התחבר
ים המלח ספור מלון קליה הישן
תודה לעיתונאי ישעיהו אביעם לעזרתו בהכנת מאמר זה.
מעט על הארי לוי מנהל מלון קליה בים המלח
הארי לוי בן למשפחה יהודית גרמנית ,בעלת מסורת של ניהול בתי מלון ,ומנהל מלון בגרמניה , ערב עליית הנאצים לשלטון עלה הארי בעלייה היקית לארץ ישראל, לאחר עלייתו החל לעבוד כפועל במפעלים בחיפה.
כאשר נודע לאחד מחבריו כי הוא עלה לארץ ישראל, מיהר והזמין אותו בשנת 1934,לנהל את מסעדת העובדים וההנהלה של מפעל ים המלח הצפוני בקליה, ואת מעגן שיט הסירות ,הארי גם שימש כאחד ממנהלי חברת הבת של מפעל ים המלח שסיפקה שירותים נלווים למפעל.
בהמשך חכר הארי לוי את המסעדה ושרותי אירוח נוספים והפך להיות מנהל ראשי לחברת הבת כתוצאה מעבודתו הטובה ,בשנת 1935 הוצא לו במתחם המפעל ,לבנות מלון שיספק מקום מנוחה וקיט לאורחים ,לצורך ההקמה הוקמה חברה שהיו בה שותפים בעלי מנויות יהודים, ערבים ובעלי ממון מאירופה.
לאחר פתיחת המסעדה החדשה במלון, בשנת 1934 , החל בעל המלון לפרסם את הארוחות המשובחות וחדרי המלון למבקרים, בין היתר פרסם כי נבנה צריף מקלחות חדש על שפת הים ,שבו זרמו מים מתוקים לרחצה לאחר הטבילה בים המלח, לשוהים במלון הציע גם לשוט מהמעגן של המלון באוניה הקיטור "קלירואי " בים המלח, לצורך ההסעות של האורחים לרחצה ושהייה במלון, הוקמה חברת קליה להסעות בקו ירושלים לקליה שבים המלח ,בתחנתו ברחוב בן יהודה בירושלים.
אלא שמאורעות 1936 בימי המרד הערבי כנגד השלטון הבריטי בארץ, עצרו את הקמת המלון והנושא הוקפא עד שנת 1937-8 ,שאז תפס תאוצה והמלון הוקם ,אולי בזכות המחשבה כי שותפיו הערביים יתנו לו חליפת הגנה למלון, והראיה לביטחונו ,הייתה שאל מכוניתו שעברה בכביש בין ירושלים למלון בים המלח ,לא נורתה אפילו ירייה אחת בניגוד למכוניות אחרות .
מגוריהם של הארי ורעייתו במקום ,נתנה את הפוש להקמת מגורי המשפחות לעובדי מפעל האשלג בקלייה ,משפחתו של הארי התגוררה וניהלה את המלון, עד שהמצב הביטחוני לא אפשר זאת ,אז נטשו את המקום והעבירו אותו לידי ההגנה לאכסון חייליה שירדו להגן על האזור.
בסוף שנת 1939 פרסם בית המלון על מבצע אירוח שבו ניתן היה במלון שפת ים ומבראה בע"מ (קליה) ,שבעה ימים ביחידת נופש במחיר 3850 לא"י , או בבית המלון במחיר 5740 לא"י , באותה מודעה פרסמה חברת התובלה ללויד ארץ ישראל מצרי בע"מ עסקה במלון שכללה טכסי מירושלים לקליה וחזרה ,חדר ,כלכלה ,דמי שרות, הסעה לרחצה בים ודיאטה ומרחצאות מים חמים.
במחצית 1940 הוגשה בקשה לפרוק חברת קליה שפת הים ומבראה בע"מ, לבית המשפט המחוזי בירושלים, את התביעה הגיש בנק ברקליס באמצעות עורך הדין דניאל אוסטר ששימש גם כסגן העיר ירושלים, בכתב שהוגש לפרוק החברה עקב חובה לבנק, התווספה בקשה לבעלי מניות או אנשים שקליה חייבת להם כסף הוזמנו להצטרף לכתב בקשת הפרוק שאת העתקו ניתן לקבל תמורת שכר עבודה.
מגוריהם של הארי ורעייתו במקום ,נתנה את הפוש להקמת מגורי המשפחות ,לעובדי מפעל האשלג בקלייה ,משפחתו של הארי התגוררה וניהלה את המלון, עד שהמצב הביטחוני לא אפשר זאת ,אז נטשו את המקום והעבירו אותו לידי ההגנה לאכסון חייליה שירדו להגן על האזור.
פתיחת מלון קליה בים המלח
מלון קליה נפתח רשמית במחצית חודש פברואר שבשנת 1938, בידי חברת קליה שפת ים ומבראה בע"מ,שבעלייה היה הארי לוי ביחד עם שותפיו האמידים ,בעלי המניות בחברה היהודים, האנגלים והערבים ,הארי היה שותף ובעל מניות ונבחר לנהל את המלון, עלות הבנייה הייתה כשלושים וחמישה אלף לא"י ,את המלון תכנן האדריכל זאב רכטר התל אביבי.
