אילת סיורים בצפון העיר

עברונה מעיין א דפיה

איך להגיע בנסיעה צפונה מאילת על כביש הערבה , מאה מטר לאחרי סימון הקילומטר ה 20 לאילת ,יורדים מזרחה לדרך עפר,

1 נמצא את השילוט חוות עברונה בארות שרשרת ,נוסעים בדרך עד לדרך סלולה ,אשר בעברה הייתה הכביש הישן לאילת, במפגש פונים צפונה בעקבות השילוט לבארות שרשרת, לאחר קילומטר נבחין בסככה ושלט מידע על הבארות,

2 בהמשך הנסיעה צפונה לעוד כארבעה קילומטר מגיעים לשלושה קבוצות של דקלי דום,

3 הדרך מסומנת בשחור ממשיכים מדקלי הדום עוד צפונה ,עד לבאר עברונה , דרגת קושי קלה.

מידע

פרוש שמה של עברונה הוא כפי הנראה מקום מעבר, הבאר ממוקמת ליד דרך שהוליכה מוסלמים מערב הסעודית לכוון צפון אפריקה, במקום הייתה בעבר חווה חקלאית ,כאשר אספקת המים לגידולים נשאבה ממעיין סמוך, ומערכת ההשקיה התבססה על מאגר המים בבאר הלא עמוקה שנחפרה 200 מטר מהחווה.

אילת סיור בדרך הפלמינגו

מחול הפלמינגו אל מול הרי מואב

איך להגיע בנסיעה צפונה מאילת על כביש הערבה כעשרה קילומטר מפארק הצפרות, מאה מטר אחרי סימון הקילומטר ה 20 לאילת יורדים מזרחה לדרך עפר, נראה שלט לכיוון פוגרות עין עברונה ממשיכים על דרך העפר העוברת בסמוך לחוות רודד, נמצא את השילוט חוות עברונה בארות שרשרת ,נוסעים בדרך עד לבריכות המלח, דרגת קושי קלה, עבירות לרכב פרטי. שירותים בטבע ,אין ברזיות.

כאשר עומדים בכביש המקיף את ברכות האידוי ששטחם כשבע מאות דונם ועומקם כארבעים סנטימטר , מביטים על המים ונוצרת תחושה של התבוננות במראה , המים אינם זעים ועומדים דוממים במקומם, את השלווה מפרה בקצה המרוחק של האגם להקת הפלמינגו שקבעה בבריכות את ביתה.

הליכתם משונה קמעה ,רגליהם האדומות הנטועות במימי הבריכה אז מרים הפלמינגו את רגלו ומטיח אותה בקרקעית הבריכה ומיד לאחריה את רגלו השנייה בנקודת הכנסת הרגל נוצרות טבעות מים המתרחבות כמו בעת שאנו מטילים אבן בהקפצה למים , בעת ההליכה ראשו מזדקף ,יש והוא מנענע אותו אל מול השתקפותו במים אז הוא עוצר גוחן ומכניס את ראשו למים לחיפוש אוכל וממשיך בהליכתו המשונה.

הלהקה אינה מתחברת לבני האדם וניתן לראותם רק ממרחק מסוים, כאשר מתקרבים מתעופפת הלהקה במחול מרהיב של צבע וצורה עד שנחה דעתם והם חוזרים לעיסוקיהם .

להקת ציפורי הפלמינגו שקבעו את ביתם, בבריכות המים ליצור מלח בצפון אילת עוד בשנות התשעים , מהוות חוויה נהדרת לראותם, בעת המראתם כלהקה צבעונית ובעת הנחיתה לאכילה, המראה ומעוף נערכת  מעת לעת בעת שמטרידים אותם בעיסוקם או בעת שהם מחפשים פינה חדשה לנבירת הבוץ למזונם , הפלמינגו הינו עוף בעל צוואר דקיק , ארוך רגליים המדלג בעת הליכתם רגל אחר רגל, אורכם של הזכרים מגיע לגובה של עד מטר וארבעים ,הנקבות קטנות יותר אך צבעם דומה .

את מזונם מקבלים הפלמינגו בעזרת מקורם הדק והארוך, כפוף ודומה מעט למגל, בתוך המקור מקובע מנגנון המזכיר בוכנה המורכבת מלשונו ומסננת ,בעת פעירת מקורו בקרקע הבוצית של שולי הברכה , הפלמינגו שואב מים ומזון מן הקרקעית , הלשון נכנסת לפעולה והיא דוחסת את המזון למסננת שהיא שוליו המשוננים של המקור ,מבין הסדקים  יוצאים המים והמזון מוצא את דרכו לבטנה .

