התחבר
ים המלח קלייה מזח התובלה הימית לשינוע תוצרת מפעל סדום
בחלקו הדרומי של המפעל הצפוני בקלייה ,באזור שכיום נחשף עקב נסיגת קו החוף ,עמד בעבר רוג'ם אל בחר (מעגנית המלח) נמל ומעגן מהתקופה שלפני הספירה , שינויי בקו החוף של ים המלח ובתנאי מזג האוויר ,יצרו שינויים גאוגרפיים שתוארו של עוברי אורח והמשתמשים במעגן לצורך המעבר לגדה המזרחית של ים המלח מירושלים לעבר הירדן.
עליית מפלס המים בים המלח או ירידתו בנסיגת קו החוף המקורי יצרו מבנה של אי או חצי אי למעגן רוג'ם אל בחר ,אך בעונות גשומות במיוחד ,עלה המפלס והפך את המעגן לאי תת ימי שתפקד כשרטון והווה סכנה לסירות המתקרבות לחוף הים.
מעגן רוג'ם אל בחר, נתגלתה שוב בשנת 1917 מתחת לפני הים ,במדידות ארכאולוגיות שנעשו במקום לאחר הגילוי התברר כי גובה המזח של המעגן היה מעל לשלושה מטר לאורכו נוצר שרטון שאורכו מעל לשבעה מטר מקו החוף ,למעשה בעקבות הפחתת זרימת המים מהירדן לים המלח עקב הפעלת מפעל המוביל הארצי בכנרת ,ונסיגת קן החוף מזרחה תגלה מחדש מעגן רוג'ם אל בחר בשנות השמונים ,כאי ולאחריו חצי אי שהסתיים בתל קטן הניצב על החוף.
על מנת להימנע מפגיעת השרטון התת ימי, סימנו אותו אנשי המפעל ,בגל אבנים שבמרכזו נתקע עמוד ברזל בולט, להזהיר את התעבורה הימית שבין המפעלים בקלייה וסדום להיתקע עליהם בדרך אל המזח של המפעל קלייה.
בשנות השמונים כאשר חצי האי נחשף מהים ,נערכו חפירות ארכאולוגיות באזור מעגן רוג'ם אל בחר שנותרו מחורבן המקום, כמו ממצאים שנתגלו שמיוחסים לחורבן הבית בתקופת בית ראשון ,כמו יתר ערי יהודה שנחרבו במדבר יהודה בואך ים המלח , עוד נתגלו בחפירות ממצאים להתיישבות נוספת בימי בית שני התקופה החשמונאית.
בין העתיקות נמצאו שרידי מגדל, שנבנה מגושי סלעים שהובאו למקום מצוקי העתקים הנמצאים מערבית למעגן ,מסביב למגדל שמעריכים כי התנשא לגובה של יותר מעשרים מטר ,נבנה שובר גלים ומעגן גם כן מגושי סלע ,לדעתם של החוקרים המגדל שימש הן לאבטחת האזור והן כמגדלור לסימון הכניסה למעגן.
החוקרים משערים כי המגדל קרס באחת מרעידות האדמה שהתחוללו באזור , או שנחרב במהלך חורבן בית ראשון ממצאים שנמצאו מעידים כי המקום היה מיושב עוד במאה השביעית שלפני הספירה ,בתקופת בית ראשון ,בתקופה ההלניסטית, התקופה הרומאית ולבסוף הביזנטית.
ממצאים נוספים מוכיחים על פי שרידי המזחים מהתקופות השונות על שינויים במיקומם לכוון מערב או מזרח ,על פי קווי גובה מפלס הים שהשתנו בהתאם לשינויים הגאולוגיים שהתרחשו באזור.
תודה לוותיקים שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , תודה לספריה הלאומית ולמקורות השונים שעזרו ביצירת מאמר זה, באם שכחתי מפאת גילי המבוגר לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.