בית אנה פרנק House of Anne Frank
Anne Frankhuis
כתובת Prinsengracht 263 רובע גורדן
המקום פתוח לקהל בחודשי החורף בשעות 09:00-19:00 ובחודשים אפריל-אוגוסט בשעות 09:00-21:00.
מידע
ביתה של אנה פרנק ,שימש אותה ואת משפחתה וחבריהם, כדירת מסתור, בתקופת מלחמת העולם השנייה , בעת השלטון הגרמני באמסטרדם ,למעשה הבניין מורכב משני חלקים,חזית וחלק אחורי שצורף אליו,הקומה העליונה של החלק שצורף שימש את דירת המסתור.
בדירה זאת כתבה הילדה אנה את יומנה שנתגלה לאחר המלחמה, ביומנה תארה הילדה את אשר עבר עליהם בדירת המסתור,את הקשרים בין המסתתרים , את הקשיים וחוויות הילדות ומחשבותיה בבגרותה שלה' הרבה תיאורים על עץ התות שהיה ממול לחלונה, לצערנו העץ קרס באוגוסט 2010 עקב זקנה.
לאחר שאביה חזר מן המחנות לאחר המלחמה, אשר אנה, אחותה ואימה מתו בהם, הוא החליט לפרסם את יומנה וסיפורה של ביתו,הבית נשאר בדיוק במצבו כפי שהושאר לאחר שאנה ומשפחתה הוסגרו לידי הגרמנים,ה בית משמש גם לתערוכה לחייהם של היהודים בתקופת המלחמה, והתפתחות הגזענות, כנגד האנטישמיות והפשיזם.
לאחר שנעצרו בני המשפחה הם הועברו למחנה המעבר של אנה פרנק Strafbarak 67 ששכן בחלקת יער מבודדת סמוך לכפר וסטרבורק במחוז דרנתה, מחנה זה הוקם בידי השלטונות ההולנדים לפני פלישת הגרמנים להולנד למעצר ואכסון פליטים יהודיים כ 1800 פליטים שנמלטו מגרמניה עקב הרדיפות על פי חוקי המחנה אנה פרנק ובני משפחתה נחשבו מקרים חמורים, כי הם הסתתרו מנת למנוע גירוש אפשרי ומאסר.
לאחר שנעצרו נכלאו בבית סוהר Euterpestraat ולאחר מכן נשלחו ברכבת למחנה ווסטרבורק, שם שהו כחודש בצריף הפלילי, במחנה עבדו במלאכות הקשות והבזויות , בשני בספטמבר בשנת 1944 , נקראו שמותיהם לגירוש ותוך יום בשלישי לספטמבר כל משפחת פרנק הובלו ברכבת עם 1019 יהודים נוספים, למחנה ההשמדה בירקנאו ,מסעם נמשך שלושה ימים, בקרונות בקר ברכבת מסע קשה ומתיש, במקום הוקם לוח זיכרון לזכר ביתן מספר 67 שבו שהתה.
כיום ניתן לבקר בסיור וירטואלי תלת ממדי באינטרנט בדירת המסתור ,הסיור כולל מעבר מחדר לחדר בנבכי עליית הגג דירת המסתור, כל זאת לאפשר לנכים וניצולי השואה ולאנשים שאינם יכולים להגיע לחוש ולחוות את החוויה.
צילום חוטר מעץ הערמונים שהגיע ממקום המסתור של משפחת פרנק באמסטרדם הנטוע במצפור אנדרטת איתן בלחסן בישוב רמת נפתלי .
אדרטת איתן בלחסן ברעיון התקומה השזורה בשואה
הכניסה חופשית.
דרך ההגעה בנסיעה למושב רמות נפתלי ,פונים שמאלה ,עד הכיכר פונים שוב שמאלה,אחר כך ימינה ברחוב פנימי במחצית הרחוב בצד השמאלי ניצבת אנדרטת התצפית ,ממול ליחידה 36 בית הוריו של איתן בלחסן.
אנה פראנק
סיפורה הסימבולי של אנה פראנק ,בתיאוריה ביומנה ששרד ,את עץ הערמונים שנשקף מחלונה ושתילת נצר העץ המת כשבעים שנה לאחר מכן היהודי בתקופת השואה, בספור תקומת העם והיאחזותו באדמת מולדתו ישראל .
