מדינת אביבי בחוף הצפוני
מיתוס אכזיב בשקיעה
כאשר הייתי צעיר בגיל התיכון היה לי מורה לתנך שנהג לומר מעודי לא שמעתי …. נראה לי שמצאתי את תאומו במדינת אכזיב אצל הקולגה אלי אביבי ,עוד דמות ציורית הייתה לי בראש במפגש המחודש אחרי ארבעים ומשהו שנה שמו היה הברון מינכהאוזן .
בתקופת לימודי בבצלאל היינו מארגנים את מסיבות הסיום על חוף הים באכזיב וכמובן שצוות הארגון בילה שבוע לפני להקמת הפרויקט וכמונו שהו במקום צעירים או יותר נכון צעירות בנות טיפש עשר שברחו מביתם וחשבו שדמותו האבהית של הפטרון ומלך המדינה היא התשובה לחופש והמרדנות.
האמת לאמיתה סביב המקום ובתי הכפר הערבי היה שתושביו ברחו ללבנון טרם הקמת המדינה , המקום הפראי שימש מקום לאנשים שמסגרות אינם דפוס חיים, לאנשי השו שו מקום פעילות , חלק גדול מהמבנים נהרס ברבות הימים, נותרו מתי מעט, וכמובן המסגד והאנשים הקבורים בבית הקברות , כי אלו שכחו לברוח ואחרו את המועד.
ממול לבית הקברות ומעבר לכביש ,ממוקם מבנה , אשר שימש את תושבי הכפר לימן כבית ספר ומגורים ובתי הכפר אף הם שימשו למטרה זאת כל זאת טרם עלות הישוב לנקודת הקבע כיום, שנים לפני שהמלך הגיע לאזור מסיוריו מעבר לים וקביעת מקום מדינתו בנקודה.
כיום שטח המדינה צומצם בזכות הקמת מועדון הים התיכון ופארק ,חלק מהחוף הפך לחוף ציבורי מוסדר
גם כיום בביקורי צבת אותי משהו בלב כפי הנראה הזיכרונות, המפרץ הקטן והמסולע ,השקט והשלווה המופרעים רק מרעש המכוניות החולפות בכביש הבקשיש .
הבתים אשר התגוררתי מול הים אינם כיום , אבל אני ממליץ לבקר ולשלם את האתנן לביקור במקום לצפות באוסף במוזיאון באכזיב שנתרם מבתי השכנים שברחו וממעמקי הים בהשאלה ממדינת ישראל ל 99 שנה ,כלומר נותרו עוד 37 שנים לחזרת המדינה החדשה לחיק מדינת ישראל והרכוש למוזיאונים .
ובכן הגענו לאחר ארבעים שנה במדבר שוב למדינת אכזיב ,פגשנו את המיתוס והדמות האגדית של המלך ,ישבנו תחת צל עציו ושמענו את סיפוריו הקולחים .
סיפור האגדה מפי המלך
אלי אביבי נולד בפרס בשנת 1930, בגיל שנה עלה עם הוריו באוטובוס דרך מדבריות עירק וירדן והגיעו למגורים ברחוב מולדת בתל אביב, יחד עמו גרו בשכונה אליהו נאוי ,נחמן פרקש ועוד , בגיל שבע ארגן כנופיית ילדים והחלו לפרוק עול, בפסי הרכבת שמו חתיכות מתכת וכשהיא האטה פרצו לקרונות וגנבו על פי דבריו אוכל שהיה מיועד לצבא הבריטי .
כאשר נתפסו היו מגיעים להישפט בבית המשפט בידי השופט היהודי בכור שטרית בבית המשפט הבריטי, גזר הדין היה מיל לכל משפט ,כאשר לימים כך סיפר המלך , ביקר נכדו של בכור שטרית באכזיב ושמע את הסיפור החזיר לו שקית מטבעות מיל של הקנסות ששילם .
עוד באותה תקופה בצעירותו , נהג אלי לקרוא ספרות מופת וסיפורת מספרים, שרכש בכסף אשר קבל מאביו תמורת עבודתו עימו, לטענתו כ 20.000 ספרים וכתבי עת ישנים בספרייתו.
