בני העדה הצ'רקסית הם מוסלמים השייכים לאיסלאם הסוני, אך אינם ערבים , הכפרים החקלאיים של בני העדה הצ'רקסית המוסלמית ,שהוקמו בגולן בעיקר ובנקודות ספר בממלכה התורכית ,בהיתר מיוחד ובעידוד של השלטון העותומאני בארץ ישראל במאה התשע עשר ,על מנת לשמש כחומת מגן כנגד מרידות שבטי הבדואים באזור .
בעבר ברמת הגולן יישבו התורכים , כשלוש עשר ישובים של צ'רקסיים בעיקר מסביב לעיר קוניטרה ,כאשר במרכזם או לידם מעיינות ובארות מים , כבירת המחוז שימשה העיר קונטרה, שבה רוב תושביה היו בני העדה הצ'רקסית ,עד מלחמת ששת הימים ישבו ברמת הגולן בין 20-30 אלף צ'רקסיים.
הכפרים הצ'רקסיים בחלק הישראלי שנכבש, ננטשו עוד בתחילת הקרבות ויושביהם עברו להתגורר בכפרים הצ'רקסיים שמעבר לגבול ,חלקם חזרו להרי הקווקז שהייתה מולדתם עוד התגוררו בגולן הטורקמניים ,בני השבטים נוודים שהתיישבו ברמת הגולן וקבלו את עול הדת האסלאמית ומנהגיה .
כפרים חקלאיים צ'רקסיים אלו שננטשו בידי יושביהם בזכות פחדם לנקמה של הסורים במידה והשטח יחזור לשליטה סורית רוב הבתים בכפרים הנטושים נהרסו בשנות השבעים חלקם שימשו כשטחי אימון באש לתרגילים צבאיים בכפר חושנייה נותר המסגד על תילו וניתן לראות שרידי בתים בכפרים הנטושים.
לידם ברמה שכנו עוד ארבע עשר כפרים תורכומנים, מעט נוצרים, ארמנים, חורנים וכורדים ,סך הכול ברמה כמאה שלושים אלף תושבים.
אשר מבררים את זהותם האמתית של בני העדה המתקראים צ'רקסיים מתברר שיש חלוקי דעות למקום מוצאם למרות שמקובל לחשוב כי מוצאה מצפון קווקז שם על פי המסורת נחלקו לשנים עשר שבטים.
בני העדה מכנים את עצמם אד'גה שפרושו (האדם המושלם) , בתחילה דתם הייתה בעבודת האלילים ולכן חושבים שמוצאם מהתרבות ההלניסטית שהגיעו לקווקז, במאות החמישית שישית בעת שהגיעו לקווקז מטיפים נוצרים המירו הקווקזים את דתם והפכו לנוצרים.
כאשר בחלקים גדולים של אירופה שלטו העותומאניים , קבלו בני העדה את הדת האסלאמית סונית ששלטה בתורכיה , למרות שאינם ערבים בלאומיותם , בני העדה ידועים באומץ לבם וכלוחמים ללא חת, בזכות מלחמות שניהלו בהגנה על חרותם ועצמאותם וברצונם לשמר את דתם.
תולדות מנהגים ותכונות בעדה הצ'רקסית
בין יתר התכונות המיוחסות לבני העדה נמנים : יושר הלב ,תעוזה ,אהבת הנשק, נאמנות משפחתית ושבטית למנהגיה ולראשי המשפחה, והדבר החשוב ביותר שמירה על הכבוד והיושר, שפתם הרשמית היא האד'גית המבוססת על האותיות בשפה הרוסית העתיקה הקירילי.
בני העדה הצ'רקסית הקווקזית המוסלמית ,שנרדפו באזור הקווקז הצפוני בידי הצארים הרוסי הנוצרי ,במלחמות שארכו כמאה שנים ,שלבסוף הצליחו לכבוש את מרבית אזור התיישבותם בקווקז, שקבע לעצמו מטרה לשנות את דתם השייכת לאסלאם, כתוצאה מכך יושבו בני העדה על פי צרכים של השלטון העותומאני בנקודות מעבר בין ממלכות חלקם יושבו בבלקניים וחלקם ברמת הגולן הצפוני .
