התחבר

גליל עליון הכפר העלאווי רג'ר או עג'ר

אטרקציות, אנדרטאות ופסלים, מסלולי טיול אטרקציות הכפר רג'ר

תודה לעוזרים במלאכת כתיבת המאמר , לזקני הגליל , לחברי מכוחות הביטחון ולאנשי הכפר רג'ר.

הכפר רג'ר נמצא בקצה הגליל העליון ,בגובה של 350 מטר מעל לגובה פני הים, קו הגבול בין ישראל ללבנון חוצה את הכפר על פי חוזה חלוקת השטחים בין המעצמות ששלטו באזור, הנקרא סייקס-פיקו  ,הסדר חלוקה בין הצרפתים לבריטים לאחר מלחמת העולם הראשונה, אלא שהאנשים שעסקו בשרטו המפות על פי ההסכם לא הבינו את האזור ,ועל כן הכפר מופיע על המפות השונות כול פעם כשייך למדינה אחרת , רובם רגלם לא דרכה על הקרקע.

הכניסה לכפר רג'ר מותרת רק לתושביו ,משנת 2000 אין כניסה לאף אחד מחוץ להם, אין אפשרות ללינה של ישראלים בכפר, הגעת ישראלים לביקור בכפר רג'ר מצריכה תיאום ביטחוני מיוחד ,שכיום שונה וניתן להיכנס לביקור ללא התיאום ,התיאום בעבר כלל : מסירת התאום לידי המתאם הביטחוני : שמות הנכנסים, מספר תעודת הזהות וכתובתו של המבקר, ניתן לפנות להאשם פאתאלי בטלפון050-3901261 או במייל Hashmf@gmail.com.

כיום ניתן לתאם סיור ביקור בכל ימות השבוע, אורכו של הסיור כשעה וחצי בתשלום, בעת הביקור ניתן לסעוד באת מהמסעדות או להתארח לסעודה באחד מבתי הכפר לארוחה בסגנון צפוני כפרי.

השפה השולטת בכפר מחוץ לערבית היא עברית תקנית ,והתושבים נושאים תעודת זהות ישראלית וחלקם בנוסף בתעודות זהות סוריות, תושבי הכפר רשאים להצביע לכנסת ישראל, אפילו השילוט על המבנים הציבוריים בעברית ,מו על בית העם הנקרא המדפה , בית הספר ועוד ,

עד ששת הימים גרו בכפר כשש מאות תושבים ,לאחריה עזבו כשלוש מאות ועברו לסוריה ,בכפר נותרו כשלוש מאות תושבים, מספר התושבים כיום גדל והוא נושק כיום ל 2800 תושבים .

תושביו של הכפר רג'ר ,שפרושו צוענים שהיו נודדים ,כיום בני הדת  העלאווית , שייכים לפלג של האסלאם השיעי ,שמקורו האתני בסוריה,(הפלג שאליו שייכת גם משפחת הנשיא אסד מסוריה) ,שהתגוררו באזורי לטקיה, טרטוס וקונטרה .

על פי אמונתה של העדה הקטנה , מקור יצירת העדה קשור לעלי בן־אבי־טאלב, בן דודו של מוחמד ,ומכאן השייכות הסורית ,היישוב קיים כחמש מאות שנה , כאשר על פי הסיפורים ,רק לפני כמאתיים שנה התיישבו התושבים הנודדים העלאווים באדמות הכפר.

השם של הכפר עלה לכותרות מיד לאחר מלחמת השחרור ובשנות החמישים והשישים, כאשר השלטון הסורי החליט לשלוט ולהטות את מימי נחל החצבני ,שעובר לרגלי הכפר ,ולמנוע את השימוש במים בידי ישראל, במה שאנו קוראים המלחמה על המים, הלבנונים פחדו מהסכסוך עם ישראל ובקשו להעביר ולספח את הכפר לידי הסורים, כוונה שהוסתרה מישראל .

מכיוון שהמשיך להיות מסומן כשטח לבנוני על פי הסכם סייקס-פיקו  ,אלא שלבסוף הציעה ממשלת לבנון לסוריה ,הצעת לסגירת הנושא של מפעל ההטיה מבחינת לבנון ,למסור את מעיינות הווזאני (חצבני), והכפר רג'ר הצמוד אליהם, כחלק מהמאבק בין סוריה לישראל.

