התחבר
דוד יהודה כהן שאקו, היה חתנו של מאיר ג'אני סוחר יהודי בן ארבעים ,שהחליט בשנת 1880 לעזוב את ביתו בעיר יאנינה ביוון ,ולעלות לארץ ישראל עם רעייתו ושלושת בנותיו חצרו של מאיר ג'אני ברובע הנוצרי בעיר העתיקה הייתה מפורסמת בקרב היהודים,בזכות בית הכנסת שהיה לו בקומה השלישית בביתו שאליו היו מתכנסים סוחרים יהודיים באזור לתפילה בימי השבוע, בבית זה גר מאיר ג'אני עם משפחתו וחתנו דוד שאקי שנישא לבתו אסתר וגרו בקומת הקרקע של המבנה בחצרו של ג'אני.
בית הכנסת שפתח בביתו נקרא בית הכנסת של סניור גאני ,בית הכנסת שימש גם את הסוחרים היהודים שהיו להם חנויות בשוק החדש ואפילו את המשתכנים היהודיים במלון אמדורסקי באזור שער יפו , הסוחרים היהודיים בשוק החדש עלו והתרבו בעיקר עד תקופת מלחמת העולם הראשונה , בית הכנסת החזיק מעמד ופעל עד מאורעות 1936 ,גם בשנים שקדמו לכך ,כיוון שחלק מסוחרי השוק החדש היהודיים עזבו , נאלץ מאיר גאני לשלם לאנשים שיבואו וישלימו מנין בעת התפילות, לאחר המאורעות בשנת 1936 ,הועבר בית הכנסת על רהיטיו למחסן שמרכז המסחרי שהפך לבית כנסת.
לאחר המאורעות בשנת 1936 השכיר את חצרו וביתו לחבר נוצרי שהבטיח כי בקומת בית הכנסת לא תהפוך לחדר מגורים , הבטחה זאת קוימה כשחזרו בני המשפחה לבקר בבית לאחר מלחמת ששת הימים.
בקרבה לביתו ברובע הנוצרי פתח מאיר ג'אני שלוש חנויות בשוק החדש שוק המוריסטאן ברובע הנוצרי, בקומת הקרקע לכוון הרחוב פעלה חנותו ומחסנו לכלי בית ומזון ,חנות נוספת בשוק נוהלה בידי חתנו דוד יהודה כהן שאקו ,בתו השנייה רוזה נישאה ליוסף מארש ממשפחת סוחרי הבדים,הבת השלישית יונה (סטמו) נישאה לשמואל מצא שלושת חתניו עסקו עמו במסחר עמו ולכן עזב את העסקים בהמשך לניהולם של חתניו ופנה יותר לכוון העסקנות הציבורית .
בשנת 1904 התארגנה קבוצה מחשובי העדה הספרדית ונכבדיה בעיר העתיקה ובשכונות שמחוצה לו , והחליטו על רכישת דגנים ובעקר חיטה במחירי הקנייה ,ולמכור אותו ללא רווח לעניי העיר הספרדיים , אחד מהקבוצה שהוקמה היה מאיר גאני.
המאורעות שהתרחשו בארץ ישראל והעיר העתיקה בשנים 1920-1,1929 השאירו את חותמם גם עסקיו וביתו של מאיר גאנו , אך נזקיו היו פחותים כיוון שהיה מיודד עם בני הקהילה הנוצרית ברובע, אך המאורעות של 1936 ושנת 1939 גרמו לבני המשפחה להתגורר מחוץ לחומות העיר העתיקה חלקם עברו לשכונת ימין משה .
לאחר תקופת מגורים בשכונת ימין משה בנה דוד שאקו את ביתו בשכונת נחלת שבעה כאחד משלושת הבתים הראשונים שניצבו בפינת רחוב יפו ורחובה הראשי של שכונת נחלת שבעה נקראו על בוניהם , היו אלו בתים מאבן בני שלוש קומות ובהם חמש דירות.
בית הדירות הראשון נקרא בית שאקו , שבו התגוררו בשנות השלושים :משפחת הבעלים שאקו בקומה העליונה השלישית , בקומת הממסד של בית שאקו נפתחו החנויות.
במבנה התגוררו בשנות השלושים :משפחת הבעלים שאקו בקומה העליונה השלישית , מתחתם משפחת שלמה ואסתר פרץ רוכל ממתקים,דוד ורבקה מזרחי מכירת כרטיסי הגרלות,שלום וכוכבה יפת ,יוליה סידיס,אליעזר ומרגלית וענונו סחר בסיגריות וטבק ,בקומת הממסד של בית שאקו נפתחו החנויות :סניף ירושלים של חנות החבלים נוסבאום א.בע"מ ,אליעזר חביב בית מסחר לעורות,גומי וסנדלרות.
בשכונת נחלת שבעה השנת 1914 פעל המוסד בית הספר ללימוד נגינה ומוזיקה " ורדי רוזינבוים " שפעל סמוך למערכת עיתון חרות בנחלת שבעה בבית שאקו בקומת הממסד, בבית הספר למדו לנגן בין השעות שתים עד שש, למדו בו לנגן על : כינור,מכושית חצוצרות,תורת המוזיקה ותווים עוד פעלו במוסד מקהלה ותזמורת.
בשנת 1929 לאחר המאורעות בירושלים החליטו כמאה סוחרים יהודיים לשכור חנויות חדשות במרכז המסחרי, סוחרים שידם לא הייתה משגת את הסכום לפתיחת החנויות החדשות לוו כספים מגמ"חים ומוסדות צדקה ירושלמיות.
אלחסיד ,מנשה אברהם בטיש,בכור י. מארש ובנו , האחים גורל, מאיר חסידוף ואחיו,האחים טוסינה,דוד כהן שאקו ,אברהם ס. כהן ,יוסף מארש,עזרא קבסן,יעקב רחמים,רפאל יאיר, שמו מצא את פרנס,שלם את בביוף ( באביוף),מרדכי שלם.
עיסוקיו הציבוריים של דוד יהודה כהן שאקו
דוד יהודה כהן שאקו 1906 נבחר לוועד הכללי של האשכנזים והספרדים בירושלים ,1910בשנת נכתב על תרומתו לאגודות "חלוצי הצבא" ואגודת "לעזרת נשי חיל" ,בעת שנבחר "ועד בית הקברות חברת קדישא" נתמנה דוד שאקו כסוכן ליד הגבאים הרב יצחק דסה והרב אברהם עזריאל ,בשנת 1920 דוד שאקו היה חבר ועד אספת הנבחרים הספרדיים ,בשנת 1921 נבחר דוד שאקו כחבר ועד בית החולים משגב לדך ,באותו מעמד תרם דוד שאקו מאתים לא"י לבית החולים, בשנת 1932 היה בין נדבני העדה הספרדית בעת שהצטרף לחלוקת מתנות (ספרים,צעצועים ) ליתומים ספרדיים בבית היתומים "ציון" ,בשנת 1933 נבחר דוד שאקו לוועד עדת הספרדים בירושלים כאחד משבע עשר הנציגים ,הוועד נבחר לשמש כשנתיים בתפקידו, בשנת 1938 הוגש שמו של דוד שאקו כמועמד ספרדי למועצת העיר ירושלים.
עוד על בני משפחת שאקו
שלמה דוד הכהן שאקו (1904 תשלום לאשכריה כי"ח).
הרב חיים רפאל יהשוע הכהן שאקו (1904 תשלום לאשכריה כי"ח)1911 ועד בחירת הראשון לציון אחרי בטיטו .
שאקו אברהם נפל במלחמת השחרור.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.