יחסית לאותה תקופה היה המלון מפואר, מטרת פתיחת המלון לנצל את הפוטנציאל התיירותי והרפואי של ים המלח, המלון הוקם דרומית למחנה הפועלים ומפעל המלח והאשלג הדרומי בקלייה, עוד שימש המלון כמקום מפגש לנכבדים ובכירים יהודים, בריטים ומוסלמים.
הארי בזכות אישיותו וניהולו הקפדני והטוב במלון קליה ,התחבר בארץ לנכבדי האומה לפקידות הבכירה הבריטית ומפקדיה בארץ ובאנגליה, לאצולה הערבית ברחבי האזור ולאצילי אירופה , השפה הרשמית במלון הייתה אנגלית ,עיתונים שנקראו בידי אורחי מלון היו בשפה האנגלית .
מיקומו והפאר של המלון , משך תיירים אמידים שהמריאו במטוסים ימיים בדרכם להודו ונחתו למנוחה במלון קליה שבים המלח, כאשר הים בים המלח סער , סטו המטוסים לכנרת ושבו לים המלח כנרגע ,ליום הפתיחה הגיעו נכבדים כולל מפקד הבריטי של המחוז.
בין אורחי המלון אנו מונים את :חיים ויצמן, דוד בן גוריון (ששה במלון בזמן ההצבעה באו"ם על הקמת המדינה) ,המנצח ארטורו טוסקניני ,הנציבים הבריטים, המלך עבדאללה מידן נכבדים ואנשי אצולה מכול מדינות ערב כולל מעירק ומיצרים ועוד ועוד.
אגדה מהווי המלון ,קשורה לדוד בן גוריון המספרת על סופר עברי , שנשאל על ידו מדוע אינו כופה את השפה העברית בעיתוני המלון ,השיב לו בן גוריון ,תדאג להוצאת ספרים טובים בשפה העברית ,ואז יהודים בארץ ישראל יקראו בשפה העברית .
במלון נבנו 35 חדרים שלהם צורפה מרפסת, נבנו מרחצאות טיפוליות למימי ים המלח בריכות מים נקיים, אולמות למנוחה לובי ,מסעדה ,מזח לשייט סירות ,וכול הנדרש לרווחת המבקרים ,אגף למבריאים ,חלק מהמטבח היה כשר למהדרין המועצה הדתית סירבה לתת הכשר למסעדת המלון החצי כשרה.
במחצית 1940 הוגשה בקשה לפרוק חברת קליה שפת הים ומבראה בע"מ, לבית המשפט המחוזי בירושלים, את התביעה הגיש בנק ברקליס באמצעות עורך הדין דניאל אוסטר ששימש גם כסגן העיר ירושלים, בכתב שהוגש לפרוק החברה עקב חובה לבנק, התווספה בקשה לבעלי מניות או אנשים שקליה חייבת להם כסף הוזמנו להצטרף לכתב בקשת הפרוק שאת העתקו ניתן לקבל תמורת שכר עבודה, לאחר שהחוב הוסדר המשיך המלון בפעילותו , ובמחצית שנת 1941 החליט עורך הדין אוסטר ורעייתו לנפוש בתקופת חג הפסח במלון קליה.
מטוסים ימיים של חברת המטוסים הבריטיות , בדרכם להודו היו נוחתים במי ים המלח ,והנוסעים היו מועברים למנוחה ולינה במלון קליה , לאחר הנחיתה הוחתם דרכונם במשטרת קליה הבריטית ,בחותמת שכללה את המילים : Dead Sea ותאריך הכניסה לארץ והמילה כניסה Entry " " מחודש ספטמבר 1946.
ממשלת המנדט הוציאה פקודה בתחילת שנת 1940 שקבעה כי נמלי התעופה יהיו נמלי אויר ממשלתיים, בלוד, חיפה וים כינרת והאזורים הדרומים במדינת ישראל, הטסים ונכנסים לתחום מדינת ארץ ישראל ,רשאים לעבור לאורך קווי הרכבת שבין צפון הארץ לאורך קן החוף עד רפיח .
ולאורך קו רכבת העמק בתחום של חמישה מילים ממפרץ עקבה ולחצותו בין צמח וגשר הנחלים, בין גשר אלנבי וחלקו הצפוני של ים המלח, ובתחום חמישה מילים שבין ראש הנקרה לעכו וחיפה, ואת ים כנרת כתחנות למעבר אווירי אזרחי .
בשנת 1945 נפלה החלטה בריטית להקים תחנות ראדר שישמשו הן כתחנות התרעה מאוניות וממטוסי אויב ,והן בשימוש בכול שדות התעופה בארץ במתן הוראות למטוסים בעת נחיתה בתנאי מזג אויר קשים.
יחידת הנדסה בריטית תרה בארץ אחר מקומות מתאימים להקמת תחנות ראדר אלו ,בשטח ארץ ישראל במדינת עבר הירדן באזור חוף הים באזור ים המלח ועוד.