את פעולת החיזור והקינון מבצעת להקת הפלמינגו באגם רומיה בגבול המשותף לתורכיה ופרס , לאחר תקופת החיזור ובעת שמתחילים את פעולת הקינון ,כנגד התנכלות חיות לקן ולביצה היחידה אשר הן מטילות, הפלמינגו מקימות בתוך המים מבוץ מעין גבשושית – תל קטן שבראשו הן יוצרות גומה קטנה שלתוכה מטילה נקבת הפלמינגו את הביצה, ציפורי הפלמינגו אינן מקננות בקיץ בארצנו  בדרך כלל , למרות שבשנים האחרונות חלק מהפריטים ממשיכים לשהות גם בתקופת הקיץ בבריכות, ישנם אפילו תחילת של בניית קינים להטלה , אך עדיין לא נצפו ביצים בקינים אלו.

רוב זמנם של הפלמינגו מוקדש לחיפוש האוכל ,תזונת להקת הפלמינגו מורכבת מסוג של רכיכות ,אצות ספירונלות , זחלי חרקים וסרטנים המלח הקטנים שמסוגלים לחיות במים חמים ומליחים, בגופם של האצות ספירונלות  וסרטני המלח , טמון הקרוטון – הקרטינואידים והוא זה שנותן בקטעים מסוימים בבריכות המים את המקטעים של הצבע האדום ורוד, ואף מעניק את הצבע הורוד אדום לצבעם של נוצות הכנף והרגלים של הפלמינגו .

בתחילת דרכו של הגוזל עד גיל שלוש שאז הוא נכנס למעגל הרוויה , צבעו של הגוזל אפרוח אינו אדום בכנפיים כמו צבעם האופייני של הפלמינגו בכנפיהם של ורוד ולבן ,בהמשך צבעם של נוצותיו מגיעים לצבע אדום ומסתיים בשחור , אך בין ציפורי המים המשוטטות בקצוות האגם,  ניתן להבחין בגוזל הפלמינגו על פי הצבע האדום שלרגליו בניגוד למשל לציפורי התמרונים שבבריכה או השחפים .

את גוזליהם משאירים הפלמינגו בעת שהם מגיעים לישראל באגם רומיה בגבול בין תורכיה לפרס ,חלקם שהגיעו לכאן , שאינם מספיק בוגרים לתעופה בחזרה נשארים בישראל , והם ממתינים להוריהם עד אשר חוזרים הוריהם בנובמבר דצמבר הלהקה בישראל בת הארבע מאות פריטים בדרך כלל והם גדלים בקצב של עשרות בכול שנה  , אך בתקופות מסוימות כוללת הלהקה אלפי פריטים במקום .

הפלמינגו ששוהים בבריכות אידוי המלח ,אינם מגיעים בנדידה הגדולה מאירופה מזרחית אלא מגיעים אלינו מאגם רומיה בגבול המשותף לתורכיה ופרס , הפלמינגו ששוהים בחודשים נובמבר – אפריל , החליטו כי בריכות אידוי המים , של משפחת דנקנר מתאימה לצרכיהם ושאין צורך להמשיך את הנדידה עד אפריקה, ציפורי הפלמינגו הן יצורים חברותיים ולצורך הרוויה הן מתקבצות ללהקות גדולות ורק במצב זה מתחיל שלב החיזור.

בריכות האידוי בבריכות מתקיים לאחר שמים מים סוף מובלים בצינורות לבריכות האידוי , תהליך האידוי וההתנדפות של המים , משאיר על הקרקעית שהתייבשה מלח ים ,מלח זה נאסף ונאגר בעזרת כפות טרקטורים , לבטנם של המשאיות המובילות אותו בתפזורת או שקים ,למפעלי האריזה בארץ .

הערבה בארות שרשרת הפוג'ארות

בארות שרשרת – פוגרות  באזור אילת

איך להגיע בנסיעה צפונה מאילת על כביש הערבה , מאה מטר לאחרי סימון הקילומטר ה 20 לאילת ,יורדים מזרחה לדרך עפר נמצא את השילוט חוות עברונה בארות שרשרת נוסעים בדרך עד לדרך סלולה ,אשר בעברה הייתה הכביש הישן לאילת ,במפגש פונים צפונה בעקבות השילוט לבארות שרשרת, לאחר קילומטר נבחין בסככה ושלט מידע על הבארות ,כאן חונים.

דרגת קושי קלה, בארות שרשרת אינן רחוקות מבריכות המלח של הפלמינגו.

השם הפרסי פאגורות ,ניתן לשיטה פרסית עתיקה להולכת מים באזורים צחיחים ומדבריים , דרך תעלות מים תת קרקעיות שנחפרו שחוברו כמארג תעלות ,העפר מהחפירה הוצא מהחפירים  שהיו לאורך התעלה במרחקים קצובים, לצורך חיזוק תקרת הפאוגרות דופנו תקרתן .

השיטה הגאונית והסודית ,ידעה לפתור ולנתב את זרימת המים בשיפועים נמוכים (בשטח מדברי מישורי)על מנת למנוע סחף וסתימת התעלות, המים יועדו להשקיית חלקות חקלאיות נוספות במישור המדברי, אורכם של הפירים עד לתעלות התת קרקעיות ,הגיע לפעמים לעומק של כששה מטר ויותר, הכניסה והיציאה בחפירים נעשתה בעזרת יתדות שהוכנסו לדפנות הפירים.

