התחבר
ברלין סיור יומי ברובע היהודי 3
סיור ברובע היהודי בברלין
סיור ברחוב Oranienburger Strasse
ליד תחנת הרכבת התחתית בתחנת Oranienburger Tor של קו U6
כיום הרחוב המכונה בפי ליצני העיר או ברגר ,משלב בתוכו פרקים של יהודי ברלין ומרכז בילוי והנאה מפורסמים, אורכו של כקילומטר הוא מתחיל באזור התרבותי Tacheles Cultural Center ,לבין שכונת החצרות Hackesche Hofe , הרחוב ממוקם בפרוור רובע שפנדאו Spandauer ,הרחוב כולל ברים,מסעדות חנויות בוטיק,גלריות לאומנות וחיי לילה בלתי נדלים הכוללים יצאניות רבות שזהו מקום עבודתם בלילות .
בית הכנסת היהודי החדש
הקדמה
ברובע היהודי בברלין חיו בשנות השלושים כמאה שישים אלף יהודים.
בית הכנסת שפעל בשנים 1672-1727 שימש את הקבוצה שמנתה חמישים המשפחות העשירות היהודיות שהגיעו לברלין לאחר גרושם כמאה שנה לאחר גרוש ספרד שהתיישבו בוינה וגורשו שוב מאה שנה לאחר מכן ,את האישור להתיישב בברלין באזור שער שפנדאו נתן המלך באותה העת והם היו תחת חסות ראש הממשלה כיהודים מוגנים .
בית מספר 28 ברחוב Oranienburger Strasse הוא בית הכנסת , מבנה שנבנה מחדש בסגנון אוריינטלי מורי, מעל האולם הישן בחלק המרכזי שלו מתנוססת כפה מוזהבת משוחזרת ושתי כיפות מוזהבות נוספות נמוכות יותר מעל לאגפי בית הכנסת ,האולם המרכזי שהוחלט לא לשפצו כמות שהייה אלא להשאירו על שרידיו כמבנה וכן לשחזר את כיפתו המוזהבת.
הקדמה לבית הכנסת הישן
בית הכנסת היהודי הישן,שתוכנן בידי אדוארד ברלין קנובלוך ברחוב ,נחנך בשנת 1866 , בית כנסת זה הגדול בכול גרמניה,היו בו 3200 מושבים ,אפילו עוגב לתפילות הותקן בו שנתיים לאחר הפתיחה בשנת 1868 ,על גגו הותקנה הכיפה המוזהבת שעמה התנשא בית הכנסת לגובה של חמישים מטר.
כיוון שבאותם ימים החוק הפרוסי דרש שייכות , הצטרפו יהודי ברלין לקהילה היהודית המאוחדת , גם אם היו זרים וחסרי תעודות זהות של תושב הממלכה הפרוסית, מצב זה יצר עימותים קשים לבין התושבים הוותיקים הקבועים , בין תרבויות שונות ותפיסות העולם היהודי ממזרח אירופה לבין הבאים ממערב אירופה במיוחד ערב התחלת הרעיונות המהפכנים הסוציאליזם בתחילת המאה התשע עשר.
יש לזכור כי מרבית המוסדות היהודים באותה תקופה שהוקמו בברלין ובסביבת בית הכנסת כולל בית הקברות הוקמו בידי אנשים דתיים ולא חילוניים, בית החולים היהודי הוקם ברחוב מצידו השמאלי של בית הכנסת ,המוזיאון היהודי אף הוא נפתח לידו בשנת 1933,אך הוא דעך שבוע לאחר פתיחתו עקב עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 וחקיקת חוקי הגזע הדרקונים, לאחר ליל הבדולח בשנת 1938 נסגר המוזיאון ותכולתו ואוצרותיו הוחרמו.
לאחר עליית הנאצים לשלטון בליל הבדולח שרפו הנאצים את בית הכנסת אך הוא נפגע חלקית ולכן שימש את הצבא הנאצי לאכסון תחמושת, אלא שבשנת 1943 נהרס כליל בית הכנסת בהפצצת כוחות הברית אל ברלין.
בשנת 1995 נחנך בית הכנסת החדש , בחגיגות הניצחון לנפילת השלטון הנאצי ,בית כנסת שאיננו מתפקד כבית כנסת כיום אלא יותר כמוזיאון, בית הכנסת שנבנה לאחרונה בסגנון אוריינטלי כולל כיפה מוזהבת ראשית ושתיים קטנות נוספות, בעת השיקום נתקבלה החלטה כי שרידי האולם הראשי ישובצו במבנה החדש אך האולם עצמו לא ישוקם ויראה כמו בעבר.
