התחבר
וילהלמה המושבה הטמפלרית Wilhelma חמידיה וולהאללה
סיפורה של המושבה וילהלמה-חמידיה – וולהאללה (השם שהורכב משמו של קיסר גרמניה וילהלם השני ומשמו של הסולטאן עבדול חמיד השני) מתחיל בשנת 1902 לאחר ביקור הקיסר הגרמני בשנת 1898 בארץ ישראל שלאחריה תרם את הכסף להקמתה.
שטחי האדמה שנרכשו בעבור המושבה כללו כתשעת אלפים וחצי דונם ,בערך היכן שכיום עובר כביש 40 בין לוד לחיפה וליד קו מסילת הרכבת לחיפה, כמו ביתר המושבות תוכננה המושבה מרחוב ראשי ורחוב משני המזכירים את הצלב, לצידם של הרחובות נבנו בתי המושבה ,לאורך הרחוב הראשי שאורכו היה כאלף מאתים מטר ,נבנו כעשרים ושש בתים מכול צד ברחוב.
מאחורי כול יחידת משק שכללה בית מגורים וחצר אחורית שעליה הוקמו גם מבני העזר,אורך החצר הייתה כמאתיים וחמישים מטר ורובה כארבעים וחמישה מטר,בהצטלבות של שני הרחובות במושבה הוקמו מבני הציבור כמו בית העם ובית הספר,הרחוב השני הניצב שימש בקצותיו את הכניסה והיציאה מהמושבה .
עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה מנו תושבי המושבה כמאתיים ושלושים תושבים,אזור המושבה נכבש בידי הבריטים בסוף שנת 1917 ,במהלך הקרב ניסה הצבא העותמאני לכבוש את האזור מחדש בהתקפת נגד,ניסיון זה נכשל והבריטים ביססו את אחיזתם לקראת המשך ההתקפה לסילוק הכוחות העותמאניים בדרכם לכיבוש דמשק.
לאחר התבססותם בשטח ,החליטו הבריטים לגרש את תושביה הטמפלרים של המושבה לגלות במצרים במחצית שנת 1918 ,כדין אנשי אויב , תושביה של המושבה שהו במחנות המעצר במצרים עד שנת 1920 ,לאחר שהשלטון הבריטי (המנדט) החל לשלוט כמסגרת שלטונית אזרחית .
בשנת 1909 נחנך בית הספר במושבה וילהלמה,שנועד ללמד את בני המושבה הצעירה את תורת החקלאות,(בית הספר ללימודי עבודת האדמה),אל טקס חנוכת בית הספר הוזמנו ראשי הממשל העותמאני וראשי הקק"ל והכשרת הישוב רופין ועוזריו שבאו לראות כיצד מחנכים ילדים לעבודת האדמה.
כיוון שלפרנסתם במושבה שרונה, גידלו פרות לחלב ברפתות כמו חבריהם במושבה שרונה,השכילו חברי המושבה לשנע את החלב בתחילת המאה העשרים ,ברכבת שעברה במסילה ליד המושבה ,את תוצרת החלב הגבינות וחמאה שהפיקו במחלבה במושבה , מכרו הן ביפו והן בירושלים ,כמו כן שינעו בעגלות ולאחר מכן ברכבת בעיקר בחודשי הקיץ אספסת,בקיה ושיבולת שועל כמזון לפרות ברפתות החלב בירושלים .
בתקופה של לפני מלחמת העולם הראשונה ,החלה המושבה וילהלמה ושרונה לסבול מתחרות של המושבות היהודיות בגידולי הענבים והירקות שגודלו : בעקרון,בבן שמן בהרטוב ובית היתומים שנלר בירושלים.
בית המרקחת של המושבה וילהלמה הרווח כסף רב ,בזכות הצלחתו למכור מרשמי תרופות רבים ,חלקם של מרשמי התרופות נמכר לתושבים ערביים מהסביבה ,חלקם מתושבים יהודיים כמו מהמושבה פתח תקווה,מספר המרשמים בשנת 1913, נשק לעשרים אלף מרשמים.
בשנות העשרים של המאה הקודמת סבלו תושבי המושבה וילהלמה ממעשי שוד וגזל בפשיטות של כנופיות בדואיים מהסביבה,במעשי שוד אלו נשדדו כלים חקלאיים וחיות בית שרעו באזור,גם תושבי המושבה פתח תקווה סבלו מנחת ידם של בוזזים בדואים אלו.
לאחר הקמת מחנות ההסגר של המושבות שרונה והמושבה וילהלמה הוצבו בהם יחידות נוטרים לשמירה,בשנת 1944 נערך יום ספורט שבו התחרו נוטרי שרונה בנוטרי וילהלמה בסופו של יום גברו נוטרי שרונה בענפי הספורט השונים על נוטרי וילהלמה.
בתחילת שנת 1945 החלה תנועת מחאה יהודית שדרשה שרכוש המתיישבים הגרמניים במושבה ויהלמה שהוחרם בידי כונס הנכסים המנדטורי,יועבר לידי פליטים יהודים שהגיעו לארץ מאירופה ,כול זאת על מנת למנוע ספסרות במכירת החפצים כמו שקרה במושבה שרונה.
