התחבר
ים המלח ניסיונות יהודיים להתיישבות באזור
אנשי העלייה הראשונה לארץ ישראל , היו בדרך כלל אנשים דתיים שחיסלו את עסקיהם מכרו את בתיהם בארצות נכר והחליטו להתיישב בארץ ישראל ,הן מטעמים דתיים והן מטעמים ציוניים ,רובם עלו במטרה לרכוש חלקות אדמה ,להקים עלייהם את בתיהם ולפתח חקלאות לצרכייהם ולמקור פרנסה, רובם נטשו את הערים ופנו להקמת מושבות חקלאיות.
הרעיון הציוני ליישב את ארץ ישראל ביהודים בער בעצמותיהם של אנשי העלייה הראשונה והם חפשו מקומות שבם יוכלו לרכוש אדמות בעזרת קונסולים ,שלמונים ואנשים המעורים בשלטון העותמאני ,שדגל שהאדמות בשטחי הממלכה העותמאנית נמכרו רק למוסלמים.
הן בתקופת השלטון העותמאנית והן בתקופת השלטון המנדטורית לא נתקבלו אישורי התיישבות יהודית באזור ים המלח , הניסיון הראשון החל במאה התשע עשר ,כאשר ניסו אגודות יהודיות, לרכוש אדמות באזור יריחו (ניסיון שכשל).
אנשי "אגודת פתח תקווה" שהורכבה בעיקר מתושבי ירושלים העתיקה ,סיירו באזור צפון ים המלח ויריחו והחליטו כי המקום מתאים להקמת מושבה יהודית ,ומאחר והיו דתיים החליטו כי הפסוק המתאים לרצונם הוא המשפט בחזון הנביאים : והיה עמק עכור לפתח תקווה, לאחר שנכשלו אנשי האגודה לרכוש אדמה באזור, עקב סירוב השלטון העותומאני עברו והקימו תחת אותו פסוק את המושבה מלאבס הלוא היא פתח תקווה.
הניסיון השני התרחש בתקופה המנדטורית שהצליח ,הקמת הקבוץ בית הערבה ,אלא שהוא הוקם על אדמות במתחם של מפעל המלח הצפוני בקלייה ,במסווה של מחנה עובדים ואספקה חקלאית למפעל המלח .
ניסיון השלישי נעשה בידי גרעין קדמה של הקבוץ המאוחד ,שהתחילו את דרכם כשכירים בעבודה חקלאית ליד היישוב בית יצחק, חלק מחברי הקבוצה נענו לקריאתו של משה נובומייסקי מנהל מפעל ים המלח הארץ ישראלי בשנת 1941 ,להגיע למפעל ים המלח בסדום ממניעים ציונים כעובדי כפים במפעל.
מיד לאחר הגעתם הקימו הם מחנה עבודה משלהם בקרבה למפעל, במטרה להתגבש ולגבש אורח חיים עצמאי, לקראת הקמת התיישבות בשם קדמה ,ליד המפעל הדרומי כדוגמת הקבוץ בית הערבה שבקלייה.
בחיפוש להקמת היישוב החליטה הקבוצה ,להקימו בחלק הדרום מזרחי של ים המלך באזור הממלכה הירדנית ליד העיירה והמעיינות א' א' סאפי, התוכנית נפלה מסירובו של מלך ירדן להתיישבות בשטחו ,ומבעיה חברתית שנוצרה והתפלגות ,כיוון שחלק מגרעין הקבוצה נשאר באזור נתניה וסרב להצטרף לחבריו שבים המלח.
לבסוף באוקטובר שנת 1946 ,הוקם הישוב קדמה ,על שטחי הכפר תל תורמוס שבין באר טוביה לכפר מנחם, הקבוץ קדמה לא החזיק מעמד והתפרק בשנת 1962 ולשטח נכנס כפר הנוער קדמה לנערים.
תודה לוותיקים שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , תודה לספריה הלאומית ולמקורות השונים שעזרו ביצירת מאמר זה, באם שכחתי מפאת גילי המבוגר לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.