המלחמה בין הצבא הרוסי בהנהגת הצאר, לבין המיעוט הקווקזי נמשך לאורך מאה שנה ובשנת 1864 הצליחו הרוסים לכבוש חלקים מהקווקז הצ'רקסי ,תוך השמדתם של כמיליון וחצי מבני העדה הצ'רקסית ,למעלה משנים וחצי מיליון תושבים הצ'רקסיים נאלצו לגלות ,שתי מטרות הושגו בהגלותם מקווקז של בני העדה.
בתהליך הגרוש נהרסו מאות כפרים של שבטי הצ'רקסיים ,נשרפו שדותיהם ויבולם המגרשים נמנעו מלספק למגורשים מזון ומים ורבים מתו ברעב ,כתוצאה מתנאי מגורים קשים לאזורים שלשם הוגלו חלו רבים ומתו, אנשי העדה שסירבו לגרוש נרדפו ונרצחו בידי הצבא.
חלק משנים עשר השבטים נמחו מעל האדמה ,חלקם הפכו למיעוט ביחס למספרם טרם המלחמות והגרוש, בני שבטים שמנו עשרות אלפים הצטמצמו לאלפים ולפעמים למאות , השאיפות הטריטוריאליות של שלטון הצאר הרוסי הושגו , אזור הקווקז בחלקו הצפוני נותר עם אוכלוסייה מועטת שנותרה והם הוכרחו לחיות בתנאים קשים ומשפילים תוך סכנת נפשות מתמדת .
מנגד חיבקה האומה העותומאנית את הצ'רקסיים והושיבה אותם בנקודות גבול ואזורי ספר על מנת שישמרו על גבולות הממלכה ,במיוחד במקומות ספר שהתושבים המקומיים מרדו כנגדם, פיזורם של בני העדה גרם כמו לנו היהודים להתבוללותם של חלק מהמגורשים באזורים שבו שוכנו, חלקם שכחו את השפה ובחלק מהמקומות שולבו מילים מקומיות בשפה הצ'רקסית.
הקיסר הרוסי שגרשם מהקווקז, אף כפה על העותומאניים להושיבם רחוק מגבולו ובתפוצה נרחבת למניעת התארגנותם מחדש , לכן העם הצ'רקסי התפזר והתיישב בכארבעים מדינות על פני הגלובוס, מנגד העותומאניים רצו לקבלם בזכות אומץ לבם והיותם לוחמים בהמשך בני העדה שהתיישבו ברמת הגולן התגייסו רבים מהם לצבא הסורי .
גם בתחומי ארץ ישראל התיישבו צ'רקסיים בשלושה יישובים : ריחניה שבצפון המדינה, בכפר קמה שבגליל התחתון והישוב ג'אבה (גבעת אלונים) שננטש עקב המחלות מביצות האזור ,שאת שרידיו ניתן לראות בזכות בית הקברות ליד העיר חדרה , בסך הכול כיום נותרו בישראל בין 4000-5000 צ'רקסיים .
חלקם התיישבו בממלכה האשמית הירדנית , חלק מגברי הצ'רקסיים הצטרפו לצבא הירדני ותפסו עמדות בכירות הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט השלטוני ומשמשים עד היום בעמדות בכירות בירדן ובעמאן בפרט.
בני העדה הצ'רקסית נוהגים לחגוג את חג הקורבן הנקרא אצלם ק'ורמאן כאחיהם המוסלמים הקוראים לחג עיד אל אד'חא בחג כנהוג בקרב בני העדה יש לבקש מחילה בצום ותפילה כמו אצלנו ביום כיפור, בסיומו נחגג החג בשחיטת בעלי חיים שבשרם נחלק בין בני החמולה, נהוג גם לרכוש מתנות לבני המשפחה ,ובנוהג כמו של הנוצרים ערב הפסחא, עוברים הילדים בין בתי הכפר מאחלים חג שמח ובריאות ומקבלים בתמורה מספר מטבעות כסף.
