יער ציפורי ממוקם ליד העיר ציפורי מהשם ציפור ,שקבלה את שמה על פי האגדות , מהיותה ממוקמת במקום גבוה ,הנושק בשמים למקום מעופם של הציפורים, ביער ניתן לבצע סיורים רכובים ורגליים בשלוב מנוחה ופיקניק בפינות טבע מקסימות.
אל יער ציפורי ניתן להיכנס ללא תשלום :מכביש המוליך לקריית אתא, כאשר מגיעים מצומת סומך על כביש 78 עד לרמזור ,שבו פונים שמאלה לכביש מנחם בגין לאורך של כשלושה קילומטר ,עד קצה הכביש במפגש עם רחוב צבי הדר, שבו כיכר פונים שוב שמאלה לתחילת דרך נוף יער כדורי ,שם נראה שילוט ירוק של הקק"ל ,עם מפת דרך הנוף ציפורי המסומנת בירוק.
כאשר נוסעים בדרך לאחר כחצי קילומטר נעבור מתחת לגשרון של כביש 70 ,שם נפנה שמאלה ליער קריית אתא, מהחניון המורכב משורה של חניונים קטנים לאורך כשלושה קילומטר, יוצאת דרך שמאלה המסומנת בכחול, המוליכה לסלע השבת ולמערת הקבורה של רבי יהודה בן בבא ,סופה של הדרך בשפרעם.
בקרבת מקום לאושה בחלק הצפוני של יער קריית אתא, ממוקמת אבן השבת (סלע) , שעליו חקוקות 12 מילים ביוונית שחלק מהחוקרים חושבים שהם מזהים את המלה שבת ובעצם מסמנת את תחום השבת שמסביב לאושה.
במערה שהמאמינים נוטים לחשוב נקבר רבי יהודה בן בבה ,מנהיג רוחני שעל פי האמונה הומת בידי הרומאים ,כיוון שהסמיך מתלמידיו כרבנים ,בניגוד להוראות השלטון הרומאי, שלטונות ישראל קבעו את שמה כצומת סומך על שמו (הסמכה).
דרך נוספת היא נסיעה בכביש 79 , המוליך לישוב שפרעם עד צומת המוביל ומשם על פי השילוט לכוון הישובים הרדוף ועדי , אחרי שלושה קילומטר פונים שמאלה לדרך הנוף יער ציפורי, אפשרות נוספת נסיעה בכביש המוליך לאלון הגליל כארבע מאות מטר מימין לצומת המוביל , שם ממש בכניסה לישוב ,ממוקמת תחנת מידע של הקק"ל.
חלק מעצי יער ציפורי נכרתו לטובת תנורי הפחם של הרכבות בתקופה העותומאנית, בתקופה המנדטורית החל שיקום היער הטבעי , הקק"ל החלה לנטוע מינים שונים של עצי אורן, ברושים, סוגים שונים של עצי אלון, עצי כליל החורש ועוד.
בשנת 1959 החלה הקק"ל בשיקום היער ובנטיעות חדשות ,יער ציפורי כולל כשלושים אלף דונם נטועים ,כיום סללה הקק"ל את דרך העפר שאורכה כשש עשר קילומטר העבירים לרכבים לאורך רוב השנה, ששמה דרך הנוף ביער ציפורי דרך שאורכה כשש עשר קילומטר בין קריית אתא לבין אלון הגליל, דרך החולפת לאורך נחל ציפורי ,תוך מעבר בכמה מעיינות שחלקם נובעים במשך כול השנה, בחלק מהדרך ניתן לרדת רגלית לנחל ולמעיינות.