כיוון שגובהם של התעלות היה כחצי מטר ,נדרשו אנשים נמוכים לצרכיי חפירת הפואגרות ניתן לזחול בין מרווחי הפירים (זה אינו קל) ויש להיעזר בפנס בעת הזחילה, אך הרוצה לחוות חוויה זאת עושה זאת על אחריותו .

יתרונם של הפואגרות היו בשמירה על המים מפני התאיידות ,יש לזכור כי אנשים רגילים לא ידעו את השיטה ,והיא למעשה הובאה לארץ בידי שבטים נודדים שלמדו את השיטה באזורים בפרס שבה השתמשו בפואגרות, נראה שרק הכוונה של השלטון המוסלמי הקדום ידע לייבא וליישם את השיטה החקלאית המיוחדת הזאת ולבצעה במספר נקודות בערבה .

אילת פארק הצפרות

איך להגיע בכניסה הצפונית של אילת על כביש 90, פונים שמאלה על פי השילוט, לכוון מסוף הגבול עם ירדן מסוף יצחק רבין, כאשר ניצבים מול שער המסוף , פונים ימינה בשילוט ,לדרך עפר לאורך 200 מטר , המובילה לשער הכניסה למרכז הצפרות .

תחילתו של מיסוד ושדרוג פארק הציפורים והצפרים ,שבמיקומו הנוכחי בעברו , שימש כאזור השלכת האשפה של העיר אילת בביצות המלחה מצפון לעיר אילת ,תחילת הפארק באנדרטת ההנצחה  לחובב הצפרות אדרון עמר , חייל גבעתי תושב אילת, שנפל עם חבריו בעת שנגמשם התפוצץ באזור עזה, משפחת עמר ובראשם אביו ביקשה לא להפוך את האנדרטה לאישו המרכזי , אלא להנציח את פועלו כצפר למען הכנסת מוטיב הצפרות ונדידת הציפורים לתודעה הציבורית לטובת שוחרי הטבע והמטיילים.

חלק מהציפורים מתגוררות בפארק לאורך כול השנה, חלקם מתגוררות בפארק ,אך מקננות באזורים אחרים בארץ ,תלוי בתקופות השנה, לחלקם צבעי הנוצות מותאמות כהסוואה טבעית בין ענפי שיחי הצמחייה האופיינית למקום, חלקם מותאמות למלחמה בציפורי הטרף כמו למשל הסבכית המגדל פלומת נוצות רופפת , כך שבעת שהן מותקפות הטרף היחידי שנותר במקור הציפור הטורפת הוא מעט פלומת נוצות .

מיליוני ציפורים ממאתיים סוגים שונים ובצבעים מרהיבים עושות את דרכם לכוון אפריקה בעת נדידת החורף בדרכם הם עוצרים לחנייה באזור הפארק באילת ששימש כמזבלה בעיר , באביב הם חוזרות באותה הדרך בעת שהן חונות ועוברות מעל האזור ניתן לצפות וליהנות ממסע מופלא זה.

לצורך מבצע הנדידה , חייבות הציפורים הנודדות לאסוף שומר בחלקי הגוף ולמנוע את הפגיעה בצורתם האווירודינמית בעת מעופפם, את השומן המשמש כמזון לעבודתם המאומצת בהנעת הכנפיים , הציפורים אוגרות בבטנם ,בגבם ובבסיס הכנפיים, לקראת הנדידה הציפורים מוסיפות למשקלם עד 30-40 אחוז ממשקלם הטבעי.

צורת התעופה בנדידה לרוב תלויה במכות הכנף שציפורים אלו עושות, כמו תנועות שחייה שלנו בעת הרחצה, פחות משמשת פעולת הדאייה, בלילות הציפורים נהנות יותר מתנאים משופרים של תעופה כיוון שהלילה הוא לח וקריר דבר העוזר להם לגמוע מרחקים גדולים יותר, הציפורים עפות ברציפות בין שלושה לחמישה ימים ואז הן נדרשות למנוחה ולאיסוף שומן חדש למאגריהם הפנימיים, רק לאחר מספר ימים של מנוחה הן ממשיכות בתעופתן.

הקטע הקשה בתעופה הוא המעבר מעל למדבריות , בקטעים הללו מאבדות להקות הציפורים חלק מחבריהם הנופלות מאובדן כוח ותשישות , צריך לזכור כי במדבר מעטים המקומות הכוללים מזון ומים הנדרשים למנוחה בעת הנדידה ,מספר הציפורים הנודדות מעל לישראל נע בין חצי מיליארד ציפורים לבין מספר מיליארדים, הן בעיקר מגיעות ממזרח אירופה ותורכיה .

הגופים הירוקים וקק"ל נערכו והכינו את המקום לנדידה השנתית של הציפורים, למעשה תחילתו של המקום כביצת מלחה אשר נעלמה עם תנופת הבניה באילת, בשנת 1990 החלו העבודות השוטחו ערמות הזבל , ניטעו עצים שפירותיהם משמשים למאכל לציפורים ,נחפרו שתי בריכות מים  בריכת המים המתוקים נקראת על שם התורמת בריכת אניטה והשנייה  היא בריכת המים המלוחים מתנת חברת המלח הסמוכה .

