התחבר
חוות כנרת השביתה הגדולה
חוות כנרת השביתה הגדולה והסכסוך בשנת 1910
כאשר שבו העובדים שהלכו רגלית לבקר את מאיר והחסירו את קבורתו ובראשם משה אחיו, הם הטיחו האשמות בפניו של ברמן מנהל העבודה בגין המקרה ואף האשימו אותו כי תנאי התברואה והעדר ומחסור של איש רפואה גרם גם למותה של רבקה ציזיק כשבוע לפני כן שמתה מזיהום שנגרם בידה.
דרישתם העיקרית של העובדים בראשותו של ברל כצלנסון ,הפועל הילמי וממשי חברו של משה, כי ברמן מנהל העבודה יסתלק ממשרתו כיוון שהם אינם מוכנים יותר לעבוד תחת ניהולו ,כיוון שנטש את הרוחניות למול הרווחיות ( מוכר גם כיום), הם החרימו את ברמן ודרשו שד"ר רופין הממונה יגיע מיפו למשא ומתן אתם.
הם ניסחו נוסח חדש לתנאי העסקתם שכלל בניית חדרי מגורים נוספים,להשתתף בשכרו של חובש בחווה ,לשלם שכר מסוים לחולים שאינם מסוגלים לעבוד החל מהימים הראשונים, ( ממש דרישה לתנאים סוציאליים של רווחה ראשונים) .
כתבות הופיעו בעיתונים : האחדות , הפועל הצעיר ,אודות השביתה בחוות כנרת , בפועל הם לקחו על עצמם לנהל את החווה וכיוון שהימים ימי זריעת החיטה התגייסו וזרעו ועיבדו את שטחי החווה בעצמם, טיפלו במשק החיי והמשיכו להתעלם מברמן.
כאקט מתריס ובניסיון להראות שהחווה הוזנחה בידי הפועלים יצא המפקח ברמן לעסקיו הפרטיים באזור חיפה וזכרון יעקב לחברו אהרונסון , בד בבד המשיך ברמן לבנות את בייתו בחווה ועל פי טענות העובדים השתמש בכסף החווה לבנייה זאת.
ראשי יק"א שבראשם עמד רופין וחברו אהרונסון החלו במסכת לחצים להחזיר את המורדים לתלם בטענה כי הפועלים אינם מייצגים את מטרות החווה ולפעול להחזרת מעמדו של ברמן מנהל העבודה לתפקידו,לאחר ברור האשמות ההדדיות ,פסק ברמן כי הפועלים צדקו ,אך למרות זאת הן הפועלים והן ברמן צריכים לעזוב את החווה לאור הסכסוך.
פרצה סערה גדולה והעובדים סרבו לקיים את החלטתו של רופין לפיטורים של ראשי המתמרדים ,על מנת לתת נפח להחלטתו ניסה רופין לגייס עובדים חדשים מהסביבה ומטבריה שיחליפו את העובדים ששבתו,משהבינו העובדים החדשים מהן הנסיבות לשביתה קמו ועזבו .
הגדיל לעשות חברו של ברמן אהרונסון מזכרון יעקוב שגייס פועלים בסביבתו על מנת שיחליפו את עובדי חוות כנרת הותיקים, מעשה זה הרגיז את רופין שראה בזה מעשה בגידה מאחורי גבו וניסיון לחתור מתחת לסמכויותיו , במקביל ברמן ניסה להביא פועלים מפקיען ואיים שלא ישלם להם בעבור התקופה שעבדו בחווה בעת שרצו לעזוב, התגייסו העובדים הוותיקים ושילמו את שכרם בכדי שיעזבו.
בתקופת סכסוך זה עבדו עובדי חוות כנרת הוותיקים אצל חבריהם האיכרים במושבה כנרת הסמוכה,ברל כצלנסון ממנהיגי השביתה חזר ואמר כי מי שמזלזל בפועליו ומקפח אותם אינו ראוי לנהל מוסד הכשרת פועלים ברוח הציונות, לבסוף סולק אברונים ברמן ובמקומו מונה גולדה , אך החווה המשיכה לצבור הפסדים.
בין שמונת האיכרים הראשונים שקבלו חלקות במושבה כנרת היה חברו דוד רובין – יזרעאלי מתקופת השמירה בסגרה בתקופת הקמת השומר של אלכסנדר זייד, בשנתו השנייה בחוות כנרת ,הצטרף לאיכרי המושבה הסמוכה חברו מתקופת לימודי הסתתות בבצלאל,נחום לוין הלוי, התיישבותם של חבריו הדליקה אצל משה את הרצון להתחתן ולהתאכר בכנרת.
לצורך נישואיו הזמין את חברתו בת עירו לעלות לישראל כמוהו,חיה הקלמן בת העשרים ושלוש שהמשיכה ללמוד ברוסיה , משה קיווה שיקבל עם נישואיו חלקה חקלאית במושבה כנרת כחבריו.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.