הספור ממשיך ומתגלגל לגיל 12 שאז התנדב להגנה ושימש כשליח להעברת נשק וידיעות, כאשר הגיע לגיל המכובד 15 עזב את ביתו והצטרף להכשרה הימית בקבוץ שדות ים על מנת ללמוד ימאות ולהצטרף לפלוגות הים, צי הסירות מנה שלוש סירות שבהם למדו לחתור לשוט בסירות מפרש ולשחות.
כאן ציין שמות מפורסמים שחלקו עמו את ההכשרה כמו שייקה אופיר,נעמי פולנסקי ועוד , כמו כן החל לעזור בנושא העפלה, כמובן שהיה עם יוחאי בן נון בנמל חיפה מחופשים כערבים , בגיל 17 עזב הכול והחל להפליג ברחבי העולם, למד להיות דייג בהולנד, ביקר בבירות העולם וחקר את נשות היבשת , שירת בצי הסוחר באונייה שהביא בולי עץ מאפריקה לישראל.
לאחר שהתעייף מהמסעות הגיע לאחותו בכפר לימן והחל לטייל באזור עד שהגיע לממלכתו לעתיד וקבע את מושבו, כאשר הגיעו אנשי ממשל לנקודה ואמרו לו שעליו לפנותה כיוון שחסר אישור מבעל הקרקע שהיא מחלקת הרכוש הנטוש ברכוש הנפקדים , הגיע למחרת לחיפה למחלקת האפוטרופוס לרכוש הנפקדים וסיפר לממונה דוד הופמן שהוא גר במקום ועסוק הן בשמירת המקום כנגד בוזזים והן בכתיבת ספר ולכן הוא מבקש חוזה חכירה עם המנהל ,בשלב הזה ניתן לו חוזה חכירה ל 99 שנה תמורת 18 לירות של אז, לאחר שהחוזה נמצא בכיסו ,הוכרזה המדינה על מנת להשתמש בקלף הזה במלחמתו בשלטונות.
כאשר חזרו אנשי הממשל לגרשו נשלף מסמך החכירה ומאז פרצה מלחמת האדמות בחלקה הצפוני של המדינה. במוחו הקודח נוצר הרעיון לבנות ספינה פניקית ולבצע סיורי חופים בנמלים פניקים בצפון ,אך תוכנית זאת לא יצאה אל הפועל.
את נשותיו של המלך הכרתי , סביב הראשונה תמרה שהייתה ילידת נחליאל בחדרה ,נוצר המיתוס כאילו הייתה נסיכה הודית שנחטפה בידי שודדי ים הובלה ללבנון וקפצה מהאוניה שהובילה אותה בחופי אכזיב וכך הגיע למקום ,אבל האמת, שחברת אגד אשמה במקרה ,כיוון שתמרה התגוררה בקבוץ סעד בדרום החליטה יום אחד לעלות על אוטובוס והופיעה בשערי המקום, לאחר תקופה של שנתיים גורשה מהמקום.
לאחר שנים הופיע רינה הבלונדינית מצרפת ,סיירה בארץ הגיעה לאכזיב וקבעה את מקומה בנקודה. לאלי ולשתי נשותיו, לא היו ילדים כפי שטען מרצון, אך קיימים ילדים ,איני יודע כמה מנשים אחרות ,אחד כזה נמצא במדינת אכזיב וסועד את אביו .
אחרית מעשה יכולנו להמשיך ולהקשיב אבל הזמן דחק, הנשים המבוגרות שהיו עמי היו מוקסמות מהאדם וסיפוריו ,או יותר נכון קסם האגדה הקדומה נתן נופך לדמות .
סיירתי בשטח החוף בין סלעי הבזלת, אוחז כוס קפה מהתרמוס נהניתי מרוח שעלתה מהים ,סיירתי במבנים שנותרו נהניתי מהיופי הפראי והאזנתי לסיפורי מלך מדינת אכזיב ובסך הכול סיור מומלץ.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.