התחבר
ארץ ישראל קבוצת ביחד (יחד)
שלושה חלוצים שהתחברו לקבוצה כינו את עצמם "ביחד " או "השלישייה",על בני הקבוצה נמנו : נח נפתולסקי ובן ציון ישראלי (טשרנומורסקי )שהחלו את החיבור במושבה פתח תקווה , לאחר שעברו לרחובות התחבר לחבורה מאיר רוטברג הביחד שיצרו היו מושתתים על יסודות של ידידות וחברות שורשית בשלוב החלוציות הציונית הטהורה.
כאשר הוקמה חוות כנרת ניתן האות לשלושתם להגיע למטרה החלוצית של התיישבות יהודית באדמת ארץ ישראל,בנושא ההתיישבות ועיבוד הקרקע הייתה לרובין השפעה מגית על בני הקבוצה, שראו בו איש עם חזון ומטרה ליישב את הארץ באמצעות היותו מנהל מפעל הארץ ישראלי להתיישבות.
שנתה השנייה של חוות כנרת נקראו השלישייה לבא ממושבות יהודה ,על מנת לעבדה ותת שכם לרעיון הציוני,כאשר הגיעו לחווה 13 החלוצים שנענו לקריאה ,נתקלה הקבוצה בתנאים הפיזיים התברואתיים ומזג האוויר שגרמו מיד לשנים מבין השלישייה לחלות ,בעת שגרו בחווה הם התגוררו במבנה הגורן שהיה בשולי החווה .
בשנת 1904 הוקמה המושבה סג'רה ,בשנת 1912 נענו השלישייה לקריאה להתנדב ולעזור בפתוח המושבה , השלישה לקחה על עצמה לפתח את שדות החיטה והפלחה, שבעה גברים ובת היו בקבוצה בסג'רה , כיוון שהיו מאוחדים וראו בעבודתם משימה קדושה, הם עבדו בהרמוניה ובסוף שנת העבודה היבול היה משובח ובעת מכירתו ,לאחר שהובל בגמלים לעיר עכו,נתברר כי הכסף שנתקבל כיסה את ההוצאות ואף נותר רווח יאה,רווח זה נחלק בין הפקידות ובינם.
בתום שנת העבודה בסג'רה ,עזבה כל הקבוצה והשלישייה לנסות ולקבל חוזה עבודה במושבה מגדל ,שבה שלט פקיד קשה שלא היה מוכן להתפשר לחוזה שבו יתחלקו בסוף השנה ברווחים ודרש שחלקה של הפקידות יהיה רב יותר,השלישייה עזבה וכברה שוב לחוות כנרת שאתם שמרו על קשרים בשנת העבודה בסג'רה.
חברי הקבוצה שהיו בסג'רה גובשו והתלכדו ולכן עברו ועבדו בעבודות שונות בחוות כנרת,עד שנקראו לעזרה בכפר אוריה ממושבות יהודה ,בני הקבוצה שנוספו אליהם חברים הגיעו לכפר אוריה על מנת לעבד את האדמה ולהכשירה וליצור עובדות בשטח אל מול השבטים הבדואים באזור שהתנכלו ליהודים.
כפר אוריה הייתה מרוחקת מעט מחולדה , כאשר הגיעו בני הקבוצה החלוצים למקום מצאו משק מוזנח המוקף בחומת מגן ,החלוצים קבלו את הכינוי "יהודי מוסקוב " והערבים במהרה למדו בדרך הקשה של כיבוש האדמה ותקריות ירי שלא כדאי להתנכל לחלוצים המשוגעים למטרתם.
חלק גדול מההתנכלויות הייתה מהמארב כיוון שדרך המעבר לחולדה היה דרך שטחיהם לכן היו טומנים מארבים על הדרך לעגלות שבהם עברו המתיישבים ,כיוון שנוכחו כי היהודים לא יוותרו ושלפו נשק כנגד הנשק הערבי ,ישבו וחשבו והבינו כי בתקריות אלו הם יספגו אבדות כבדות ,נוצר מצב של סטטוס קוו , ולבסוף אפילו נקבע סכום כסף של 25 פראנקים ישלום לערבים בעלי האדמות שהדרך עברה דרכם .