בפועל סוריה הייתה הכוח המוביל ,בתוכנית ההטיה של מדינות ערב למים הזורמים לירדן ולכנרת, על מנת לייבשה, בעזרת כסף שהגיע ממדינות נפט עשירות ערביות, על פי התוכנית הביצועית, לכריית תעלת מים במודרות הר החרמון דרך הגולן לירמוך ,בגובה של קרוב לארבע מאות מטר מעל פני הים , על מנת שיזרים מים לאחר שאיבתו ממקורות נחל החצבני ומהבניאס , שנמצאים בגובה 200 מטר ,ומשם בכוח הכבידה ימשיכו המים לזרום בתעלה ,הרחק מתווי המים הטבעי של מקורות הירדן .

במקביל בשנת 2002 ,בשל אזלת ידה של ממשלת ישראל ,ואי רצונה להתעסק עם הכפר הלבנוני רג'ר , החלה לבנון והחיזבאללה במבצע לשאוב באופן חד צדדי , בעזרת צינורות מים את מי הווזאני (חצבני) , לצריכת הכפר ווזאני ובנוסף לכפרים שמצפון לגבול עם ישראל,

זאת למרות מחאת מדינת ישראל לרעיון, למרות זאת הפרויקט הלבנוני המשיך, עם כוונה לבנות גם מאגר מים לאיסוף של כתשע מיליון קוב מים , היוזמה הזאת נבלמה בעת מלחמת לבנון השנייה ,בהרס המיזם.

אלא שמלחמת ששת הימים ,יצרה מצב חדש לנושא השליטה על שטח הכפר ותושביו, בפועל המקום לא נכבש בידי ישראל , הכוח הצבאי חנה מחוץ לכפר , כיוון שעל פי ההגדרות הכפר היה תחת שלטון לבנוני .

ההיסטוריה מספרת כי למחרת הקרב באזור וכיבוש הכפרים מסביב לרג'ר , פנו מנהיגי הכפר למפקד הצבאי הישראלי של האזור והודיעו על כניעה , אלא שהצבא שטען שעל פי המפות הכפר שייך ללבנון והוא נלחם רק עם סוריה , לכן שלח כוח שאסף את הנשקים ופינה את המקום, ואף נאמר לנבחרי הציבור טפלו בעניינכם לבד אל מול הלבנונים.

המוכתרים פנו לשלטון בלבנון ,לספח אותם אליהם והם נדחו גם כן, אי לכך חזרו המוכתרים עם התשובה לצה"ל , והוסיפו לטענתם כי ישראל לא רוצה אותם, כמו כן גם לבנון מסרבת לקלוט אותם, הגבול הקרוב עם סוריה הוא במרחק 20 קילומטר .

לאור התפתחות זאת, פנה הדרג הצבאי למדיני ,ולאחר זמן קצר חזר מפקד הצבאי למוכתרים עם תשובה ישראלית, שישראל מוכנה לקבלם ככפר תחת חסותם בתנאי שבכפר יהיו רשומים בין 37-40 משפחות, מכוון שמחצית מהתושבים נטשו את כפר רג'ר , יצרו התושבים הנותרים פתרון יצירתי , כול משפחה הכוללת מספר אחים למרות שהם קרובי משפחה , התפצלה חלקם החליפו את השמות ,ונוצרו מספר משפחות מספיק ליצירת הכפר על פי הדרישה הישראלית.

כאשר ישראל העבירה את חוק סיפוח הגולן לישראל בשנת 1981 , פנו מוכתרי הכפר לישראל בהסכמה לקבלת את האזרחות הישראלית על כול תושבי הכפר , למרות שחלקם עדיין נושאים תעודת זהות סורית נוספת בשל הזיקה העלאווית לסוריה.

לאחר קבלת האזרחות הישראלים והחסות הישראלית ,נדרש הצבא והשלטון למציאת דרך יצירתית, לאפשר לתושבי הכפר לחיות את חייהם בלא לפגוע בביטחון מדינת ישראל, כיוון שהשטח מוגדר בפרדוקס כשטח עוין מבחינה צבאית .

על כן נקבעו החוקים כי הכניסה לכפר של ישראלים אך ורק דרך המחסום הצבאי שבדרום הכפר, ,לאחר אישור בטחוני ויתבצע בין השעות 06:00 -22:00 בערב, על מנת למנוע הברחות מכוון לבנון לתוך ישראל , נערכים חיפושים במכוניות ולאנשי הכפר בעת היציאה לישראל.