בעת הביקור לאורך דרך הנוף ניתן לבקר באטרקציות :
חורבת אושה, הממוקמת בחלק הדרומי של חניון היער שליד קריית אתא, חורבות אושה שימשו כמשכן הסנהדרין ,לאחר חורבן בית שני בעת מרד בר כוכבא ,למעשה הסנהדרין הגיע לאושה שם גם נכתבו תקנות אושה, בעקבות נדידתו מירושלים ליבנה ,ומשם לישוב אושה ,בהמשך נדד הסנהדרין לשפרעם ומשם לבית שערים, ולבסוף התמקמה בישוב ציפורי, לסיום התמקמה הסנהדרין בטבריה.
מעיינות יפתחאל ,נובעים בנחל יפתחאל ,נחל המנקז אליו את מימי בקעת נטופה, מיקומם של המעיינות ממש ליד החיבור לנחל ציפורי ,גדותיו של נחל יפתח אל מכוסים בצמחיה הכוללת שיחים ממינים שונים ועצי תות.
מעיינות נחל ציפורי
מעיינות הנובעים בכול ימי השנה ,ממוקמים כשני קילומטר מדרום לעתיקות העיר ציפורי, אליהם מגיעים בכביש הגישה לישוב ציפורי ולגן הלאומי , מבנה המעיין בסמוך לכביש.
מבנה זה משמש כמעין העיקרי במעיינות ציפורי, ההגעה בנסיעה לצומת המוביל ומשם לפנות לכביש 79 לכוון העיר נצרת , נסיעה של כארבע קילומטר וחצי ,שם פונים שמאלה לכוון הישוב ציפורי, לאחר כמאתיים מטר נראה בצד תעלת מים המוליכה למבנה אבן ,בנקודה זאת נמצא מקום חניה ונחנה, ממשיכים רגלית כמאה מטר ,לאורך אמת המים ומגיעים למעיינות.
המים הנובעים בנביעה אינם מגיעים מהמבנה אלא מגיעים ממעין רבי אשר הממוקם דרומית למעיין זה.
על פי האמונה והמחקרים ,בשנת 1187 לספירה, נאספו לידם צבא הצלבנים לקראת קרב חיטין , קרב שבו נחלו הצלבנים תבוסה וניגפו מפני צבאו של סלאח אדין ,שבסיומו החל אובדן שליטת הצלבנים בארץ ישראל.
תחנות תל עליל – תחנות ראס עלי או תחנות מרפוקה
הטחנות והתל ממוקמות 4 קילומטר דרומית לישוב שפרעם, בצומת יגור ממשיכים לצומת זבולון לאחר שלושה קילומטר פונים ימינה לכוון רס עלי ותל עליל, לאחר כשנים וחצי קילומטר הכביש פונה שמאלה ,אין פונים אלא יורדים לדרך העפר המוליכה ישר, לאחר כחמש מאות מטר מתחיל הסיור הרגלי, ישר לטחנת הנזירים הממוקמת כקילומטר מטחנות תל עליל.
מסלול הליכה נוסף רגלי שאורכו כארבעה קילומטר, המסומן בכחול של הלוך ושוב, המתחיל בטחנת הנזירים עד מעיין יבקע וחזרה , בכדאי להגיע לטחנת הנזירים נוסעים בכבוש 70 מצומת יגור לכוון צומת זבולון למרחק של כשלושה קילומטר, אז פונים ימינה בעקבות השילוט לחואלד לכוון ראס עלי וגבעת עליל, לאחר נסיעה על הדרך כשנים וחצי קילומטר, בפניה ימינה של הכביש ממשיכה דרך עפר לאורך כחצי קילומטר, ומגיעים לתחנת הנזירים וחונים.
כיום משמשת התחנה לאחר שהושכר השטח , כחווה לגידולים אורגניים בנוסף לחאן לינה שהוקם במקום, להזמנה ולביקור במקום בתאום טלפון 0524802786.