טקס החטיפה לצרכי החתונה
על פי המסורת בעדה הצ'רקסית ,את הרצון להתחתן מסכמים בני הזוג ללא ידיעת ההורים, שותפי הסוד הם חבריו של החתן, מועד החטיפה והזמן מסוכמים מראש ביניהם ,החתן וחבריו חוטפים את הכלה והחתן מרכיב אות על סוסו ומתחיל לברוח מחוץ לגבולות הכפר, אנשי הכפר מצטרפים למשפחת החטופה במטרה למנוע את החטיפה.
לאחר שהחוטף הצליח לצאת משטח הכפר עם הנחטפת ,מודיעים למשפחת הנחטפת והמרדף נפסק, במידה והחוטף והחטפת נתפסים בטרם יצאו מגבולות הכפר, נענש החוטף בדרך כלל בדחיית החתונה עד שיתבגר עוד קצת , תוך הטלת בושה על אי הצלחתו, ועל הוריו מוטל עונש ,שלא הצליחו בחינוכם על פי התעוזה הלוחמנית של הצ'רקסים.
באם הזוג הצליח במסע החטיפה ,החתן משוכן בבית אחד החברים והכלה בבית החבר השני, אז חבריו מודיעים להורים ,ומתקיימת ישיבה של שתי המשפחות ששם מסוכמים התנאים ולאחר יומיים מתקיימת החתונה.
בעבר חתונה מסורתית נמשכה כשבועיים, כיום נוטות המשפחות לערוך חתונה ביומיים יום אצל הורי החתן ויום אצל הכלה, השמחה כוללת מופעי שירה ריקודים ,מזון מסורתי ,תחרויות רכיבה ועוד, את המסיבות ממנת הקהילה ,כי על פי המסורת ,הורי הכלה כועסים שהכלה נחטפה לאחר שגודלה על ידם שנים רבות ,והורי החתן כועסים כי לא ידעו על החטיפה.
את תרכובת המזון מביאים תושבי הכפר, וכולם מתחלקים ונהנים ממנו ,כאשר הזוג הצעיר נכנס לבייתו , מביאים האורחים ובני הכפר ,מכשור חשמלי וציוד לבית גם כן על פי המסורת ,כיוון שההורים עדיין כאילו כועסים
מתנות אלו נועדו להיות כאילו הזוג הצעיר אינו נתמך עדיין על המשפחות.
לאחר זמן מה לפי המסורת מתפוגג כעסם של ההורים ,אז המשפחות שנמנעו ממפגש שלאחר החתונה , יזמינו את בני הזוג הצעיר ואז הם יצורפו מחדש למשפחות , נהוג שההורים אינם מתערבים בחיי היום יום של בני הזוג ,דבר המונע מריבות עם החמות והחמים, מאחר ובני הזוג בתחילה אינם משופעים בכסף ,כאשר נולדים התינוקות ,בני משפחות הכפר מתגייסים ומביאים מתנות דבר המונע הוצאות כבדות לזוג הצעיר.
הכפר הצ'רקסי ריחניה
היישוב ריחניה ממוקם בגליל העליון, כשמונה קילומטר מצפון לעיר צפת, על הכביש 886 בנקודה שבין רמות נפתלי לצפת , כביש היוצא מצומת עין זיתים ומסתיים במשגב עם, כעשרה קילומטר צפונית לצומת עין זיתים, בסמוך לישובים עלמה, כרם בן זמרה ודלתון .
האגדה הקשורה למיקומו של הכפר ,שזורה בסיפור של שלושה צ'רקסיים רכובים שיצאו לתור אחר מקום ליישובם החדש בשנת 1873 ,בסיורם התרשמו חלוצי העדה ,מאזור שהזכיר את אזור מוצאם בקווקז, מטיב האדמה שבהערכת כשלו ,מכוון שגילו לאחר ההתיישבות ,כי היא אדמה מלאה בסלעים ואבנים ,ואינה טובה לחקלאות .
עוד התרשמו ממקורות המים כמו באר המעיין ריחאן ובמיוחד מבריכת החורף , מכוון שליד המים , צמחו צמחיי הדס שהדיפו ריח טוב שנקראו בערבית רייחן , החליטו המסיירים כי לכפר שייבנה יקראו ריחניה.
