דגניה החלוץ אהרון דוד גורדון

חלוץ ,סופר ,איש העבודה והטבע,דוברה החרוץ של מפלגת הפועל הצעיר,גורדון הטיף עד יומו האחרון לרעיון שבקדושת העבודה העברית ,על אדמתו ,על הפרט הבודד והקבוצה ורעיון השיבה לעבודת האדמה והטבע.
האגדה מספרת ,כי דחיפתו הפנימית ואישיותו ,גרמה לחלוצים ללכת אחריו ולמסור את הכול לרעיון העבודה העברית,כאשר בדרכו צריך החלוץ לעבור תקופה של הכשרה חקלאית והסתגלות פנימית של הבודד לצרכי הכלל בחיים משותפים ובשמירה על מה שיצרו .
בהטפותיו טען גורדון כי יש להתרחק מהרעיון הסוציאליסטי העולמי,ולהתרחק מסממניו כמו הפגנות האחד במאי,בדרכו זאת התנתקה מפלגת הפועל הצעיר בדרכה הפוליטית והרעיונית ממפלגות אחרות כמו פועלי ציון.
בערוב ימיו הסכים גורדון להודות בפגמים שהיו באידיאל הקובוצי,הרעיון של הפועל הצעיר לקה בחסרון כאשר האדם כפרט ,נדרש להיות מוכן לכול,על כן נאלץ החלוץ בקבוצה, לוותר על צרכיו הגופניים,התרבותיים והנפשיים.
צרכים אלו הונחו על מזבח הכלל כטפל,צריך לזכור שכשם שהאצבעות אינן במידת אורך או רוחב שווים ,כך גם החלוץ שהגיע לארץ ישראל על מנת להתיישב בה,למצב הקשה נוסף המצב הכלכלי הקשה והגרעון התמידי שמנע רווחה מסוימת לחלוץ העמל .
הרעיון של הקבוצה והאידיאולוגיה, לא התאימו לכול פרט בנפרד,כוחם הפיזי והנפשי של החלוצים לא היה מאותו השטנץ,אל מול אלה, דרישת הקבוצה הייתה שהעבודה תגדל ושהקבוצה והמשק יצליח .
חבריו של הפרט הנחשל והחלש בקבוצה , זלזלו ודחקו אותו מחוץ למסגרת הקיבוצית,נוסיף שהחרמות כנגד החלש מצד חבריו ומצוקתו הפרטית,בתוספת למחלות הקשות שחזרו על עצמם ,בתוספת הזלזול והאפטיה של חברים לקבוצה, גרמו לחלק מהחברים להתייאש ולעזוב.
נותרו לרעיון הקיבוצי שאלות עקרוניות האם צורת גידול הילדים הקולקטיבי בבתי הילדים אינם גורמים לפרוק התא המשפחתי המסורתי,והאם דרכם של הקבוצה היא שלב ביניים בחיי ההתיישבות בארץ ישראל ,או שהיא דרך ביניים שבדרכה בנתה את היסודות לקיום מדינת ישראל שמיצתה את עצמה.

מיקום