בשטח הפארק נסללו שבילים צרים למעבר אנשים , על מנת לא להרוס את האיזון ומניעת ההפרעה לציפורים במקום המנוחה, וליצור שטח מחייה אופטימלי לקשר בין אנשים לטבע ,בשטח ניטעו ונשתלו צמחים אופייניים לאזור המדברי שמצפון לאילת ,השטח הוכן לציפורים אלו על מנת לאפשר להם להצטייד במזון שמובא לפארק לפני המשך מסעם הגדול ,במיוחד בחלק של המעבר מעל לשלושת אלפים קילומטר של תעופה מעל למדבריות באפריקה .

המים המשמשים את בריכות האגירה מקורם מהמים המטוהרים של העיר, לציפורי מים קיימת בריכת מים מליחים מתוקים ,בנוסף הוקם בפארק במקום מטבעת ציפורים, המשמשת למחקר ולסימון הציפורים בעת נדידתם על מנת לאפשר למעקב עולמי לדרכי נדידתם ותעופתם.

ניתן לבקר בפארק באופן עצמאי ובהדרכה מוזמנת ,ניתן לחזות בציפורים שנלכדו לצורך הטבעה משוחררות בחזרה לטבע ,ניתן לקבל הדרכה מסודרת בסככות ההרצאות , לתמוך בהחזקת המקום ברכישת מתנות בחנות המקום קפה להביא מהבית בתרמוסים .

אילת סיפורו של מפעל המלח "מלח ישראל"

"חברת המלח בארץ ישראל" החלה עוד בשנת 1954, ובהמשך רוכשי המפעל החדש דנקנר וגי'נאו בשנת 1957-9 , לעשות ניסיונות גישוש להקמת חווה ניסיונית להפקת מלח בבריכות אידוי בשטח מלחת המלח של צפון העיר אילת, לצורך הפיכת האזור למפעל קבוע וכלכלי נערך סקר גיאולוגי שקבע את המיקום לבריכות האידוי ומפעל הקבע החדש ליצור מלח ממימי ים ששונעו מהים האדום (מפרץ אילת) .

לאחר שפתרו הבעיות הטכניות ,שינוע המים לבריכות שלוותה בהקמת תחנת שאיבת מי ים באזור נמל אילת הישן ועוד ,נפתחה הדרך להקמת מפעל חדש וקבוע ,לקצירת מלח באילת בשנת 1976 על שטח של כשש מאות דונם, באזור מתקני ההתפלה של מי הים של אילת (שיטת זרחין) וליד הגבול עם ירדן  .

בשטח מפעלי "מלח הארץ"  שהחל כמפעל השייך למשפחת דנקנר החלו לשכלל את שיטות העבודה ,הוכנס ציוד אלקטרוני במכשור מונחה קרני לייזר לקצירת המלח בבריכות, קוצר תהליך זמן העבודה, שופרה מערכת השינוע ,שוכלל תהליך העיבוד ,סוגי ייבוש שונים, בתהליך הייצור וניפוי גרגרי המלח ,לגדלים שונים הקובעים את טיבו,( המלח מוכנס למעין מכשיר ניפוי שבו ישנם נקבים בגדלים שונים, המלח נדחף למנפה וגרגרי הלח עוברים בהתאם לגודלם בחורים המתאימים ) ומשם זורם במסועים ליחידות האריזה על פי טיבם גודלם וצבעם .

כיום מפעלי המלח שנוהלו בידי צאצאי המשפחה, דני ואלון דנקנר עד שנת 2007 ,הנמצאים לאחר מכירתם בידי בני המשפחה ,בשליטת שרי אריסון ובנק הפועלים ,מפיקים קרוב למאתיים אלף טון מלח בשנה לתעשיית המזון בשני מפעליה כיום לחברה מספר מותגים המשווקים מלח מהיצור ומרכז מבקרים לביקורים במפעל המלח וצפייה בתולדותיו של המפעל, בשנת 2019 מכרה שרי אריסון את המפעל בתמורה ל 170 מיליון שקלים ,לחברת פורטיסימו המחזיקה בשמונים אחוז מחברת סוגת ביחד עם חברת בת של בנק הפועלים המחזיקה בעשרים אחוז .

חברת סלית המוכרת מלח לבישול (מלח גס ומלח שולחן ,חברת מלח הארץ מייצרת מלחי שולחן, מלחים בטעמים וצבעים שונים, מלח גורמה ,באריזות שאינן שקיות, מלח לתעשייה (הכשר, לתהליך ייצור הגבינות, לתעשיית החמוצים, מלחים למפעלי תעשייה הזקוקים למלח בתהליך עיבוד החומרים ,תעשיית הכימיה לריכוך המים, תעשיית הבורסקאות, תעשיית הפלסטיק ,מלחים למכונות שטיפה ועוד.

