יעקב שומאכר היה חבר באגודת הטמפלרים שהיגר לאמריקה עם משפחתו בעת שהכנסייה הפרוטסטנטית השלטת בגרמניה ,נלחמה בחברי הדת בעקבות אמונת במשיח ישו, שהייתה שונה משלהם,עיסוקו של יעקב שומאכר היה בסיתות באבן וחרטות ועיטורים בלוחות אבן,כמו הכנת מצבות,או הכנת אלמנטים קישוטיים לחזיתות בתים, יעקב גם תכנן ובנה בתים בגרמניה ולאחר מכן באמריקה ,שם הקים גם חברת לסתות ובניה מצליחה בעיר בופאלו ובמדינת אוהיו.
בעת שהתגבשה הקבוצה הטמפלרית לעליה לארץ ישראל בשנת 1868 , מכר יעקב שומאכר את רכושו חיסל את עסקיו באמריקה ועלה להתיישב לארץ ישראל , ביחד עם עוד משפחות טמפלריות שירדו לאמריקה.
זקני העיר חיפה טוענים בלצון כי יש לקרוא לשכונה : השכונה האמריקאית גרמנית משום תמהיל תושביה בראשונה,את ביתו בשכונה שבנה בסגנון הטמפלרי הקים יעקב שומכר בשנת 1870,מעל למשקוף פתח ביתו , חקק שומאכר באותיות גותיות את המשפט הספר תהילים :נסה עלינו אור פניך ה'.
בחצר ביתו הציב יעקב שומאכר שעון שמש, שקבל במתנה מהלורד קיצ'ינר, שעון השמש היה לוח שי עגול,שניצב על הגבהה,עליו הונחו באלכסון שתי שנתות ממתכת מקבילות מחורצות לפי שעות,הטל הצל שהטילו קרני השמש בחריצי השנתות ציינות את השעה ביום.
על פי אגדות זקני העיר שימש שעון זה את המורה לנגה ,להגיע בכול יום בצהרים מביתו שבבית העם ובכיסו משרוקית ולאחר צפייה בשעון, היה שורק לבתו תיאודורה שעמדה ואחזה את חבל הפעמון בבית העם,ובצלצול זה בפעמון , הודיעו לחקלאים בעת עבודתם בשדות ,כי הגיעה שעת ארוחת הצהריים והמנוחה ובבתים לכוון את שעוני הבתים.
אבי המשפחה יעקב שומאכר מונה בידי קונסול אמריקה שמקום מושבו היה בדמשק ,כסגן קונסול אמריקה בחיפה בשנת 1872 ,לאחר מינויו סיגלו בניו את המנהג להניף את דגל אמריקה למרומי התורן בימי ראשון,שנתיים לאחר מכן בשנת 1874 כראש ועד המושבה הטמפלרית בחיפה, לפרנסתו המשיך שומאכר כסתת ובנה עשרות בתים בעבור חבריו במושבה ובתים רבים בעיר נצרת בשני תפקידיו הציבוריים נשאר שומאכר עד למותו בשנת 1891.
במסגרת עבודתו כאדריכל ומודד ,על סמך תכנונו של האדריכל פטר יוליוס לויטווד בתוכנית האב למושבה, יעקב שומכאר מדד ,תכנן ,שרטט וחילק את החלקות למתיישבים ומבנה בתי התושבים במושבה,דרכי המעבר והרחובות במושבה.
אך במהרה החל לתכנן ולפקח על עבודות בערים סמוכות בגליל ובעיקר בנצרת , בעת שזכה בעבודה לתכנון ובניה של בית היתומות האנגלי בנצרת,המבנה הענק בזמנו ,שנבנה בנקודה שולטת של העיר שלט על קו הרקיע של נצרת.
לצורך עבודתו זאת להעברת חומרי הבנייה ,תכנן וביצע סלילת דרך עפר ששימשה בהמשך דרך לצליינות לעיר נצרת, בעקבות עבודותיו בעיר נצרת והדרישה לבעלי מקצוע שהביא עמו מהמושבה בחיפה ,יש הטוענים כי אנשים אלו התיישבו בעיר ויצרו סניף קטן של מושבת טמפלרית בעיר.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.