מעט על ההתיישבות האירופאית אמריקאית בכפר ארטס ליד בית לחם
הנרי בלנדסברג נולד בשנת 1826 באלזס בגבול גרמניה צרפת, הצטרף למיסיון הולכי הרגל הפרוטסטנטי ,שנוסד בבזל, הם שאפו להקים מושבות של מיסיונרים שישבו ברחבי המזרח למחייתם יעבדו במקצועות החקלאות ויפיצו את אמונתם בין תושבי המקומות ההתיישבות במזרח, במסגרת הזאת נשלחה קבוצה של מיסיונרים צעירים לירושלים ביניהם האדריכל כומר קונרד שיק,יוהן לודוויג שנלר,הנרי בלדנספרגר ואחרים, שהגיע בשנת 1948 התגורר בבית האחים, הנרי בלדנסבגר עזב והפך להיות שותפו של היהודי המומר יוחנן שהיו לו אדמות בכפר ארטס ליד בית לחם.
בשנת 1849 עבר הנרי בלדנסברגר לגור בכפר ארטס והיה האירופאי הראשון שגר באזור, במהרה הקים בית מגורים בכפר והעביר לשם את אשתו קרולין, לאחר המעבר הקים משק חקלאי ליד שטחו של היהודי המומר משולם , בשנת 1851 הוזמן הנרי על ידי סמואל גובט לשמש כמורה בבית ספרו , גובוט היה הבישוף הראשון של הפרוטסטנטי אנגליקני של ירושלים ,ההזמנה כללה ,עבודה בבית הספר לארכיאולוגיה ותורת ארץ ישראל בהר ציון, הנרי עבר עם משפחתו למגורים בבית הספר ,בהותירם במקום את ששת ילידיהם , אשר המשיכו לעבד את האדמות ,ההורים נהגו לחזור לביתם בארטס בחופשות, כשבגרו ששת ילדיו, הבת וחמשת הנערים, החליטו גם ילדיו לבנות בתים ולעבור למגורי קבע בחוותם בכפר ארטס והמשיכו לפתח את המשק החקלאי, סיפור ידוע הוא כי בכפר ארטס הייתה מסורת של גידול דבורים לדבש, אך את הכוורות החזיקו בני הכפר בקרבת למצודת בריכות שלמה, וגם בניו של הנרי ,החלו בניסיונות לגידול דבורים בצורה מסחרית.
המשפחה צברה ניסיון ומוניטין והיו ידועים בדבורנות בקהילה האירופאית בישראל, , בשנת 1880 הגיעו לביקור בישראל שני דבוראים, גונס מקנדה ופראנק מארצות הברית על מנת לבחון את הדבורה המזרחית על מנת לייצאה לעולם, הפגישה בין בלנדסבגר לבין הדבורנים האורחים, הולידה את המפנה של גידול להקות דבורים בארץ ישראל, שהיה עד אז, בכדי חרס בשיטה הפלאחית למעבר לגידול דבורים בכוורות עץ מתפרקות וניידות העוברות לאזורי פריחה שונים, לאות תודה בנו ארבעה כוורת עץ ומלאו בהן להקת דבורים מזרחיות העבירו אותה על גבי חמורים לנמל יפו (ארבעה כוורות במקום בכדים ) ומשם לקח אותם גונס בהפלגה לקנדה.
הבן פיליפ שחזר לאחר חמש שנות צבא בצבא צרפת ,חזר לארץ עלה לבירות שהה תקופת מה בחברתו של האמריקאי בנטון ולמד בצורה מקצועית את גידול הדבורים כפי שהיו נהוגות בקפריסין ובדמשק, עד שנת 1881 עסקו בני המשפחה בחוותם בכפר אטרס בכול ענפי החקלאות בביתם בכפר ארטס ואז החליטו להשכיר את חלקותיהם החקלאיות ולעבור ולהקים כענף עיקרי, כוורנות מודרנית הכוללת תיבות עץ מתקפלות וניידות, הנודדות על פי הפריחה ברחבי הארץ, הכוורת הראשונה הוקמה בכפרם ולאחר מכן בעקבות הפרדסים פתחו גם בפרדסי יפו.
תחילתה של המושבה האמריקנית ביפו
סיפורם של המתיישבים האמריקנים ,מתחיל בשנת 1865 ,כשנה לפני שקבוצת הנוצרים המורמונים ,הגיעו לישראל לצרכי עלייה,ביקרו בארץ מייסד הכת גורג אדמס וחברו אייב מקנזי לסיור מקדים בישראל , בעת הביקור בחלקה הצפוני של העיר יפו מצא חן בעיניהם פרדס שהיה מחוץ לחומות, אדמס פנה ליהודי מומר הרמן לוונטל שהיה בדרכו למינוי כקונסול אמריקה בישראל , פנייה זאת הייתה לרכוש דרכו את הפרדס על מנת שיוכל להביא את הקבוצה להתיישבות, הכסף נמסר ואדמס הפליג להביא את מאמיניו.
בהגעת ספינת המפרש נלי ציפין בשנת 1866 לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית ,שעל סיפונה הפליגו קרוב למאה שישים נוצרים מורמונים בני כנסיית המשיח ,אוהבי ארץ ישראל ממדינת מיין בארצות הברית, בראש במאמינים ניצב יוזם וסוחף הרעיון להתיישב בארץ ישראל היה ראש קהילת משיח גורג אדמס .
על גבי הספינה הועמסו ציודים וחומרים שלדעתו יהיו נחוצים להגשמת ההתיישבות בישראל, הציוד כלל צריפי עץ חלקם בני שתי קומות, מבני צבור , ציוד חקלאי וזרעים, ציוד רפואי , בין המתיישבים היו בעלי מקצועות חופשיים, מורים ובעלי מלאכה .