בחודש יולי 2024 , הסתיים המשא ומתן לפינוי שטחי הבריכות של המפעל ,עקב סירוב המדינה ,להאריך את חוזה החכירה של המפעל בשטחו, השטח נמכר למדינה במאה ושמונים מיליון שקלים,  על מנת להקים כשלושת אלפי דירות וכאלף חדרי מלון , בתהליך הרחבת שטחה של העיר,  המפעל יעתיק את מקומו לשטח החברה הסמוך לעין עברה ,בשתי פעימות אחת לאחר שלוש וחצי שנים ,והשאר בתקופה שעד שבע שנים מרגע חתימת ההסכם .

יחודו של המלח שאינו מתקלקל לעולם, את המלח להפיק משני מקורות : ביבוש מי ים ובכריה ממכרות מלח, מליחות המים במפרץ אילת ממנו נשאבים המים לבריכות, ולאחר יבושו באילת מופקת מהכמות המים ,בין שלושה וחצי לארבעה אחוזים  , כמות הגדולה  ממליחות המים באוקיינוסים, מהסיבה שזרימת מי המפרץ לים איטית יותר, והמים נמהלים פחות ממים שמלוחים פחות.

המים הנשאבים מהמפרץ ,מוזרמים לשמונה בריכות אידוי  וגיבוש בבריכות אלו הם מגיעים לריכוז מלחים שבין 25-30 % ,כאשר המלח מתחיל להתקשות בקרקעית הברכות ,פותחים את השסתומים ומוציאים את יתרת המים בחזרה למפרץ.

בריכות האידוי המתקיים בבריכות ,מתחיל לאחר שהמים מים סוף מובלים בצינורות לבריכות האידוי , לאחר תהליך האידוי וההתנדפות המים , המשאיר על הקרקעית שהתייבשה את מלח ים ,הכולל נתרן כלוריד , אז נכנס לשטח הברכה טרקטור עם כף ועורם אותו למגדלי מלח, משם מעבירים את המלח לשטיפת מי ים על מנת לסלק את האבק ,המגנזיום והגבס, למרות שבקרקעית הבריכה נמתחים יריעות פלסטיק המונעים בעת האיסוף לאסוף אדמה, מלח זה נאסף ונאגר בעזרת כפות טרקטורים , לבטנם של המשאיות המובילות אותו למתקני היצור .

משם עובר המלח למסננות ,להמשך תהליך הייצור וניפוי גרגרי המלח לגדלים שונים הקובעים את טיבו,( המלח מוכנס למעין מכשיר ניפוי שבו ישנם נקבים בגדלים שונים, המלח נדחף למנפה, וגרגרי המלח עוברים בהתאם לגודלם בחורים המתאימים ) ומשם זורמים הגרגרים במסועים ליחידות האריזה על פי טיבם ,גודלם וצבעם .

אילת הגן הבוטני והחווה הבוטנית

הגן ממוקם בכניסה הצפונית לעיר, בכניסה לתחנת הדלק Yellow , בקרבה ליער הולנד, כניסה בתשלום, טלפון לכניסה 08-6318788 או 052-2963596, הגן הבוטני פתוח בימים א-ה בשעות 8:30-18:00 ביום שישי בשעות 8:30-15:00 , ביום שבת בשעות 10:00-15:00.

סיפורו של הגן או כמו שהוא נקרא החווה האורגנית ,או הגן הבוטני של אילת ,מתחיל בשנות השמונים ,ברעיון להקים את החווה החקלאית בניגוד לדעה הרווחת שבאזור אין אפשרות להקים חווה חקלאית כמו ביתר חלקי הארץ, הרעיון להקים חווה כזאת שתאקלם צמחיה בתנאי המדבר הקיימים באזור אילת.

שלושה שותפים החליטו וביקשו להקים את החווה בחלקה מדברית על שרידי מוצב צבאי שננטש ,בחווה שרידי תעלות קשר  שניתנה להם ,לאחר קבלת האישור להקמתה, תוכנתם של השותפים כללה : לנטוע ולשתול עצי פרי, עצים טרופים, עצי צל, תבלינים, שיחים ועוד.

הגן הבוטני אקולוגי הוקם על אדמה מדברית שכוסתה במצע קומפוסט , על מנת לווסת את מליחות הקרקע ומערכת המים במגע של מערכת שורשי הצמחים, על מצע זה נזרעו זרעי צמחים שהובאו מכול רחבי העולם , לאחר נבניתם של זרעים אלו ,נוצר גן הפרוש על טרסות המחקות את טרסות הגידול הנבטיות מהעבר, הגן כולל כאלף צמחים עצי נוי ופרי ,עצי באוב שיחים ופרחים.