אלא שטכנאי שרות אינם מגיעים לכפר, כול קלקול של מכשיר חשמלי מהווה בעיה אמתית, גם יציאה המוגדרת כרפואית מהווה בעיה ,ובעת מתיחות ביטחונית בצפון, אין אפשרות לנסוע בכביש העובר לכפר שלמרגלות הר דב שבגולן ,ותושביו של הכפר ,נאלצים לנסוע בדרך עפר חליפית, המלאה מהמורות לאורך השטחים החקלאיים ,ולאורך גדר המערכת עד לאזור מעיינות הבניאס, ברור גם שהגעת כוחות חרום אזרחיות מוגבלות בכניסה בשעות שמחוץ לשעות הכניסה הקבועה .

בעיית המים שנוצרה לאחר מלחמת לבנון השנייה, שאז הושמדו מתקני השאיבה והצנרת ,שהקימה לבנון ואנשי החיזבאללה, מערכות  שכללו גם צנרת למים שנשאבו ממעיינות החצבני,

במצב הזה  אפשרה ישראל לכפר ,הקמת תחנת שאיבה עם צנרת ממעיין סמוך ,אלא שכאשר חל קלקול במערכת השאיבה , נדרשת מערכת תיאום סמויה בין ישראל ,ללבנון והאו"ם ,לאפשר לטכנאי להגיע ולבצע את התיקון הנדרש במשאבות.

שלטון המוניציפאלי ושרותי הדת  העלאווית  בחיי היום יום בכפר

הדת העלאווית דומה במקצת לדת הדרוזית ,בכפר אין מסגד לתפילה ,ועל כן מי שחפץ מתפלל במעונו ,חלקם הגדול של התושבים אינם דתיים אלא חילונים, ,ישנם מספר תושבים מהכפר הפונים למסלול הדתי, והופכים לחכמי הדת הלומדים את רזייה .

גישתם הכללית הדתית של בני הכפר ,כלפי דתות אחרות ,היא שיש להתייחס אליהם כאדם שווה המאמין באמונתו, גם אצלם קיים עקרון ההסתוות (טאקיה ) ,המזכיר את האנוסים היהודים בספרד, העיקרון מנחה כול בן העדה העלאווית ,המרגיש נרדף עקב דתו, כראשיי להציג את עצמו כבן דת אחרת.

בנושא המשפחתי קיימים חוקים ברורים הדומים גם כן לחוקי הדת הדרוזית, לגברים מותר להינשא לנשים מדתות אחרות ולהביאם לביתם בכפר ,כלפי פנים בבייתה מותר לאשה לה לנהוג על פי מנהגי דתה ,אלא שמחוץ לבית עלייה לנהוג כבת העדה העלאווית, בת העדה המתחתנת עם גבר שאינו בן העדה ,נאלצת לעזוב אתת הכפר ולעבור לגור בביתו של הבעל החדש מחוץ לכפר.

על מנת לחיות חיים רגילים וטובים בכפר ,נחקקו מספר חוקים פנימיים לשמירת הסדר והחוק ,וליחס של אדם לחברו ולמשפחתו, חל איסור לתת לילד ללא רישיון לנהוג ברכב המשפחתי, מי שנתפס מושבת רכבו לתקופת מה, אסור להפריע את השלווה והשקט בכפר בהשמעת מוזיקה בווליום גבוה, חל איסור לנסיעה בטרקטורונים ברחובות הכפר ועוד ,הענישה למי שנרשמו לו שלוש עבירות ,יכולה להגיע עד הרחקתו מהכפר בצורה מידית .

חינוך והשכלה בכפר רג'ר

ראשי הכפר והתושבים ,רואים בנושא ההשכלה ראשון במעלה, מעל לארבעים אחוז מתושבי הכפר ,בעלי תעודות מהאוניברסיטה רובם בתואר השני , בתחומי הרפואה, עורכי דין, רופאי שיניים, מהנדסים, רואי חשבון, בכפר שני פרופסורים לפיזיקה וכימיה ועוד, בשנים 1995-2000 למדו באוניברסיטאות בדמשק מעל לחמישים סטודנטים ,אך כיום ירד מספרם לחמישה בשנה, כול ילדי הכפר לומדים בבית הספר.

בינואר 2020 זכה פרופ‘ סולימאן חטיב שהיה בן 46 להיות הפרופסור הראשון מהכפר רג'ר, וכיום הוא משמש כמרצה במכללה האקדמית תל חי ,חוקר במכון המחקר מיג“ל, והעומד בראש המעבדה לחומרי טבע וכימיה אנליטית  .

