התחבר
הישוב היהודי מגדל עדר
בעת שהחלה התיישבות של אנשי העליות בארץ ישראל הוקמו מספר התיישבותיות בישובים באזורים ועל קרקעות שנרכשו מסביב לירושלים ,אחת ההתיישבותיות שהוקמה בשנת 1927 בימי העלייה הרביעית חמישית, הייתה של קבוצת אנשים חרדיים שביקשו ליישב את ארץ ישראל על אדמה טרשים שרכשו בידי חברה שנקראה זיכרון דוד ,השטח שנרכש מנה כארבעת אלפים דונמים שנרכשו מידי בעלי קרקעות ערביים ,על הדרך ליד גוש עציון בין ירושלים לחברון .
כאשר הוקמה ההתיישבות בידי יהודים אשכנזיים חרדיים משכונת מאה שערים ובתוספת מתיישבים תימניים שמקום מושבה היה בתל אביב ,כאשר מטרתם ליישב את ארץ ישראל ולהתפרנס מחקלאות ,מתיישבים בודדים אלו חיפשו ענפי חקלאות ,שיתאימו לאופי החיים ולסוג החקלאות בסגנון פלחי הערבי כפי שהיה נהוג בסביבתם, אנשים אלו שהגיעו לרוב ללא ניסיון בעבודה חקלאית התיידדו עם שכניהם בכפרים הערבים מסביב ולמדו את המלאכה.
בהתיישבות החדשה "מגדל עדר " החליטו המשפחות רוזנבלום ומשפחת ולדמן כי ברצונם לגדל עדר כבשים לחלב כמו שכניהם הערביים, לצורך זה רכשו עדר כבשים ועזים עדר שגדל והתרבה עד שמנה קרוב לשלוש מאות בעלי חיים, את תוצרתם העמיסו המשפחות על גבי חמורים והעבירו אותם למכירה בירושלים.
בנה של משפחת רוזנבלום למד את תורת הרעייה והגידול ובעזרת מספר עוזרים ערביים החל לטפח את הענף ,כמובן שלאורך הדרך נותר הפחד מפני גנבות והנאמנות של הפלחים בסביבה ,במיוחד בעת שהחלו המאורעות בשנת 1929 אז הסתלקו המתיישבים מהפחד באזור וההתיישבות חוסלה.
את האדמות הללו רכש שמואל צבי הולצמן בשנת 1933 מידי הקבוצה המייסדת והקים בהמשך את יישובי גוש עציון שאנשיהם חיו במקום עד מאורעות 1936 והאזור ננטש שוב מתושביו היהודים, אז חזרו אליו מתיישביו בשנת 1943 ,על האדמה הוקם קיבוץ כפר עציון ומיד לאחריו נוספו הקיבוצים משואות יצחק, עין צורים ורבדים, עד שהגוש נפל ונכבש במלחמת השחרור, תקומה לישובים אלו הייתה לאחר מלחמת ששת הימים, שאז חזרו והקימו את יישובי גוש עציון מחדש.
בעת התפרצות הפרעות בירושלים בשנת 1936, התכנסו חלבני ירושלים העבריים, לאספת חרום , כשהמוטיב העיקרי למפגש, הייתה הסיסמא : יש לרכוש חלב רק מחלבני ירושלים היהודיים , ולהפסיק לרכוש חלב זר (שלא ממחלבות בבעלות יהודית) , לאחר ישיבות סוערות נבחר וועד בן חמישה חלבנים שייצגו את חלבני ירושלים, ויפעלו למען מטרה זאת.
לא כול חלבני ירושלים הסכימו לדרישה זאת , וביולי 1936 התנפלו שלושה חלבנים ממוצא ספרדי על החלבן שמשון אייזלמן משוק מחנה יהודה ,שחתם על ההסכם לחלב יהודי, בניגוד לפועלם ברכישת חלב זר ומכירתו בשכונות היהודיות, כול הפעילות הזאת נבעה מחוסר שביעותם מההתאגדות היהודית לחלבני ירושלים.
חלבנים שרכשו חלב זר מערבים או מהטמפלרים, עשו עסקים טובים , במכרם חלב וצברו כלירה וחצי ממכירתו ביום, תנובה התקשתה לספק את כמויות החלב הנדרשות לתושבים ,גם כי בימי הפרעות 1929-36 , הובלת החלב לירושלים היוותה בעיה, ומלחמתם של המתנגדים לחלב היהודי ,גם הוא גרם לבעיה נוספת.
רבני מירושלים חוקקו תקנה ,שהתיר מכירת חלב כשר , לקבלת האישור נדרשו יצרני החלב והמחלבות ,להעסיק משגיח כשרות , על מנת לפקח על חליבה של בידי עובדים ערבים במשקים היהודיים, מצב מעיק זה ,גבר בעת המאורעות והתקופה שלפני מלחמת השחרור, עקב בעיות בתובלת החלב , והקושי להגיע למחלבות, בטענתם מחו החלבנים כי החלב שנוצר בהזנת בעלי החיים מין הטבע, וללא מאכלי טרף, ועל כן התרעמות על תקנה זאת, המחסור בחלב יצר רפיון מה בהקפדה בהשגחה על הכשרות.
בבדיקה אקראית בסוף 1948 של משרד הבריאות בירושלים ,בין מחלקי החלב ,נמצאו כארבעה שדיללו את החלב במים,הקידמה יצרה את החלב המפוסטר במחצית שנות החמישים של המאה , לירושלים הגיעו בקבוקי החלב המפוסטרים בידי חברת טרה בתחילה , ומכירתם היוותה כעשרה אחוז מהאספקה של החלבנים בירושלים, צעד זה קומם את מחלקי החלב ,שנמנעה מהם האפשרות למהול את החלב , כתוצאה מכך נאלצו לרכוש כמויות גדולות יותר של חלב ,על מנת להספיק לצרכי החלב לתושבים בירושלים.
חלקם של החלבנים החליט ופתח במלחמת חורמה על מנת להצר את רגלי משווקי החלב המפוסטר, במלחמתם זאת שברו בקבוקי חלב מפוסטרים בחנויות ובבתי הלקוחות, ואף הטילו מצור על מחסן הקירור בירושלים , ומנעו שווק במשאיות וטנדרים של התוצרת.
תושבים רבים ,החליטו כי החלב טעים יותר ובעל אחוזי שומן גבוהים יותר ,במתכונתו החדשה, אלא שמחלקי החלב לא הצטיידו במנשאים לנשיאת בקבוקי החלב , ובמקום להניח את בקבוקי החלב המפוטר הקר בפתחי הבתים , הניחו אותם במרוכז ברחוב, דבר שגרם לקלקול חלק מהסחורה, כיוון שקרני השמש כילתה את טריותם.
אל הבעיה התווספה שביתת כחמש עשר נהגי התובלה שהובילו חלב לתנובה , על מנת לחלקם לתושבים בעזרת כשמונים מחלקי החלב בעיר, ,כיוון שוועדה שהוקמה לדון בנושא משכה אותו בדיונים מעל לארבעה חודשים , והם החליטו ערב שבת לחדול מההובלה, תנובה שפתחה מספר נקודות חלוקת חלב, נכשלה במשימתה לספק את הנדרש, חמתם של אוכלוסיית צרכני החלב בירושלים גברה אך החלץ לא עזר ,עד שסוכמו תנאי העסקתם של מובילי החלב לתנובה.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.