את שמה קבלה הטחנה מהנזירים הכרמליתים שבמחצית המאה התשע עשר החליטו לרכוש חלקת אדמה זאת , מהחמולה הדרוזית שופאני שהתגוררה בשפרעם, בשטח הייתה טחנה ישנה , הנזירים שיפצו את התחנה , לצורך הפעלת הטחנה נבנתה אמת מים באורך שלושה קילומטר, מימין למעיין ראס אל עין או בשמו העברי עין יבקע והממוקם בנחל ציפורי.
בשיפוץ התחנה בידי הנזירים ,החליטו הנזירים להקים בתחילת המאה העשרים ,סכר להעלאה ואיגום המים בבריכה, ממנה הוזרמו באמת מים עד לטחנת הנזירים, כתוצאה מהחלטתם של הנזירים הכרמליתים להוסיף ולבנות קיר שיעלה את מפלס המים לזרימה ,גם לכוון טחנת הקמח של הנזירים בנוסף לתחנת גבעת עליל,
בטחנה עצמה בנו הנזירים מספר חדרי טחינה שאותם השכירו לפלאחים בסביבה , כאשר בסביבה החלו לפעול תחנות טחינה המופעלות בחשמל ולא בכוח המים, ירדה התחנה מגדולתה וחדלה לפעול, חוכר ערבי שיפץ אותה במחצית שנות החמישים והפכה לדיר לגידול חזירים, עד שהוא נסגר ולאחר שנים הפך לחווה החקלאית ןלחאן.
טחנות גבעת עליל – טחנות ראס עלי
בכדי להגיע לתחנה יש לחצות גשר מעל לנחל ולהגיע לתחנה הממוקמת במבנה בן שתי קומות, טחנות הקמח נבנו על שרידי טחנת סוכר מהתקופה הצלבנית בין המאות העשירית למאה השתיים עשר, הטחנות הקמח של תל עליל הבנויות אחת מעל השנייה, העליונה פעלה עד 1946,והתחתונה עד שנת 1925 , אלו תחנות קמח מהתקופה העותומנית שפעלו מתחילת המאה החמש עשר , עד לתחילת המאה התשע עשר, תחנות אלו מתאפיינות בארובה גבוהה אשר אפשרו לטחון כמות יותר גדולה מהרגיל.
לצורך הפעלת הטחנות נבנתה אמת מים באורך שלושה קילומטר, מימין למעיין ראס אל עין בשמו העברי עין יבקע והממוקם בנחל ציפורי, עין יבקע מתהדר בכמה שמות : ראס אל עין, ראס אל נבע, ובשמו שניתן לו בידי הפלאחים מעיין הסוסים כיוון ששימש כמקום לרחיצת הסוסים והצאן.
במקום הוקם בתחילת המאה העשרים ,סכר להעלאה ואיגום המים בבריכה, ממנה הוזרמו באמת מים עד לטחנת הנזירים כתוצאה מהחלטתם של הנזירים הכרמליתים לבנות קיר שיעלה את מפלס המים לזרימה גם לכוון טחנת הקמח של הנזירים בנוסף לתחנת גבעת עליל, טחנת הנזירים פסקה לפעול שנים ספורות לאחר מכן ,מבנה התחנה השתמר יחסית לידה הוקמה כיום חווה חקלאית, מסעדה וחאן אירוח .
מים אלו מהמעיין הוזרמו לבריכה אשר נבנתה עוד בתקופה הרומית, ומהברכה לתעלה שנחצתה לשניים וכל זרם הפעיל מערכת שונה של טחינה, על גג התחנה ולארובה אשר גובהה 12 מטר, אשר הורידה את המים לגלגל עץ שהוחלף בברזל , וזרם המים סובב את הריחיים לצורך הטחינה, ומשם הובילו מעבירי מים תת קרקעיים את המים בחזרה לאפיק, בכדי להגיע לתחנה יש לחצות גשר העומד מעל לנחל ציפורי.
