התחבר
בין האגדות הרבות הם תיאורי העוברים בשער הגיא ולמנהגי האירוח וכוסות הקפה והתה שנכפו על העוברים והשבים בעת המעבר בחאן הדרכים ,אנסה לספר מעט מסיפורי צאצאי הזקנים שהשתמשו בדרך העגלות ובחאן שער הגיא.
הזיכיון שנרכש להפעלת חאן הדרכים מידי השלטון העותומאני ,אפשר חנייה בחאן בחינם, אך הנוסעים הוכרחו לשלם שני מטיליקים בעבור כוס הקפה, באם צרכו את כוס השתייה המהבילה ,או שלא צרכו אותה, התשלום בעבור השתייה הייתה חובה ושימשה כחלק מהכנסות בעל החאן ולתשלום לשלטונות העותומאניים שהעניקו את הזיכיון להפעלתו .
בנוסף הייתה בחאן נקודת גביית למס הדרכים העותומאני (דרבייה) שהחלה את דרכה באוהל ששימש את הגובים ,אך נקודה זאת חוסלה ,משהבין המושל כי את כספי הדרבייה גנבו לכיסם הגובים מטעמו , ולכן הוא הקים את חאן הדרכים כי הוא ידע ,שהחוכרים יעבירו לכיסו את דמי החכירה .
בכדי לכפות על העוברים בחאן להזמין שתייה ואת התשלום בעבור השתייה , היו מעשי גבייה בכוח של חטיפת חפצים שווי ערך ,או שהמוזגים או המשרתים היו שופכים בטעות שתייה רותחת מהכוסות על האורחים המתמרדים ,או כדוגמה לאורחים שהוציאו מתיקם משקה ואוכל שהכינו לדרך בעת החניה .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.