ההצלחה האירה את דרכם של המשקיעים במלון קליה ,כך שבמחצית יולי 1947 רכשו את מלון והמסעדה של שדה התעופה לוד ,ששימש בעיקר לצוותי אוויר למנוחה בין הטיסות, במלון בלוד היו כשלושים חדרים ,אך משהחלה מלחמת השחרור והצבא הירדני השתלט על המקום לאחר נטישת הבריטים את הארץ, נאלץ הארי לסגור את המקום ,עד ששדה התעופה לוד נכבש מחדש בידי כוחות צה"ל .
עקב המלחמה פונו עובדי מלון קליה שבים המלח הם עברו לעבוד במלון של שדה התעופה בלוד, בהמשך בנתה משפחת קורט לוי את מלון השרון בהרצליה, שאותו החל לתכנן עוד בהיותו מנהל מלון לידו, שנה לאחר מלחמת השחרור ,כבר פתח את שעריו מלון השרון בניהולו של הארי לוי.
פרט פיקנטי שבדצמבר שנת 1947 ,לקראת סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ,החליט הווקף הערבי לתבוע את כול השטח שבין ירושלים וכלל גם את שטח מפעלי ים המלח, מלון לידו ואפילו את שטחה של הכנסייה היוונית שבאזור הטבילה, הסנגוריה הבריטית והנהלת מפעל האשלג הצפוני התנגדו בתוקף לתביעה זאת, לאחר מספר ישיבות החליט בית הדין האנגלי לדחות את המשך הדיון, במיוחד כאשר הווקף הודיע שיש לו עוד טענות ודרישות.
בתקופה שלפני נטישת המקום, שהו במבנה המלון פלוגה בת כמאה איש מההגנה, שירדו להצטרף לקרב שעלול היה לפרוץ בין הכוח הירדני ,כנגד מפעל האשלג, קבוץ בית הערבה ואזור המלון, כוח זה נסוג ,לאחר שההגנה החליטה למסור את השטח לירדנים ,כיוון שלא היה במפת תוכנית החלוקה של האו"ם.
משפחת הלוי מחזיקה עד היום ,את מניות החברה בעלת מלון קלייה הישן שנהרס, יתרת המניות שהיו בידי בעלי המניות הזרים , נרכשו בידי יהודים מגרמניה בטרם עזיבתם את גרמניה, בעת שהוטל איסור מכירת רכוש יהודי למי שאינו גרמני בגרמניה ,בחקיקת חוקי הגזע הנאצים ,חוקים שאפשרו רק המרת רכושם של היהודים ,בהחלפה עם רכוש אזרחים גרמניים בארץ ישראל .
מלון קליה לאחר מלחמת השחרור
לאחר נסיגת היהודים מהשטח, פשטו השכנים הערביים בזזו ,הרסו ונטלו מכול הבא אל היד מרכוש המלון ,לאחר מלחמת העצמאות על חוף ים המלח בצומת קליה של היום הוקם מתחם תיירות ירדני שפעל בין השנים 1948-1967 ,מתחם שכלל מסעדה מפוארת ומלון מונטאזת אל לידו,מלון זה איננו מלון קליה שהוקם ביד חברת קליה שפת ים ומבראה בע"מ ,בניהולו של המלונאי הארי לוי בתחילת 1938 .
לאחר המלחמה בשנת 1949,פנו יזמים ירדניים למלך עבדאללה, בבקשה לחכור מהממלכה חלק מהשטח של המפעל הצפוני ,על מנת להקים במקום מתחם תיירות ומלון שנקרא מונטאזת אל לידו, בעבור הצליינים מרחבי העולם שמגיעים לאתר הטבילה הסמוך , את השטח להקמת המלון חכרו האחים הערביים נזל ,שהיו בעלי מלון ארמון החורף ביריחו ומלון פילדלפיה ברבת עמון.
עוד חכרו את מבנה הנהלת מפעל האשלג הצפוני שניצב בקרבת מקום ,כאשר החלו לבנות את המלון מונטאזת אל לידו ,פנו האחים נזל ,לחברת הנסיעות קוק הנודעת שתחבור אליהם בממון לשיקום ולהבאת צליינים למלון החדש ,שקיבל את השם המלון ההאשמי (מלון ים המוות) את המלון ניהל מלונאי שווצרי .
פרט פיקנטי שהאגדות מספרות ,שכאשר נכבש השטח בים המלח שוב במלחמת ששת הימים, פנו טלפונית לקוחות העבר ושאלו את הארי ובנו קורט, האם אפשר להזמין חדרים מראש במלון החדש שיוקם על שטח המלון שנהרס.
בשטח הריסות המלון ,נותרו שרידים של מרתף המבנה ומשערים כי רצפתו עדיין קיימת מתחת להריסות וחלקי קירות ומדרגות, ליד שרידי המלון הציבה המדינה שלט המספר את סיפור המלון הישן שנהרס.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.