למרות תנאי הגידול הקשים ,הצליחו מקימי הגן ליצור נווה מדבר מיוחד של צמחיה מקומית ובשילוב יצירת גן טרופי על צמחיו האופייניים , בעת הסיור בין הטרסות שאליהם מגיעים בשורות של מדרגות ,מתחת לעלוות הצמחים ,במסלולי סיור שבחלקו המרכזי בין יער הגשם לבין חורשת העצים זורם נחל קטן משוחזר הכולל מפלונים מהברכה העליונה לברכה התחתונה, לאורך המסלול ספסלי מנוחה ושלוש פינות תצפית מקורות לצפייה בנוף המדברי ולכוון הרי אדום וים סוף.

הקו המנחה את יוצרי החוות גן הבוטנית הוא לגדל את הצמחייה ,על טהרת השיטה האורגנית , ללא שימוש בחומרים כימיקליים וחומרי הדברה, למבקרים בגן הבוטני ,הוקם מרכז מבקרים וחנות מזכרות, ערוגות תבלינים, מזנון ,משתלה צמחים שבה ניתן לרכוש צמחים מגידוליה , ניתן לסייר עצמאית בלוויית מפה והסברים, ניתן לקבל סיורים מודרכים ולעבור סדנאות הקשורות לנושא של גידולים אורגניים.

אילת פארק הולנד

להקמת  הפארק שהתחלת הקמתו החלה בשנת 1996 חברו .עיריית אילת חוג ידידי הולנד בקק"ל וחברת המתנסים של העיר, שטחו של הפארק כשלוש מאות חמישים דונם ,מיקומו בפאתי העיר אילת לקיבוץ איילות ,כאשר נוסעים בכביש הערבה מהעיר אילת מגיעים לכיכר הנקראת כיכר העיר טורנטו פונים שמאלה מערבה וממשיכים כחמש מאות מטר, לאורך שדרת ששת הימים ,עוצרים וחונים במגרש החניה ,הכניסה בחינם לפארק ,הוא פתוח לביקור לאורך שעות היום.

על מנת להקים באזור מדברי וטמפרטורות חום גבוהות ,נדרשה מחשבה להתאמת הצמחייה שתישתל ובחירת סוגי העצים הנכונים שיינטעו בפארק על פי ניסיון שהצטבר בחקלאות המדברית, אתגר נוסף ניצב בפני המתכננים היה צורת ההשקיה והשגת המים לגידול הצמחייה, תוך שימוש במים מליחים שהתגלו בקידוחים למציאת מים באזור, בהשקיה מלאכותית ושימוש במימי הגשם שזרמו בנחלי האזור.

לאחר הגשמת הרעיון בהקמת הפארק ,נוצר מצב של חזרת בעלי חיים לסביבתם הטבעית לאחר הרס של מקומות המחייה שלהם, למען המברים בפארק ,נסלל שביל הליכה מעגלי שאורכו כשנים וחצי קילומטר ,שסומן בצבע ירוק ,לאורך השבית שלטי מידע המספר את סיפור הצמחים בנתיב ההליכה.

לאחר שמחנים את הרכב במגרש החניה, את פני המבקרים מקבל שלט מידע בנוסף למפת הפארק על מנת להתמצא במסלול הביקור, מהשביל היוצא מהשלט אנו מתקדמים לפינת המנוחה והשלווה הראשונה בנחל ,על ספסלים אלו נתיישב  על  מנוחה והתרגעות לקבלת הדרכה מהמדריך שהגיע עם הקבוצה , פינה זאת ממוקמת ליד שלטי ההוקרה לתורמים שתרמו את הכסף ליצירת הפלא באדמה המדברית.

לאחר המנוחה הראשונה ממשיכים כמאה מטר ועולים בעקלתון שמאלה במדרגות העץ למפגש עם עצי הבאובב ,ממשיכים כארבע מאות מטר ומגיעים למזלג דרכים, כאשר ממשיכים ימינה עולים לנקודת תצפית ,שבה ניתן לראות את הנוף מסביב כולל למפרץ ים סוף והרי אדום והגרניט שמסביב, במזלג הדרכים לפני העלייה נבחין בצמחיה שבה בולט שיחי צמח הגרוייה השעירה ,שאופייני לגידולו דווקא באזור ים המלח .

כאשר ממשיכים בשביל השמאלי חולפים על עצי האופייניים לאזור כמו עץ תפוח סדום ,דקל דום ועוד, ממשיכים עוד כשלוש מאות וחמישים מטר, פונים שמאלה וממשיכים עוד כחצי קילומטר ופונים שוב שמאלה לתוך הערוץ המקביל לבואנו , ממשיכים בירידה בשביל בין העצים הנטועים ומגיעים לנקודת ההתחלה של המסלול.

המרכז הלאומי לחקלאות ימית מלח"י

מכון המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת השייך לחקר ימים ואגמים בישראל ,הממוקם בחלקה הצפוני של אילת ליד חוף השמש, טלפון לתאום 08-6361400 ,רחוב דרך פעמי השלום אילת.

מכון שעיסוקו לחקור ולפתח ענפי חקלאות ימיים, בשיטות שיאפשרו גידול מסחרי ושיפור זני דגים ויצורים ימיים, ולחקור ולגרום להקמת מפעלים ביוטכנולוגיים של צמחיה החייה במים מלוחים (אצות ) .