מעט על כפר רג'ר

בקצה הדרומי של הכפר ממוקם מחסום צהלי, בקצה הצפוני ממוקמת עמדת חיזבאללה , בתום מלחמת לבנון הראשונה , כיום הנכנסים לתחומי הכפר ,עוברים מבעד שער הכניסה הבנוי בסגנון יווני , הכולל שילוט בערבית ועברית.

המדרכות שלאורך הכביש הראשי, מסומנות בצבעי כחול לבן או אדום לבן ,המדרכה מצד שמאל שייכת לישראל ואילו הצד השני שייך ללבנון, משם ממשיכים בנסיעה לכוון המצפה ,המשקיף על שטח לבנון הכפר הלבנוני אל ויזיה ואל החצבני , כאשר עומדים במעלה נקודת התצפית בפיסוק, רגל אחת בישראל ורגל אחת בלבנון.

הכפר עצמו מאוחד בזכות תושביו ,ללא חומה או גדר חוצה, ללא סיור צה"ל בכפר, הגבול הוא דמיוני המשורטט על המפות. למרות זאת אין גדר החוצה את הכפר לשני חלקים, מכוון שבמחצית שנות האלפים , נוצר מצב שישראל שלא נסוגה מהכפר ,למרות שעזבה את רצועת הביטחון בלבנון , לעומתם אנשי חיזבאללה הודיעו כי הכפר שייך למדינת לבנון.

נוצרה בעיה שהצריכה את התערבות האו"ם ,שקבע שיש לשרטט את המפות והגבולות מחדש, ולחלק בגדר את הכפר על פי המפות הישנות ,תושבי הכפר חסמו את הכניסות ולא אפשרו לפקחי האו"ם , לצה"ל או לחיזבאללה להיכנס לכפר בחסימה של שער הכניסה.

הכפר נכנס למצור והסגר עצמי למשך חצי שנה , באותה תקופה העלה האו"ם מסוק ושירטטו מפה על פי התצא , על מנת לסבך את התמונה ,נשיא סוריה חאפז אל אסעד נפטר, ובכפר פחדו שהתיאבון הסורי והבן באשר הממשיך ידרשו החזרת הכפר לשטחם ,אך המציאות נותרה כשהייתה ,והכפר נשאר תחת שליטה ישראלית ,שתושביו בעלי תעודות זהות ישראליות ,וחלקם נושאים גם תעודות זהות סוריות, למרות שישראל מכירה שהחלק הצפוני של הכפר איננו שלה ושייך ללבנון.

למעשה הקו הכחול, המציין את הגבול החדש בין ישראל ללבנון, אמור לחצות את כפר רג'ר, כך שחלקו הדרומי יישאר בריבונות ישראל, וחלקו הצפוני ישתייך ללבנון, ומכול הבלגן הקים האו"ם עמדה מחוץ לכפר ליד מקורות נחל הווזאני (החצבני) ,המסמן את הגבול הכחול בין ישראל ללבנון שנקבע בשנת 2010 .

קדמו לסימון הסופי של הגבול, שנות השהייה של צהל בלבנון 1982-2000 , שאז הורחקה גדר הגבול מצרכים ביטחוניים מאות מטר לתחום שטח לבנון , כאשר נסוגונו מלבנון נאלצה המדינה בלחץ האו"ם ,לבנות מחדש את גדר הביטחון ולסגת לסימון הגבול הישן.

לאורך השנים ,מעטים מתושבי הכפר לא עמדו בפיתוי הקל הנכנס לכיסם ,הם נהגו להתיידד עם השומרים במחסום הישראלי , על מנת שיוכלו להבריח סמים ועוד לשטח ישראל, חלקם נחשפו ואפילו נתפסו כמה כמרגלים לטובת הסורים או המחבלים אנשי החיזבאללה, כמובן שזה יוצר כאב ראש קבוע לאנשי המודיעין .

בעיה פוליטית חדשה לגבי הכפר רג'ר נוצרה, בעת השלטון של הממשלה הקודמת בראשות בנימין נתניהו , שהחל בדיונים באפשרות לסגת מהכפר, ולהעבירו לידי יוניפיל ולבנון, מצב שמהווה סכנה גדולה ותקדים במדינת ישראל, היוצר אפשרות למסירת חלקים משטחה של ישראל, ונושאי תעודות זהות ישראליות לידיים אחרות, מהלך שנראה על פניו בחיזוק לטובת הגורמים השפויים בלבנון, יוזמה המהווה סכנה אמתית לגבי חלקים אחרים במדינה ,על פניו נראה שהיוזמה הזאת גוועה .

