האגדה מספרת על הגעה של כרכרה בדרכה לירושלים ,שעצרה בחאן באב אל וואד ,בעת המסע הארוך עצרה הכרכרה בתחנות המנוחה בחאנים שבדרך, בכול תחנת מנוחה בחאן הוכרחו הנוסעים לשלם שני מטילקים (כעשרים גרוש) בעבור כוס השתייה החמה.
האגדה מספרת כי למרות מס הקפה ,בהפסקת המנוחה בחאן באב אל וואד , נותרה אחת הזקנות בכרכרה בחוסר ממון, והחזירה את כוס השתייה בטענה כי אין לה כסף לשלם בעבור השתייה, כיוון שכך החל המוזג לצעוק כי הזקנה חייבת לו את מחיר המשקה ,והחל למשוך מתחתיה ,את הכרית שישבה עליה לריפוד תלאות הדרך.
כיוון שמראה האלימות כנגד הזקנה ,לא מצא חן בעיני אחד הנוסעים ,הוא דחף את המוזג מחוץ לכרכרה , אלא שהמוזג חזר עם רוח לחימה לכרכרה , למזלה של הזקנה היה באמתחתו של הנוסע המגן אקדח להגנה ,שהנפתו אל מול פרצופו של המוזג גרמה לו להירגע ולהסתלק.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.