במכון משולבים מספר קבוצות מחקר לחקר נושאי רוויה והשבחת מינים לגידול מסחרי וכלכלי ,גידול דגיגים ,שיפור סוגי המזון לבעלי החיים הימיים, פיתוח מערכות חיים מחזוריות לבעלי החיים הימיים , מציאת תרופות כנגד מחלות לדגים, אצות, רכיכות ואלמוגים .

מכון מלח"י מחפש דרכים לגידול דגים בבריכות יבשתיות גדולות ומסחריות ,תוך בחינת מערכות יעילות לטיהור המים בדרכים ביולוגיות ,בכדי למנוע מזרמת מים מזוהמים עודפים, מהברכות בחזרה לים לאחר השימוש בהם בבריכות, על מנת למנוע פגיעה וזיהום לגדה וליצורים הימיים החיים בים סוף .

צוות החוקרים במכון עוסקים בביולוגיה ימית על מנת לפתור אפשרויות להגברת גידולים ימיים בריאים כלכליים ומסחריים, תוך שימוש במוצרים מן הטבע על מנת, שישמשו כמזון לבני האדם בעתיד המכון משתף במחקריו מכונים ביו טכנולוגיים ימיים דומים בארץ ובחו"ל.

בשטח המכון הוקמו מעבדות והוכנס בו ציוד ,עבודת המחקר כוללת שילוב מידע ממכונים אחרים וממחקריו של המכון בעצמו, שאותם הוא מפרסם בעיתונות המדעית ברחבי העולם, פרות המחקר מתורגמים להקמת מפעלים וחממות ,ביזמות פרטית או ממשלתית בעזרת הידע שנוצר מתוצאות המחקר ובליווי חוקרי המכון ,עד לעמידתם על רגליהם מבחינה כלכלית וגם הכנסת חידושים ושיטות גידול חדשות .

בעזרת הידע שהצטבר מהמחקר הימי ,בידי חוקרי המכון הוקמו מספר חוות חקלאיות ימיות באזור חוף ים אילת ובארץ ישראל, והפיתוח והמחקר במכון ממשיך על מנת להעשיר את המדינה ואזור אילת וים סוף בשימוש מושכל בחיים והצומח במי ים מלוחים.

בשורה התחתונה ,המכון אינו משפר את הדגה ויצורי הים מבחינה שיפור תכונות  כמו תוספות לגודל או לאחוזי שומן וחומרים נוספים, עיקר עבודתו לחימה במחלות ומציאת דרכי הגידול הטובים ביותר בבריכות ,בבחינת מכירת חומר הדרכה לגידול לחברות ומגדלים.

אילת אטרקציות סיורים צפון מערב כביש 12

אילת מסלול נחל גשרון העליון (סימון כחול)

איך מגיעים בנסיעה בכביש המערבי מספר 12 היוצא מאילת לאורך הגבול המצרי, הדרך בעליה לכוון עובדה נסיעה של 10-12 דקות עד השלט שמאלה לכוון השביל להר יואש.

האתר פתוח מזריחה עד שקיעה , מסלול תחת כיפת השמים, אין צל וללא מקורות מים.

מי שחשקה נפשו להתחיל את הסיור בכוון נחל גשרון ( ואינו חפץ לעלות לפסגת הר יואש)  יעלה על המסלול הכחול, בנקודת החנייה למרגלות הר יואש במסלול המסומן  ויפסע על השביל המישורי בכוון מערב לאורך הדרך ניתן להבחין במרבצים צבעוניים של הסלעים בדרך, זו ההליכה של 15-20 דקות  (מסלול של בערך כשני קילומטר וחצי) עד ההגעה לנקודת התצפית של נחל גשרון .

יש לשים לב לא לפנות עקבות ההיתקלות עם השילוט המכוון לנחל יואש (מסלול המסומן בשחור) אלא להמשיך במסלול הכחול לאורך המצוק .

נחל גישרון מהווה מעבר בין הרי אילת לבין מדבר סיני ,נקודת גבול משותפת שנקבעה בידי השלטון המנדטורי עוד בשנת 1906 בסימון אבני הגבול בין שטח ארץ ישראל לבין שטחה של מצרים ( יותר נכון בין השטח העותומאני לשטח המנדטורי) ,בסך הכול קיימות מעל לתשעים אבני גבול בקטע של החלק המסומן המתחיל באזור רפיח ומסתיים בטאבה ,כאשר נקודת גבול שמספרה 87 ממוקמת בנחל גשרון, כאשר חלקו הצפוני נמצא במדינת ישראל ובחלקו הדרומי זורם לתוך חצי האי סיני.

פיתולי נחל גשרון מהווים גבול טבעי המשתנה על פי פיתולי ערוץ הנחל החורגים פעל לגבולנו ופעם לכוון המצרי, אלא שרובו בשטח המצרי ולכן ניתן לצפות בחלק מערוץ הנחל (הקניון) בחלקו העליון של הערוץ,  מסלול הנחל מוקף בשכבות המרכיבות את המצוקים אשר נוצרו משינויים של פעילות וולקנית וזרימת מי גשמים שחצבו לאורך אלפי שנים בשיטפונות חורפיים.