ששת החלוצים שהגיעו מסג'רה ואליהם הצטרפו עוד ביו : א.ד.גורדון ,יוסף זלצמן ,הזוג אווה ויוסף טבנקין ועוד,בתחילה שיקמו את שני המעיינות שבשטחם,סללו דרכים בין השדות וזרעו שטחי חיטה ופלחה ,נטעו כרם זיתים וסקלו את הטחים בהכנה לעיבוד חקלאי וגידולים.
בידודה של כפר אוריה גרם לאנשים להתלכד סביב קבוצת "היחד" בחיי היום יום בעבודה הקשה ,כיוון שהצליחו נתבקשו להמשיך בעבודה בידי האנשים שרכשו את האדמה ,אך הם סרבו .
באותה תקופה הגיעה פנייה של רופין והמשרד להתיישבות בארץ ישראל,לחזור ולקבל לידיהם את ניהול חוות כנרת ,בתחילה סרבו כיוון שסברו כי הגיעה הזמן ליישב בכנרת מתיישבים קבועים ולא חלוצים מתחלפים,כמענה למכתב סירובם ,הגיעה פניה נוספת שהתריעה כי חוות כנרת, עומדת להסגר מחוסר חלוצים שיפעילו אותה.
כיוון שהיו קשורים לחוות כנרת עברה הקבוצה לכפר אוריה לחוות כנרת בשנת 1914,הקבוצה מנתה 13 בחורים ושלוש נשים,בין החברים היה א.ד.גורדון שהחל את הברות בקבוצה לאחר שביקר אותם בחוות סג'רה המשיך לכפר אוריה ובעקבות לחצים של נח נפתולסקי הגיע גם לכנרת עמם, כיוון שהיה מבוגר יחסית ומעט חולני העבודה הקשה גרמה לו לסבל רב,אך הוא היה כפי שהגדירו אותו חבריו המצפן ומגדלור הקבוצה ברעיונותיו הציוניים.
א.ז.גורדון שהה עם הקבוצה בשנים 1914-18,עזב לתקופת מה וחזר שוב,אז החלה תקופת הרעיונות הציונים והתפלגות לתנועת האיחוד ולתנועת המאוחד,התנגד א.ד.גורדון לרעיון האיחוד.
זמן קצר לאחר שחזרו לחוות כנרת נרצח במארב יוסף זלצמן איש הקבוצה בהיותו בסיום יום החריש בהיותו בדרכו לחווה עם חברו דוד יהושע , חברו שרדף אחריהם חזר והביאו לחוות כנרת,במנוסתם לקחו עמם זוג פרדות ששדדו מחלוץ שהיה חסר נשק להתגוננות,קדם לרצח של יוסף זלצמן ביומים הרצח של ברסקי מדגניה בעת שרכב על פרדה ,יוסף נטמן בקבר הראשון שנכרה בבית הקברות של קבוץ כנרת על גדות האגם.
לאחר חקירות רבות הוחזרו הפרדות השדודות מעבר הירדן,אך המרצחים שזהותם הייתה ידועה נותרו במעבר לנהר הירדן כיוון שמושל המחוז סרב להסגירם למשטרה בחלק המערבי של נהר הירדן.
בתקופת שהיית הקבוצה בחוות כנרת עובדו שטחי הפלחה,גודל עדר בקר ברעייה חופשית למרגלות ההר,הוקם לול עופות,נשתל שטח לגינת ירק בידי חוות העלמות בן שבעה דונם,ושטח נוסף של גינת ירקות לתצרוכת חברי הקבוצה, הצמחים הראשונים שגודלו בגינות הירק היו הרג'לה שזרעיו הובאו מכפר אוריה ,בעת שהגיעה הקבוצה לחוות כנרת,בנוסף לזרעי ירקות שהגיעו גם עם הקבוצה.
לאחר הקציר של התבואה ,החלה עבודת הסיקול והכנת חלקות חדשות בשטח של חמש מאות דונם לזריעת תבואה, עבודת הסיקול נעשתה בנוסף לעגלות החווה, בעזרת שלוש עגלות מביתיניה ושלוש עגלות מדגניה ,מי שלא עבד עם החיה החזקה העקשנית והסוררת הנקראת פרדה לא יודע מהי עבודה קשה (מניסיון אישי).
תודה לבן ציון ישראלי ז"ל שמכתביו למדתי על הקבוצה
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.