ילדי טהרן המחלוקת בנושא חינוכם בעולם היהודי

במחנה בטהרן שהו הילדים ממחצית חודש פברואר ,עד תחילת חודש אפריל ,עקב ויכוח בין בנושא מי יהיו הגופים שיהיו אחראיים על חינוכם והקריטריונים לאיזה גופים או מוסדות הם יהיו שייכים,מצד אחד טענו המוסדות הדתיים ,כי הילדים התחנכו במולדתם במסגרות חינוך ומבית מסורתי דתי,אך אנשי אגודת ישראל התעלמה מהאמת שחלק גדול מילדים אלו הבוגרים התחנכו בפולין בבתי ספר ציבוריים פולניים.
לעומתם גרסו אנשי ההסתדרות והסוכנות ,שיש לחנך את הילדים על ערכי אהבת המולדת על מנת שיוכשרו לעבודה ויצור ,בכדאי לדאוג למקור מחיה בבגרותם בתהליך בנית המדינה העברית בארץ ישראל.
המשא ומתן על חלוקת הילדים בין המוסדות השונים, נוהל בידי הנרייטה סולד בשם ארגון עליית הנוער בסוכנות היהודית,נציגי המזרחי,האגודה לישראל והרב הראשי הרצוג כאשר מהזרם הדתי בוועד ההצלה ,הופנו איומים להסתלקות מהוועד ,באם לא יענה הוועד לתביעותיהם לחלוקה צודקת של הילדים לחינוך במסגרתם.
הוויכוח הציבורי בעולם היהודי ,לצורת חינוך ילדי טהרן,חצה גבולות בהתערבות אישי ציבור ורבנים מאנגליה ואמריקה, בניסיון להטות את הכף לרצונותיהם ,ביחד עם הגופים הקשורים אליהם בארץ ישראל,ויכוח שחשף את הפער האידיאולוגי בין המסגרות הדתיות לבין המסגרות החילוניות,כאשר ברור היה למתדיינים,כי מספרם של ילדי טהרן בארץ ישראל הוא קטן ולכן לא ישנו את המאזן האידיאולוגי בין תפיסות העולם המנוגדות בבגרותם.
ברור היה כי עליית ילדי טהרן,הפנו זרקור לעתיד לגופי העלייה,להיערך למצב סיום מלחמת העולם השנייה ,שבו ילדים רבים בודדים ויתומים יועלו לארץ ישראל, ולכן יש להיערך ולהכין מסגרות קליטה לילדים אלו אם וכאשר יגיעו לארץ בתום המלחמה.
לצורך עזרה בשיקום וטיפול בילדי טהרן הקציבה יק"א כמאה אלף דולר ביוני 1943 ,אבל הויכוח בין המוסדות הלאומיים ציוניים, לבין מוסדות והתנועות הדתיות ,היו צריכות להדליק אורות אדומים בציבור היהודי בארץ ישראל,,לגבי גורל הילדים שיגיעו במהלך וסיום מלחמת העולם השנייה ,ומתברר כי במקום ששני יהודים חלוקים ,ארבעה מפלגות קמות.
לאורך זמן הויכוח נאלצו ילדי טהרן להמשיך להתגורר במחנה עתלית ,עד שהגופים בארץ ישראל החליטו על חלוקה של מחצית מהילדים לכול אסכולה של חינוך החילוני והדתי, ילדים שגילם היה מעל לגיל 14 שנה , נשאלו לרצונותיו בדרכו החדשה וזה מה שקבע את דרכם החדשה,כשבעים ושתים מילדי טהרן ,הועברו לחסות קרובים ומשפחה שהתגוררו בארץ ישראל, 36 ילדים נמסרו לחינוך בקיבוצים של הציונות הכללית,298 ילדים מתוכם 95 ילדים שמתחת לגיל 14,נמסרו לקיבוצים מפלגות שמאלניות וקיבוצי השומר הצעיר יתרת הילדים הועברו למוסדות ותנועות דתיות בעיקר חברי תנועת המזרחי.
לאחר שהתבררה תמונת חלוקת הילדים במוסדות התורניים ,הרגישה אגודת ישראל בראשון הרב בלוי שקופחה ומיד החלה מלחמת התרבות בינם לבין הסוכנות היהודית ואגודת מזרחי,תוך תביעה לעריכת משפט צדק כנגד ראשי הסוכנות ועליית הנוער ,האשמות שעלו בעיתונות הכתובה ומעל לכול דוכן נואמים פנוי.
למרות הויכוח המר, הסכימה אגודת ישראל לקבל מידי הסוכנות כספים לטיפול בילדים שהועברו למוסדותיה מילדי טהרן ,מעשה שהביא בהמשך להכרה במוסדות הלאומיים ולהצטרף עמם בדרכם להקמת מדינת ישראל ולהיכנס ולהיבחר לכנסת ישראל כאשר קמה.

מיקום