כאשר התגברו מעשי הגזל ,השוד והרציחות של החלוצים ,התקיימה אספה בכנרת בשנת 1914, לישיבה נתכנסו כול ישובי האזור והגליל במטרת הקמת תוכניות והתארגנות אזורי לשמירה והגנה יהודית תוך מתן עזרה הדדית ועיבוי הכוחות בנקודות התנפלות על יישוביים יהודיים , לאחר הישיבה אורגן הוועד להגנה הגלילי שהורכב גם מארגון השומר וארגון פועלי הגליל החורש.
באספה נידונו הדרכים לפעולה, נלמדו לקחי האירועים שקרו והדרכים להירתם להגנת הישוב העברי בגליל , בראש ובראשונה הוחלט לסלק את השומרים שאינם יהודיים מהמושבות והיישובים, להקים יחידות הגנה יהודיות בתוך הישובים ,בשכר מידי וועדי הישובים לשומרים שזאת עבודתם, תוך תשלום בחוזים אישיים ,יחידות אלו יהיו מגובות בידי שומרים רכובים בשכר ,חלק מהמושבות החליטו להקים יחידות משותפות על מנת לצמצם את ההוצאות , החלטה נוספת הייתה : להקים יחידות מודיעין שתחפש את הרכוש הגנוב ,איזה שבטים בדואיים השתתפו בהתקפות ולנסות לנקום או להביאם למשפט.
באספה נבחר וועד פעולה משותף מבאי האספה מהישובים בגליל, לצרכי הועד ימצא משרד ויהיה בו מזכיר לתאום העבודה,שכירת השומרים ואיסוף הכספים מהישובים החברים בוועד הפעולה שקם, לוועד נבחרו : גולדמן כאחראי מחוות פורייה ,כסגנו נבחר חיים צימרמן מהמושבה יבנאל, ריקלין מהמושבה סג'רה ,קרניאל ממלחמיה ,מקבוצת דגניה נבחר בוסל,כנציג ארגון "החורש" של פועלי הגליל החורש של נבחר אליעזר שוחט מארגון השומר נבחר יוסף נחמני .
משרד הועד הראשון נבחר להתמקם במושבה כנרת בביתו של האיכר יצחק כבשנה כמזכיר הוועד נבחר בן-ציון צ'רנמורסקי (ישראלי), לצורך הפעלת המשרד נאסף סכום כסף במטבעות זהב שנמסרו לידי המזכיר .
החלטת הראשונה הייתה לשלוח אנשים דוברי ערבית ומחופשים ,לחפש את הרוצחים ושודדי הפרדות שבעייתם נערכה אספת ההקמה של וועד השמירה למושבות הגליל ,כאשר התגלו הפרדות והרוצחים , פנה הוועד לשלטונות ולמשטרה ,אז הוחזרו הפרדות שנשדדו ,אך הרוצחים לא הוסגרו לידי המשטרה ,כיוון שהיו בעבר הירדן המזרחי ולא נענשו .
תודה למולי שמוליק יזרעאלי בעבור המידע הרב שעזר בכתיבת המאמר.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.