חלקם הגדול של תושביו הם בני העדה הצ'רקסית משבט האבזאח שבצפון הרי הקווקז, חלקם תושבי הכפר הערבי עלמה , המתיישבים הראשונים הצ'רקסיים שהגיעו לכפר היו בשנת 1880,בני שבט את הכפר בנו מתיישביו בסגנון הכפרים הצ'רקסית כמתחם בצורה מלבנית ,שכלל 56 מבנים מאבן ,בתים המוקפים חומה להגנה ושערים שננעלו בלילות .
המסגד הנמצא בחלק העתיק של הישוב, נבנה בדיוק כפי שנראים המסגדים הצ'רקסיים בקווקז, האגדות מספרות כי כאשר אחד התושבים הבחין בסכנה הוא הודיע לשכנו וזה העביר הלאה מבעד לפתחים בחומת הבתים , ממש אזעקה קולית פנימית ללא פעמון אזעקה.
לסיור קל ושאינו קשה בחלק העתיק של הכפר , חונים באזור מוזיאון הכפר הסגור, עומדים מול המוזיאון ומצד ימים פוסעים ברחוב הצר ,בין בתים ישנים ומשופצים לאחר כמאתיים מטר מגיעים למסגד הייחודי ולכיכר, ממשיכים עד המפגש עם כביש אורכי ,פונים שמאלה ופוסעים עד הרחוב השמאלי הראשון המוביל לנקודת המוצא שליד המוזיאון ישן ( מסלול מעגלי שאורכו כארבע מאות מטר).
עד לפני זמן מה ,פעל מוזיאון החוויה ומורשת העדה הצ'רקסית בריחניה , שהוקם ביוזמתו של בן הכפר, שאוקי חון (ז״ל), את המוזיאון הקים שאוקי חון בביתו הפרטי השייך למשפחתו מאז התיישבותם בכפר בשנת 1873, עקב מחלתו ופטירתו של בעל המוזיאון , נסגר המוזיאון הניצב במרכז הכפר, שלט על המבנה קיים בנובמבר 2021.
תשתית תיירותית קיימת בכפר והכוללת, מסעדות כמו מסעדת מסעדת נלצ'יק הוותיקה , מסעדת אנטוליה, ובתי אירוח לאוכל המסורתי והאוטנטי , כמו : גבינה צ'רקסית, כנאפה טבעונית, ריבת דלעת , כיסונים , תבשילי אורז או בורגול מהמטבח הערבי , חציל הטובל במטבל עגבניות, קבב ברוטב עגבניות האפוי בתוך קדרה עטופה בבצק, לחמג'ון פוקציות שעליהם מפזרים בשר טחון המוכנס לטבון, מרק עדשים מתובל בפפרקיה , סוגי ממולאים ועוד.
ממשיכים לביקור במחלבת שאבסו ,או מחלבת מחלבת אלברוס שבהם מייצרים גבינות בסגנון הצ'רקסי , או הגבינה המיוצרת מחלב בקר בעלת אחוזי שומן במרקם המזכיר לנו את גבינת הריקוטה .
אל אלה נוסיף את תערובת הזעתר הצ'רקסי הנקרא שיבג'ישו, הכולל שומשום שקדים, אגוזים, שום ,כוסברה ואהבתה של העדה הפפריקה.
נמשיך בסיור לבית הקפה , לבית מאפה ללחם ולמאפים הצ'רקסיים בדומה ללחמים הגיאורגי במאפיית מאזאן מאפים וכנפה , ואפילו ביקור בבריכת החורף בעונה ובמעיין ריחאן .
בריכת החורף הממוקמת בשוליי חלקו הצפון מערבי של הכפר, בנסיעה עד ליד השכונה החדשה , הבריכה שרועה בעונה על שטח שמעל לשבעה דונם , בשנת 2020 שוקמה הבריכה העונתית לביקורים, בידי הרט"ג ,מועצת מרום הגליל ורשות ניקוז ונחלים כנרת .
ליד הבריכה ספסלי מנוחה ומרגוע, מסביבה גדר ודיק עץ כטיילת מסביבה ,כמו כן שוקמה הצמחייה והוחזרו לבריכה בעלי החיים שחיים בה לאורך השנה כמו סלמנדרה מצויה, חפרית מצויה, טריטון הפסים וקרפדה ירוקה ועופות מים.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.