התחבר
תודה לזקני דגניה ,לפרופסור חזי דר, למנהלת מוזיאון דגניה ולארכיב דגניה בעבור העזרה בכתיבת סדרת המאמרים לילדי טהרן.
כבן דור שני לשואה ,שבו ההורים לא דיברו ולא סיפרו מאומה ,נולדתי טרם קום המדינה וקבלתי בעת לידתי ,שני שמות אהרון ואליעזר של סבי שנספו בשואה,כאשר מלאו לי שש עשר שנה ,הגעתי למשרד הפנים ,כאשר אני נושא את השם אורי,עד אז לא השתמשתי בשמות שבהם נרשם שמי בתעודות ההורים.
להפתעתי בעת הרישום לתעודת הזהות ,נתגלה לי שאין רישום לשם אורי ,שבו השתמשתי עד אז בחיי,כמובן שקבלתי את התעודה ופניתי להורי לפשר התעלומה, אז סיפרו לי הורי כי אני מתקרא ,על שם חברם אורי מהערים טרנוב ולוד'ג בפולין ,שעלה לארץ ישראל במסגרת עליית ילדי טהרן,ונפל על הגנת דגניה בעת מלחמת השחרור ,(הורי הגיעו באוניות מעפילים בשנת 1946 להכשרה לקבוץ גשר).
לתשובה זאת לא היה המשך והאמת שגם לא שאלתי יותר,בעת שמלאו לי שישים שנה ביקרתי במסגרת קבוצתית, במוזיאון קבוצת כנרת בחצר הישנה,בעת הביקור בחדר הזיכרון לנופלים ,נפל לי האסימון והתחלתי לחפש בין שמות הנופלים ,את אורי הבחור שאני קרוי על שמו ,על פי סיפורם של הורי ,בין השמות מצאתי את החלל שנשא את השם אורי בר,שסיפורו לחברות של יוצאי טרנוב עם הורי ,התאים לסיפורם על הענקת שמו כשמי ,במגירה היו ארבעה דפים בלבד ושום קצה חוט להמשך החיפוש.
מובן שהנושא משך את תשומת ליבי והתחלתי לחקור את הסיפור של אורי בר אך פרט לארבעת הדפים הדלים בחומר לא מצאתי דבר, בביקור נוסף שערכתי באזור לאחר שנים,יצא לי לדבר עם מנהלת חנות התבלינים תמר ליד המושבה כנרת,והיא סיפרה לי כי חותנה שינמן מקבוצת דגניה הגיע לשוחה לאחר נפילת פגז התותח בעמדה ,לדבריו הוא האדם הראשון שהגיע והוציא את ארבעת הנפגעים ששנים מיושביו ניצלו ,לצערי זמני היה קצר והמשכתי לדרכי.
ביקור נוסף ערכתי בסוף שנת 2014 אחרי שבע שנים ובשיחה עם הדס מנהלת המוזיאון בדגניה ,נתברר לי כי אביה היה ביחד עם אורי בקבוצת ילדי טהרן שהגיעו לקבוצת דגניה,כאן כבר הצלחתי לקבל את קצה החוט לחקירה והחלותיי לחקור ולאסוף את המידע .
מיד לאחר שהתחלתי בחיפוש הנוסף ,התברר לי כי אורי (סטפן – סטפוש) בר , היה בן יחיד להוריו משה (מאוריציוס – ריצי) ויוליה בר,שגרו בטרנוב ועברו משם לקרקוב טרם המלחמה והורי באקט של חברות החליטו להעניק את השם אורי לי ,לזכרו של אורי לאחר מותו בדגניה,זאת על מנת לשמר את שמו .
בהמשך ניסיתי לברר,את הקשר בן הורי לאורי בר שעל שמו נקראתי ולהבנתי המפגש היה בתנועות הנוער הציוני ,שהקים דוקטור ישעיהו שפירא בעיר טרנוב ,שבו נפגשו אימי ואורי בר כפי שסיפרה לי אימי בצעירותי, לחיזוק דבריה סיפרה אימי כי בצעירותה הייתה מתחמקת מביתה ,לפעילויות בתנועת הנוער הציוני בר גיורא בעיר טרנוב ,בהיחבא מהוריה וכאשר נתגלתה פעילות זאת, ספגה אימי מכות כהלכה ,מאביה החורג בעוון ההשתתפות בפעילות ציונית ,אפשרות נוספת קיימת לקשר בין המשפחות של הורי בעיר טרנוב ובקרקוב עם משפחת בר.
להבנתי התקיים קשר קרוב,בין אורי בר בדגניה,להורי שעלו בטרם קום המדינה והיו בקבוצת הכשרה שהצטרפה לקבוץ גשר ,אולי כי הורי היו מהעיר טרנוב שבפולין , צריך להיות משהו עמוק ,שיגרום להורי להחליף את שמותי הכתובים במרשם התושבים ,ולקרא לי בשם אורי על שמו של חברם שנפל בדגניה.
אורי-אהרון-אליעזר מלץ
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.