בעת שמסיירים בחדרי בתי הכנסת ,ניתן לראות ציורים עתיקים משוחזרים שהיו על קירות בית הכנסת בעבר, חלקים מפוחמים שנמצאו ושרידים מבית הכנסת כולם קובצו לתערוכה המספרת את תולדות התושבים היהודיים בברלין כיום במבנה נמצאים : ספריה ,בית ספר ערב למבוגרים, חלק ממשרדי הקהילה היהודית ,בנוף בקומה השלישית של המבנה קיים בית כנסת קטן המשמש את ציבור המתפללים החפצים בכך.
בצמוד לבית-הכנסת שוכן המרכז ליהדות שמשמש למקום מפגש לאירועי תרבות.
בית הקברות היהודי הראשון בברלין
בית הקברות ממוקם ברחוב Grossen Hamburger Strasse מס 26 במעין חורשת זיכרון בכניסה לגן אנדרטת הזיכרון לקורבנות הברבריות הפשיסטית ,
תחבורה קווי הרכבת העילית S3, S5, S7, S9 לתחנת Hackescher Markt.
הקדמה
בית הכנסת שפעל בשנים 1672-1727 שימש את הקבוצה שמנתה חמישים המשפחות העשירות היהודיות שהגיעו לברלין לאחר גרושם כמאה שנה לאחר גרוש ספרד שהתיישבו בוינה וגורשו שוב מאה שנה לאחר מכן ,את האישור להתיישב בברלין באזור שער שפנדאו נתן המלך באותה העת והם היו תחת חסות ראש הממשלה כיהודים מוגנים .
בחלקו השמאלי של בית הקברות ניתן לראות כיום את לוח הזיכרון שעליו נחרט כי מנדל ריס רכש את שטח בית הקברות בחלקה של ששת אלפי דונם עוד בשנת 1672 , עד שנסגר בית הקברות בשנת 1729 נקברו בבית הקברות קרוב לאלפים שמונה מאות יהודים,בינם יהודים מפורסמים וחשובים כמו : הפילוסוף משה מנדלסון , פייטל היינה אפרים הבנקאי והסוחר דניאל יצחק (אייזיק ) ,הפילוסוף מרקוס הרץ ,יעקב רץ באר ועוד.
מצבתו המשוחזרת של משה מנדלסון ,נותרה בודדה בתהליך השיקום של בית הקברות הצמוד לחצרות האקשהוף Hackesche Hofe ,על המצבה הבודדת הנטועה בתלולית,קיימות כתובת בגרמנית בצידה האחד וכתובת בעברית מצידה השני .
כאשר הנאצים עלו לשלטון הם הרסו את בית הקברות סילקו את המצבות מעל לקברים חפרו והוציאו את עצמות הנפטרים ופזרו אותם בעיר.
עוד בחלק הדרומי של רחוב Oranienburger Strasse
השוק ממוקם בהמשכו של רחוב Oranienburger Strasse , בסביבות השוק מקומות בילוי ברים,מסעדות חנויות בוטיק,גלריות לאומנות וחיי לילה בלתי נדלים .
סיור בחצרות האקשהוף Hackesche Hofe
החצרות מכונות בידי ליצני העיר האסם כמו שהיה בעבר
הכניסה לחצרות האקשהוף Hackesche Hofe , דרך כניסה קשתית מקומרת ברחוב Rosenthalerstrasse 40 ,בקרבה לתחנת הרכבת העילית Hackescher Markt .
חזית תחנת הרכבת מורכבת מקשתות ,כול קשת מהווה יחידה עצמאית המשמשת כבתי קפה,מסעדות וברים,הרחבה הגדולה שלפני הקשתות מהווה מוקד משיכה השוקק חיים בעיקר משעות הערב לתוך שעות הלילה.
סיפור תחילת הדרך והחזרה לחצרות Hackesche Hofe
בשנת 1995 נכנסה קבוצת אמנים שנקראה קבוצת מלח התרנגולות המתות Kunstlergruppe Dead Chickens וקבוצת Schwarzenberg e. V , למבנה ריק ברחוב Rosenthalerstrasse , והכריזו על עצמם שהם הרפובליקה החופשית של וורצנברג , בהכריזם כי הרפובליקה אינה מעוניינת בפוליטיקאים מהימין או מהשמאל, בימים האלה ניתן לשכור בתים בחצרות האקשן הופה .
תוכניתם של חברי אגודת האמנים הייתה ליצור אפשרויות תעסוקה ובניית מרכז תרבות תוך שמירה על מבנה הבתים וההיסטוריה , הבתים היו בבעלות של תושביה הישנים של החצרות, והיה קשה להשיג חוזי השכרה עם צאצאיהם שהתפזרו בעולם, חוזי השכירות הזמניים נחתמו לתקופות קצרות,במקום הוקמו : סדנאות אומנים,אולפנים,אולפני קולנוע,מועדונים וגלריות,בין היתר נכנסו ללא אישור למבנה שכיום משמש כמוזיאון Museum Blindenwerkstatt Otto Weidt שבעברו שימש כבית המלאכה לעיוורים של אוטו ווידט .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.