עוד החלו ארגונים יהודיים ללחוץ שמקצת הבתים שבמושבות שתושביהם הטמפלרים הוגלו יועברו למגורים ליהודים על מנת להקל על מצוקת הדיור באזור תל אביב והסביבה בנוסף החלו ארגוני החיילים היהודים המשוחררים מהצבא הבריטי בתום המלחמה ,יקבלו לידם את בתיהם ורכושם של אנשי המושבות הטמפלריות שגורשו והוגלו.
עוד החלו ארגונים יהודיים ללחוץ שמקצת הבתים שבמושבות שתושביהם הטמפלרים הוגלו יועברו למגורים ליהודים על מנת להקל על מצוקת הדיור באזור תל אביב והסביבה בנוסף החלו ארגוני החיילים היהודים המשוחררים מהצבא הבריטי בתום המלחמה ,יקבלו לידם את בתיהם ורכושם של אנשי המושבות הטמפלריות שגורשו והוגלו.
באוקטובר 1945 הפקיעה עיריית פתח תקווה בדרום המושבה ,כמאתיים וארבעים דונם מאדמות המושבה שרונה ,על מנת לבנות בתים לחיילים המשוחררים מהצבא הבריטי ששבו לארץ ישראל בתום המלחמה, בינואר 1946 החליטו הבריטים להוציא את התושבים שנותרו בשרונה ולא הוגלו ולצרפם למחנה המעצר במושבה וילהלמה.
בין השנים 1947-8 אירעו עשרות התקפות של ירי, הנחת מוקשים והנחת מטענים על ציר הדרך בין יפו לשדה התעופה לוד ,שעבר ליד המושבה וילהלמה,הכפרים הערביים יהודייה,רנתייה ,אי לכך נוצר קו מעקף שהחל בתל אביב המשיך לכוון פתח תקווה ,שהרכבים המסיעים עצרו והנוסעים עברו לרכבים משוריינים על מנת להגיע בבטחה לשדה התעופה,דרך זאת האריכה את המסלול בארבעים קילומטר.
בהתקפות הירי של הערבים ופעולות התגמול של היהודים,כשהגורם הבריטי ספג משני כוחות הלוחמים בירי ,מיקוש ומחסומים ,בקיצור כולם ספגו הרוגים ,פצועים ומעשי רצח של אנשים שנישבו או נחטפו ,ונרצחו משום מוצאם .
במחצית חודש יולי בשנת 1948 נערכה התקפה אחרי ההפוגה לכיבוש וילהלמה מידי כוח הכנופיות הערביות שנכנסו למושבה כאשר הבריטים עזבו,הלחימה לכיבוש המושבה החלה בשעות הבוקר המוקדמות,למרות ההתנגדות הקשה בתחילת הקרב ,נסוגו החיילים וחברי הכנופיות הערביות משרונה והיא הפכה לשטח יהודי.
בפועל במושבה וילהלמה התבצרו פלוגת משוריינים של הלגיון הערבי וכמאתיים לוחמי כנופיות בפיקוד המפקד הירדני,למרות שהגדר שהקיפה את המושבה ,מוקשה כנגד מעבר,הצליחו חבלני הכוח לנטרל את המיקוש והכוח התוקף נכנס במהרה למרכז המושבה לאחר קרב שנמשך שעתיים בעיקר עם צלפים ,נכבשה המושבה לחלוטין ודגל ישראל התנוסס מעל למגדל המים .
לאחר הקרב לכבוש המושבה נתברר כי לערבים היו כארבעים הרוגים,בתום הקרב נתפסו כארבעים שבויים כולל חיילי הלגיון הערבי,ניסיון של הלגיון בשעות הצהריים ,לשלוח מחלקת משוריינים שנשלחו מבית נאבאללה לכיבוש מחדש בהתקפת נגד ,שכללה גם ירי תותחים נכשל והמושבה וילהלמה נותרה בידינו לנצח.
מאגדות הכיבוש של המושבה וילהלמה ,נתברר כי חיילי הלגיון וחברי הכנופיות ניפצו את זגוגיות החלונות הרהיטים נופצו,המרצפות המצוירות ,המשקופים ,הדלתות והחלונות נעקרו ונמכרו לתושבי הכפרים הערביים הסמוכים,הגינות נהרסו אך שלדי הבתים נשתמרו.
הכפר יהודיה הערבי הסמוך שנכבש בידי כוח האצל בקרב קשה בחודש מאי 1948,שבו נהרגו כשלושים ושש ערבים ,כאשר כוח האצ"ל תקף בגזרה אחת ובזרוע האחרת איגוף בפעולת מלקחים , (ביהודיה גרו בטרם המלחמה כשבעת אלפים ערבים) ,לפני ביצוע ההפוגה במחצית חודש יוני 1948 ,נטשו חיילי האצל את הישוב , לאחר סיום ההפוגה נכבשה יהודייה בשנית בידי כוחות צה"ל ,במהלך הכבוש מחדש, לא נורתה אפילו ירייה אחת כיוון שהכפר היה נטוש לחלוטין.
תודה למשה בן דרור לצפייה בסרטון.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.