טחנת הקמח של פטר ברגהיים ליד שער שכם
בשנת 1877 הביאו היהודי המומר פטר ברגהיים ובנו, מנוע קיטור והקימו טחנת לטחינת קמח במתכונת תעשייתית ראשונה, מחוץ לחומות באזור שער שכם , טחינת הגרגרים הייתה חדשנית כיוון שלא נטחנו באבני רחיים אלא עברו בגלילים העשויים מברזל ,המנוע של הטחנה הוסק בעצי זית , טחנה זאת החזיקה למעלה מעשרים וחמש שנה .
בניגוד לתחנות אחרות ברגהיים לא טחן בשביל אחרים את תוצרתם , אלא הטחנה סיפקה קמח טחון שעבר ניפוי קפדני מגידוליו, והקמח נחשב למשובח בטיב שלא נראה עד אז בישראל , גם משום שאת החיטה גידל באדמותיו באזור גזר, ולעיתים רכש מהחקלאים סחורה שהתאימה לרמת העיבוד שנתן בטחינת הגרגרים בטחנתו, כיוון שרצה את הלקוחות היהודיים ,שמר גם את דיני היהדות שחלו על הטחינה ולכן גם הפריש מעשר כדת מהחיטה ושמר על נושא השמיטה.
מנוע הטחנה של ברגהיים צרך חומרי הסקה גדולים והיא הושבתה לפעמים כאשר המים בבורות הטחנה ליד טחנת הקמח יבשו בעיקר בקיץ, המים נדרשו לדודי הקיטור של המנוע כן הושבתה הטחנה כאשר חלקים ממנה התקלקלו ונדרש להביאם לתיקון במצרים דרך הים,
כתוצאה מכך שכאשר הומצא מנוע הבערה הפנימית ושחומם בדלקים, הוחלף מנוע הטחנה למנוע חדש והטחנה המשיכה בפעולתה בשימוש הן בפחמי אבן ובדלק ובהמשך בגז היא גם הייתה הגדולה בירושלים באותה עת של טרום קום המדינה .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.