משפחת אנא פראנק הוגלתה למחנה הרכוז באדמת הולנד ומשם נשלחה למחנה ברגן בלזן בשנת 1945 ,לסיום הטרגי של חייה בגיל חמש עשר בתאי הגזים.
סיפורה של אנה פראנק : https://www.tiplatrip.com/article.aspx?id=6051
המאבק לקבלת הייחורים
עץ הערמונים האלמותי ,שגילו הוערך כבן קרוב למאה חמישים שנה , ניצב ממול חלונה של דירת המסתור ששמשה את המשפחה ,עד שהוסגרה לידי הצוררים, המשיך להתקיים עד שנת 2009 , עת שמזיקים ופטרייה קטלנית גרמו לקיצו .
עיריית אמסטרדם החלה בפעילות לכריתתו של עץ הערמונים,אך מאבק משפטי כפה על העירייה לנסות לשקמו ולשימורו,באותה עת הוסרו ייחורים מן העץ על מנת ליצור צאצאים חדשים לעץ , בסופו של דבר העץ לא עמד בעומס חיו וקרס.
לאחר קריסתו של העץ, החל מאבק של ארגונים יהודיים בעולם ובישראל בפרט, לקבל ייחורים לנטיעתם בארצנו ,כסמל מחבר לתקופת השואה ותקומת מדינתנו,בקשות אלו נענו בשלילה , כאשר שמע זאת המורה נתי בבית הספר אהל שם ברמת גן , הוא החל לעורר את תלמידיו לעשות מעשה,התלמידים החלו להתכתב עם חברי העמותה להנצחת זכרה של אנה פראנק , מכתביהם אלו גרמו להתרגשות בין חברי העמותה שעד אז סרבו לספק ייחורים של עץ הערמונים.
האגודה החליטה ושלחה שני ייחורים לישראל מן העץ המקורי ,על מנת להשרישם ולנטעם במדינת היהודים,הייחורים הוכנסו לשנתיים לתקופת הסגר כנגד מזיקים והתאמתם לתנאי הגידול בארצנו,כיוון שעץ הערמונים נדרש לתנאי קור לגידולו,כאשר עברו שנתיים לגידולם הוחלט להוציאם לנטיעה בארצנו.
את סיפור ייחורי הערמונים מהעץ של אנה פראנק שמע תת אלוף גל הירש בכנס לזכרו של איתן בלסן מפקד סיירת צנחנים,מהכנס נבט הרעיון לנטוע את אחד הייחורים סמוך לאנדרטה לזכרו של איתן בלחסן,במקביל נערכה בדיקת התאמתו לאזור הרעיון נבט ונקלט עד שהתקבלה ההחלטה לנטעו ליד האנדרטה.
ייחור נוסף מעץ הערמונים ,ניטע בישראל בחלקה הנקראת יד לילד ביד ושם, מספר ייחורים נוספים ניטעו באמריקה בחצר הבית הלבן ובאנדרטת מגדלי התאומים שנהרסו בהתקפת המטוסים ב 11 בנובמבר ,ייחורים נוספים ניטעו בחצרות בתי ספר ברחבי העולם ,הנושאים את שמה של אנה פראנק.
אי אפשר להתעלם ,מן הסמליות הקשורה בעבותות, בין האנדרטה לזכרו של איתן בלסן ,לבין הבאתו של הייחור מהעץ של אנה פרנק,ונטיעתו בתחילת שנת 2012 בסמיכות לאנדרטה,כמובן שתלמידי בית הספר אוהל שם ,שהחלו במסע הבאתם לארץ של הייחורים ,הוזמנו לטקס הנטיעה.
בעת ביקורי בסוף אפריל 2012 , באנדרטת תצפית הנוף המהממת,הנוף שנשקף ממנה מעל לעמק החולה ולנוכח הרי גולן ותוספת הסיפור האנושי של הגבורה וחיבור נושא השואה לתקומת היהודים כדור שני לשואה וכלוחם, עמדה לחלוחית בעיני.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.