התחבר
ים המלח מחנה חיפושי המים בעין פשחה
סיפורנו מתחיל במצבת קבר אחים לזכרם של חיים יוסלביץ ואברהם זליקוביץ הטמונים בבית הקברות סגולה בקרבת פתח תקווה .
אברהם זליקוביץ נולד בליטא ועלה לארץ ישראל בשנת 1925 בגיל 18 ,מיד שעלה התיישב במושבה פתח תקווה ,הצטרף כחבר להסתדרות ,והיה אחד מהלוחמים לעבודה עברית,בנוסף הצטרף לארגון ההגנה .
חברו חיים זליקוביץ שנולד בפולין ,עלה לארץ ישראל בשנת 1935 ,לאחר שהות במחנות הכשרה של אגודת החלוץ בפולין, גם הוא הצטרף כפועל למושבה פתח תקווה ולהגנה בשנת 1938 החליטו הבריטים והמוסדות הלאומיים , כי ברצונם לחפש מי תהום באדמות הג'יפטליק ,בעריכת קידוחים בעזרת קבלנים עבריים ליצירת בארות מים באזור עין פשחה במטרה להקים בקרבתו ישוב חדש .
הסכמתם של שלטונות המנדט לפעילות זאת נבעה מאירועי הפרעות של שנת 1936 והמרד הערבי בשלטון המנדטורי שלאחריהם הוקמה וועדת פיל ,שבין מסקנותיה העיקריות היו כי לשני העמים המוסלמי והיהודי היושבים בארץ ישראל ישנם שאיפות לאומיות שונות ולכן בשלב הזה אין ברירה אלא לחלק את הארץ (תוכנית החלוקה) בין שני העמים .
למסקנות וועדת פיל ,צורפו סייגים וצמצום לרכישת קרקעות בידי המוסדות הציוניים בארץ ישראל ,אלא שמיד קמו המוסדות היהודיים והתריעו כי קיימות משבצות שטח רבות שעברו מידי השלטון העותומאני לידי מחלקת המקרקעין המנדטורי שאינן מנוצלות , וועדת פיל התייחסה לטענות ואישר שני דברים :
חיפוש , מחקר וקידוח בארות מים בשטחי הנגב ובשטחים הנושקים לעיר יריחו ,החלטה שנייה שנתקבלה להקים כוח משטרה יהודי שמנה כשלושת אלפים צעירים יהודיים מצוידים בנשק בריטי ובפיקוד בריטי ,בשם "משטרת הישובים העבריים ", החלטה שנבעה מרציחתם של למעלה ממאתיים ועשרים יהודים בשנת , תוך ארבעה חודשים בקיץ 1938 בישובים היהודיים בארץ ישראל בידי כנופיות ערביות .
סיפור הקמת מחנה חופרי הבארות מעל לעין פשחה
בסוף מאי 1938 יצאו מהישוב קליה ,מספר טנדרים של אנשי בטחון,גיאולוג וקבלנים יהודיים לקביעת מקום הקמת מחנה והקודחים והכוח המאבטח ,מיקום עמדות האבטחה וכמות הנוטרים הדרושים לעבודה.
בעת הסיור שורטטה מפת המחנה ועמדות המגן לקודחים,נקבע כי בשטח מחנה הקידוח מתחת לצוק המתרומם כשלושים מטר מעליו ,במחנה הקידוח ישבו כשנים עשר נוטרים עבריים ,בגבעה קרובה לצוק עצמו ,יוקם מחנה לחמש עשר שוטרים ממוצא ערבי .
מגדל הקידוח ימוקם כעשרה מטר מהמצוק במישור הסמוך ,מאחור למגדל הקידוח יוצבו האוהלים וצריפי הקודחים והנוטרים , הקבלן היהודי לקידוח באר המים קיבל על עצמו את הקמת המחנה על פי התוכנית והשלטונות המנדטוריים אישרו את התוכנית .
חודש לאחר מכן במחצית יוני הוקם המחנה שהורכב מאוהלים וצריף מחסן חדר אוכל ,המצוק שימש קיר הגנה אחורי ואת שטח המחנה הקיפו שתי גדרות מגן בצורת טרסות בינם לוחות עץ שבמרווח מילאו חצץ וחול כמגן נגד ירי,את מכונת הקידוח בסלע הקימו בחזית המחנה מחוץ לגדרות המגן .
קבלן העבודה גייס את עובדיו מעירו פתח תקווה ,כוח הנוטרים שמנה שבעה נוטרים הגיע מירושלים,בהמשך צורפו עוד שנים ליצירת סבב חופשות לנוטרים,בכול יום נסע מפקד הנוטרים בטנדר למפעל ים המלח בלוית שני נוטרים מאבטחים להביא מזון טרי ועיתונים תנאי העבודה היו קשים והחום הנוראי שיגע תלבושת הקיץ כללה תחתונים וזהו ,הקבלן הגיע למקום אחת למספר ימים להעריך את ההתקדמות.
במחצית חודש יולי 1938 החל יום העבודה כרגיל ,מתוך 15 הגרים במחנה שהו באותה העת תשעה קודחים ונוטרים ,אל המחנה התקרבו כעשרים ערבים לובשי מדים והחלו יורים לעבר הנוכחים,בירי הראשון נפגע והתעלף נוטר אחד ,שני נהרג מהירי והשלישי שהשיב אש הבין שהוא בבעיה ועשה עצמו כהרוג,הקודחים חיים יוסלביץ ואברהם זליקוביץ נפצעו וניסו להסתתר אך חברי הכנופיה מצאו אותם רצחו אותם בדקירות סכין שדדו מהם את שעוניהם לאחר מכן חברי הכנופיה הגיעו לארון הנשק ,פרצו את מנעולו ולקחו משם רובים אקדחים ותחמושת.
בעיית חוסר השבת האש ,תלויה הייתה בהוראה של ממשלת המנדט ,כי נשק יהיה מחוץ לארון הנשק רק כאשר מתחילה ההתקפה ,וביתר הזמן יהיה הנשק נעול ,כיוון שהופתעו מהירי הפתאומי ,לא הספיקו הנוטרים להגיע לארון הנשק ולהשתמש בו להגנתם.
בשלב הזה הגיע הטנדר שיצא להביא מזון מפעל ים המלח ,כשראו אנשי הכנופיה את אבק הטנדר התקרב ,זרקו רימון לכוון ההרוגים ומרסיסיו נפצע הנוטר שהשים עצמו כמתעלף , בהמשך התברר כי אחד הקודחים שהצליח להגיע לארון הנשק של האקדחים ,נטל אקדח רץ לעמדה ירה כדור והתברר לו ,שהאקדח מקולקל ,לכן החליט להימלט יחף בדרך למפעל ים המלח בכדאי לדווח על ההתקפה, כאשר למלון קליה כמעט נורה בידי מאבטחיו ששמעו מקודם את הירי על מחנה הקודחים וחשבו שהוא ערבי מהכנופיה ,רק לאחר שזוהה דווח על ההתקפה, אז יצאו כוחות הצלה מהמפעל למחנה הקודחים.
אחרית דבר האחראי דוד אלתר של הנוטרים במחנה שהיה בחופשה ,לא היה יכול לעמוד בנטל ,ירד מן הארץ ועקבותיו נעלמו לעד.
תודה ל עודד ישראלי ויוסף גרינבוים לעזרה בכתבה .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.