בתחומי יער ציפורי, מבקשת הקק"ל בכול שנה ,להשכיר שטחים בעבור מחנות קיץ למפעילי מחנות ומקבלני אירועים, מחנות קיץ אלו יועדו לנערים בגילאים 10-17, בשני מחזורים בחודשי יולי-אוגוסט.
היער המקסים משך אליו לאורך השנים זוגות שבאו להתבודד וליהנות מהנוף ,אלא שבשנות השמונים פעלה במקום כנופיה שמנתה 3 בחורים תושבי העיר נצרת, שהטרידה וסחטה זוגות אלו עד שהמשטרה לכדה אותם בפעילות יזומה.
באחת השריפות שהתחוללו ביער בשנת 1987 ,נתגלו לכבאים שרידי אדם ומכוניתו , ערבי אב לעשרה ילדים מנצרת ,בחלק היער שנשרף , ממצאי חקירת השריפה לא היו ברורים לסיבה שמותו נגרם והתחלקו בין הסברות שהוא התאבד או שנרצח .
הישוב ציפורי
כפר שהוקם בשנת 1949 על חורבות הכפר הערבי סאפורי ששימש בעת מלחמת השחרור כבסיס יציאה לפעולות של צבא הכנופיות הסורי בפיקוד קאוקג'י ,הכפר הערבי נכבש במבצע דקל במחצית 1948, על גבעת ציפורי בחלק המזרחי של המצודה ניתן לראות בסתיו פריחת חורשת עצי שקד בבוסתנים.
במצודת ציפורי ניתן לראות ארבעה תקופות שלטון החל בתקופה הרומאית ,ממצאים מהתקופה הצלבנית , מהתקופה הערבית והעותומאנית ומתקופת מלחמת העצמאות, ציפורי העיר נוסדה בתקופת בית שני ושימשה כמרכז יהודי גדול עד נפילתה ללא קרב לצבא הרומאי, לאחר מכן הוקם בה מרכז יהודי כלכלי ורוחני חשוב ,הסנהדרין עבר לעיר ורבי יהודה הנשיא קבע בה את בית מדרשו על פי המסורת במאה השנייה לספירה נכתבו בה ששה סדרי משנה.
בעת השלטון הרומאי נקראה העיר ציפורי בשם דיוקסטריה , שלטון זה נמשך עד שנת 335 לספירה ,שבו קבוצת צעירים יהודים מרדה ברומאים, כתגובה הרסו הרומאים את העיר והחריבוה , העיר ירדה מגדולתה וננטשה.
למרות זאת נותרה בעיר קומץ יהודים ,שפגשו את השלטון הצלבני במאות ה 12-13 ,שלטון ששיקם את המצודה ובנה לידה כנסייה , למרגלות גבעת ציפורי ליד המעיינות, חנה הצבא הצלבני לקראת קרב קרני חיטין כנגד צבאו של הכובש המוסלמי סלח אדין בשנת 1187 לספירה.
בעת הביקור נוכל לראות את שרידי כנסיית סנט אנה הממוקמת בתחומי המנזר הפרנציסקני את הריסות המצודה שיקם המושל המוסלמי דאר אל עמר בעת שהיה מושל הגליל בתקופה העותומאנית במחצית המאה השמונה עשר, את הנבך העליון של המצודה הוסיפו הערבים שחיו במקום בתקופה שלפני מלחמת השחרור.
בעת הביקור במצודת ציפורי ,נוכל לראות את מגדל המצודה הבנוי מאבנים גדולות במידות שונות הכניסה למצודה ממוקם בחלק הדרומי של המבנה, דרך הפתח שנבנה בסגנון ערבי חולפים בתוך פרוזדור קטן המוליך לאולם שתקרתו מקומרת, בקירות המבנה ניתן לראות שרידי שלוש ארונות קבורה , מתוך הפרוזדור ניתן לעלות לאולם העליון בעזרת כעשרים וחמש מדרגות ,בקירות האולם העליון ניתן להציץ מבעד לחרכי הירי לנוף מסביב.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.