כאשר הגיעה הספינה לנמל יפו , קידם המומר היהודי הרמן לוונטל את פניו של אדמס ובפיו בשורה קשה , שכיוון שהשלטון התורכי אסר למכור אדמות מחוץ לחומות העיר לתושבים שאינם מוסלמים , לא הצליח לקבל את הרישיון לרישום הקרקע על שמם של בני הכת,אדמס שהבעיה הונחה על סף דלתו , הסתיר את האמת המרה ממאמיניו.
המשך ספור המושבה האמריקנית בקישור הבא :
https://www.tiplatrip.com/article.aspx?id=13609&catid=13610
המושבה האמריקנית בעיר העתיקה בירושלים.
תחילתה של המושבה האמריקנית בירושלים היה בשנת 1881 , בראש קבוצת הנוצרים ילידי העיר שיקגו ,עמדו בני הזוג אנה והוריישו ספאפורד , מטרת ההתיישבות בירושלים הייתה להקים מושבה שתתרום לרווחת תושבי העיר.
סיפורם הטרגי של בני הזוג ,הוא שהניע אותם להולכת הקבוצה להתיישבות בירושלים, תחילת אסונם החל בעת שכול רכושם אבד, בעת שהתחוללה השריפה גדולה בעיר שיקגו, התווסף לכך אסונם באובדן ארבעת בנותיהן בטביעה בעת שהפליגו לטיול לצרפת, בספינה אשר טבעה, האם שניצלה והאב שאיבד את רכושו בשריפה ובנוסף מות בנם החדש במחלה ,גרם לבני הזוג להחליט בעקבות אסונם, להתיישב בישראל ולהשקיע את חייהם בעזרה לזולת.
אסונם זה גרם להם לאבד את האמונה בנצרות הקונבנציונלית ולפנות לנצרות הבסיסית של אהבת לרעך כמוך, ללא פרשנויות נוספות, כפי שישו האמין בתחילת הדרך ,הם הצטרפו לקבוצה נוצרית פרסביטריאנית בעיר שיקגו, דרכם זאת גרמה לסילוקם משורות הנוצריים המסורתיים, כתוצאה מכך החלו לאסוף אנשי קבוצה שהאמינו בחזונם להתיישב בישראל ולהקים מושבה שתספק עשייה נוצרית לרווחת התושבים המקומיים.
ערכי אמונתם החדשה באורך חייהם של בני הזוג והמצטרפים כללו את המנהגים הבאים אמונה משיחית בישו , פרוק מבנה המשפחות הבסיסי,סוג מסוים של התנזרות ואיסור נישואים וחיי מין, חיי הפרט ייטמעו בתוך הקבוצה ,חיי רכוש וכלכלה וחינוך הילדים משותפים (לנו מזכיר סעיף זה את תחילת ההתיישבות בגדודי העבודה והקיבוצים) או את תחילת הרעיון הקומוניסטי ברוסיה, והחלק החשוב לאמונתם הייתה התכנסות קבועה ויומית לחיזוק אמונתם .
המשך סיפור המושבה האמריקאית בעיר העתיקה בקישור הבא
https://www.tiplatrip.com/article.aspx?id=13696&catid=3676
יוחנן משולם ממלטה
יוחנן משולם המומר, נחשב לאחד היהודים המומרים הראשונים ,מוצאו להורים שהתיישבו בבריטניה מיוון ,יוחנן נדד במדינות העולם וכאשר שהה בתוניס והתיידד עם מסיונריים, לאחר ביקורו בתוניס עבר לתור את מלטה, בעת ביקורו התיידד עם הכומר סמואל גובט שלימים עבר להתגורר בירושלים וקבל את התואר של הבישוף הפרוטסטנטי הראשון בירושלים.
בעת השהות באי מלטה ובעקבות השפעתו של סמואל גובט ,המיר את דתו היהודית והתנצר והמשיך את מסעותיו עד שנת 1840 שאז עלה לישראל ומעשהו הראשון היה הקמת בית מלון בשנת 1841 באזור שער שכם, בהמשך באזור הרובע הארמני .
לאחר מכן בשנת 1848 הקמת החווה בארטס התאפשרה במאמצי הקונסול האמריקאי גימס פין וגופים פרוטסטנטים שתרמו כספים להקמת החווה, והחיבור זה של קלורינה ליהודי המומר יוחנן משולם הביא אותה ואת בני קהילתה להתיישב בחוותו של יוחנן משולם, אשר גידל בכפר תבואה ונטע כרמי יין, הוא אך הכניס שיטות וציוד חקלאי חדיש לתקופתו כמו המריצה בעל הגלגל .
בנוסף רכש הקונסול האמריקני בשנת 1851 ,חלקת אדמה בחלק הצפוני מערבי של העיר העתיקה , נטע בה כרם והקים חווה חקלאית בשם כרם אברהם ,לטובת תעסוקת היהודים שגרו באותה העת בעיר העתיקה, בחווה הוקם גת לעיבוד ענבים ליין ,בתי גידול ליונים קלבריום ומחצבה ,כן הוקם בשטח החווה בית כנסת בעבור העובדים היהודיים בחווה.
שנקרא כרם אברהם, הוקם בית כנסת, וכן גת, מחצבה, וקולומבריום. בנוסף, נרכשו קרקעות ארטס בקרבת בריכות שלמה.
תודה לוותיקים שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , תודה לספריה הלאומית ,ולמקורות השונים שעזרו ביצירת מאמר זה, באם שכחתי מפאת גילי המבוגר לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.