הכניסה חינם
איך להגיע בירידה מירושלים עד המפגש בצומת הלידו עם כביש 90 ממשיכים שלושה קילומטר לאחר הכניסה לשמורת הטבע עינות צוקים או בשמה הקודם עין פשחה , ממול למיקומה בחוף הים המערבי ברכס ההרים, יורדים שני נחלים נחל הקדרון (ואדי א-נר) הדרומי יותר ונחל מזין והמפל שנובע בעונת הגשמים ,בין הנחלים לפני הכביש ממוקם היישוב אובנת שעיקרו מוסדות דתיים .
אל חרבת חרבין או בשמה הנוסף קצר אל-יהוד (חירבת אל-יהוד),בנקודת החניה יש לחנות בזהירות ולנקוט זהירות גם בחציית הכביש לכוון הים , בחלק המזרחי של הכביש לכוון הרי מואב, ממוקמים שרידים ארכיאולוגיים של מעגן ששימש כאחד מששת המעגנים שהיו בים המלח , מעגן לסירות למסחר עם עבר הירדן ולהובלת חומרים שנכרו מים המלח, בדרכי המסחר למעבר לעבר הירדן המזרחי והפוך, יש הטוענים כי המצדית מעידה על האפשרות ששימשה גם הגנה על מקורות המים בעין פשחה.
המיקום של המעגן במוצא נחל קדרון או כפי שכונה נחל א נור, משערים כי שמה של א מזין נובע משמה של התיישבות יהודית בשם מדין ,באזור חרבת מזין נמצאו מטבעות מתקופת בית ינאי (ההלניסטית) המעידים גם הם על ההתיישבות היהודית באזור , עוד הוכחה לישוב הם סיפורי התיירים שנכתבו וסימוני המפות מהעבר הקדום .
תגלית משמעותית המעידה על שימוש במקום כמעגן ומקום תעבורה ימית ,היא מציאת העוגן במשלחת של פסח בר און ,על פי הידע ההיסטורי ידוע כי גם החשמונאים הבינו את ערכו של האזור, והגדיל לעשות המלך הורדוס שכבש את האזור והכניע את העיירות שהוקמו לחופו המערבי של ים המלח, ובנו אף המשיך בכיבוש והנהיג תעבורה ימית בים המלח.
כיום שרידי חורבן מזין, ממוקמים מאות מטרים מקו המים של ים המלח, כאשר מדרום ערוץ נחל מזין ממוקמת שרידיה של מצדית מסיבית ששמרה על מעגן מזין ומספנה מימי החשמונאים על פי קווי המים על שרידי המבנים משערים כי המבנים והמעגן היו יותר מזרחה מהקו של היום.
שרידי המבנה שנבנו על פי המחקר, הן מימי המלך חזקיהו (ויבן מגדלים במדבר) המבנה נחלק לשני חלקים : הקיר הצפוני הבנוי מאבנים גדולות שאינן מסותתות שנתמכות באבנים קטנות במרווחים, והפרוזדור הדרומי המוליך לאולם גדול שבו שרידי משקופים ,יש המשערים כי האולם הוא חלק מהמספנה כיוון שהוא בנוי ניצב לים , ההשערה הרווחת היא, שלתוך האולם מספנה נכנסו הסירות לטיפול.
שרידי האבנים הפזורות לידו מעידים על מבנה המצודה והמגדל שנפלו ברעידות האדמה ששימשו את יחידת המשמר, בחלקה הימני של שרידי המצדית מונח גל של אבנים שעל פי ההשערות שימש כשובר גלים , עוד משערים כי המקום שימש גם כתחנת אורחן לחניית שיירות התבואות בדרכם למעלה מזין בדרכם מערבה ולמעבר בבקעת הורקניה.
במצדית התגורר חיל מצב ששמר על המקום שפיקח, שמר וגבה מסי מעבר, בכתובים מוצאים סיפורים על המקום הקדום הזה, משערים שבמזחיו של המעגן נקשרו סירות שנשאו עליהם חומר חמר בגוונים אפור ושחור הדומה לזפת שנכרה מהימה או שגושים אלו נפלטו מהים , משערים שחומר זה שימש גם במצרים לצרכי חניטה גופות , המצדית ננטשה בתקופת ימי המרד הגדול .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.