סיור בכפר רג'ר

הסיור בכפר כולל עלייה למצפור התצפית הנקרא מצפור אזור הביטחון , ירידה למדאפה (בית העם) ביקור בבית המועצה בגן היפה ,ולסיום סיור בטיילת לאורך הגדר המערבית בכפר, שבה נהנים מרוח נעימה , תוך התבוננות בנוף הלבנוני שמחוץ לגדר, ונופי ארץ ישראל ,התבוננות במעיין ובנחל הוואזני (חצבני ) ובתחנה הנקראת טחונה מוטראן (תחנת הבישוף)  , אך כמו שנאמר לראות אך לא לגעת, כיוון שהוא בפיקוח האו"ם.

המדאפה בית העם של הכפר רג'ר , משמש כמקום כינוס המוכתרים של הכפר על בסיס יומי על מנת לפתור סכסוכים ומחלוקות, וכן שאלות לשיפור התנאים של התושבים, כאשר אין פתרון לבעיה ,היא עוברת לבית הדין של העדה ושם נפסק הפתרון, בית העם משמש גם לאירועים ומסיבות.

ליד המאדפה ממוקם קברו העתיק של המוכתר (הקבר הקדוש) ,סבו של מערוף חטיב ממייסדי היישוב, כרמז לפתיחות העדה לדתות אחרות ,ממוקם בבית הקברות פסלה של מריה האמא של ישו , בקרבת מקום ממוקם בית המועצה שקירותיו מכוסים אבני פסיפס, ולידו גן השלום גן קסום שבלבו מזרקה , גן עם ערוגות פרחים ושיחים מטופח ויפה .

לידו בית הספר המקומי ,שבו הוקם מוזיאון מורשת העדה והכפר, הממוקם בתוך מבנה אבן הישן  בחצר ,שבו מציגים , כלי בית ,כדי חרס לאכסון ,וכאלה ששימשו להכנת חמאה וגבינה, כולל כלים להכנתם (מחבצת),, כלים חקלאיים ישנים, כלים לבנייה , תנור אפייה ישן, ואפילו את לוחיות הרישוי של הטרקטור הראשון בכפר, טלפון ישן, בגדים מסורתיים ישנים, ומוצגים הקשורים לדת העלאווית, וכמובן איך אפשר בלי לציין את המקלט הציבורי לעתות חרום, כיכרות הכפר מטופחות ובהם פסלים ,בחלקם מזרקות המסמלים את מסר השלום והאחווה , כולל פסלו של אליהו הנביא .

אוכל בכפר רג'ר

גבינת מחלבת הצאן של הזוג מחמד עבד ואשתו, טלפון לתאום 052-6333430, אליהם ניתן להגיע חופשי מכוון שהמחלבה נמצאת מחוץ לכפר ולשטח הצבאי, בנסיעה בכביש העולה לכפר, נמצאת פנייה שמאלה לכביש בשטח חקלאי, במחלבה ניתן לקנות את גבינת הדגל הנקראת שנקליש , סוג של כדורי גבינת לבנה יבשה ,שנהוג לאכול אותה לאחר שמפוררים אותה ומוסיפים זעתר, גבינה נוספת היא הג'יבנה , ניתן לרכוש גם חמאה מזוקקת בעבור בישולים בעיקר,

האוכל בכפר מעולה ,המבוסס על רזי המטבח הסורי האותנטי.

מסעדת שף ח'דר אלאחמד ,הנקראת בלו ליין ,טלפון 04-6050979‏ ,או 052-6887115 ,המסעדה פתוחה בימים ראשון –שישי בין השעות 11:00-24:00, התפריט כולל סלטים, בשר שנצלה על גחלים ,עם שיפודים וללא, תוספות אורז, צ'יפס וירקות צלויים או חיים ,סמבוסק , ממולאים, חלקי בשר בקר, כבשים, מאפים לבנונים, המבורגרים, לחמה ג'ון , חומוס ופלאל.

מסעדת שף עלי ח'טיב מרבה להשתמש בעולש בר במאכליו.

מסעדת ביסאן עגר , טלפון 050-7868489 , אירוח ביתי כפרי .

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.