מנקודת התצפית ניתן לראות את הרכב שכבות הסלע המרכיבות את המצוק ,מבחינים בסלעי יסוד מגמתיים בין השכבות ניתן לראות גם את תוצאות חשיפת זרימת המים ,של שכבות צבעוניות המורכבות מתחמוצות ברזל , נחושת ברבדים הלבנים אנו יודעים כי בהם יש מעט פעילות חומצית כיוון שהמים שטפו אותם ברובם (שכבה לבנה זאת מנוצלת לתעשיית הזכוכית ) .

אילת הקניון האדום

איך להגיע הקניון נמצא כ 19 קילומטר בכביש המערבי לאורך התווי של הגבול המצרי, יש שילוט כתום המפנה לנחל שני ,לאחר נסיעה של קילומטר וחצי מגיעים לחניון.

מידע

אורכו של הקניון כמאתיים מטר ועומקו כ 30 מטר ,הוא קניון בנחל שני, יורדים אליו בעזרת סולם יתדות ברזל ומעקה מצינור ברזל , בחלקו הקניון צר ובחלקו רוחבו מספר מטרים, קירות הקניון עשויים מאבן חול צבעוני, אשר זרימת המים נראים על פניו, וכתובות עתיקות נחקקו עלייהם.

לאחר החניה בחניון הרכבים, מתחילה ההליכה, עולים על הגבעה מימין לחניון, על שביל מסומן באדום נמשיך במספר ערוצונים ,לערוץ גדול ונעלה על שביל משמאל, והיורד בירידה לנחל שני מסומן בשחור, במסלול שאורכו בערך קילומטר.

לאחר הירידה בערוץ נפנה שמאלה בשביל המסומן בירוק לתוך הקניון האדום ,בסיום ההליכה בקניון ממשיכים עוד מעט במעלה הערוץ ושביל יוליך אותנו בחזרה לחנייה.

אילת הר יואש ונוף תצפית ארבע הארצות

כניסה ללא תשלום

איך מגיעים בנסיעה בכביש המערבי מספר 12 היוצא מאילת לאורך הגבול המצרי, דרך בעליה לכוון עובדה נסיעה של 10-12 דקות עד השלט שמאלה לכוון השביל להר יואש.

האתר פתוח מזריחה עד שקיעה , מסלול תחת כיפת השמים, אין צל וללא מקורות מים.

כיוון שהכוח הירדני שלט על הסביבה מעל למפרץ אילת, נוצרה בעיה למתכנני מבצע עובדה לכיבוש מפרץ אילת ,שכוחות ירדניים אלו ידווחו על תנועת הטור הצבאי בדרכו לכבוש את האזור, בפועל תוך כדי התנועה של מבצע עובדה ,נודע לכוח שהמשלט ננטש בידי הכוח הירדני ,ובהחלטה זריזה נשלח כוח להשתלט על המשלט הנטוש בכדי לשלוט על האזור ולספק מידע לכוח הישראלי המתקרב ולאפשר את כיבוש מפרץ אילת .

אל נקודת התצפית של הר יואש ,נגיע בנסיעה עד מעבר ראס אל נקב, אז על פי השילוט להר יואש פונים שמאלה לדרך עפר, ניתן לעלות ברכב פרטי עד הפסגה, בפסגה ניתן לצפות על המדינות סעודיה ,ירדן  מצרים, וישראל.

כאשר מחנים את הרכב למרגלות הר יואש שגובהו 734 מטר ,עולה דרך עפר קצרה למרומי פסגת ההר, בעבר כונה המשלט היושב בפסגתו משלט הצוק ,עד שנת 1949 בדרך לכיבוש העיר אילת המשיך הצבא הירדני לשלט ממרומי הר יואש על העיר אילת ,מהפסגה נשקף מפרץ אילת ולעומק השטח המצרי כיום ולעבר רכס ההרים הסמוכים, כמו הר יהושפט שגובהו כחמש מאות ושמונה מטר הר צפחות, הר שלמה ,הר אסא שגובהו כחמש מאות ועשרים וחמישה מטר, רכס הרי מידן והרי אדום בתחומי ממלכת ירדן מעבר למפרץ אילת שגובהם הממוצע כאלף שלוש מאות מטר .

וועדת השמות הממלכתית עשתה שימוש בשמם של מלכים יהודיים מתקופת התנ"ך והעניקה להרים הסובבים את מפרץ אילת את שמותיהם ,למרגלות נקודת התצפית מהר יואש ניתן לראות את חלקו העליון של קניון גשרון העליון ,חלק מקניון חניכיה וכמובן הגדר החדשה שהוקמה לאורך הגבול המצרי .

אילת סיור בהר שלמה

כניסה חינם טיפוס קשה לגובה 700 מטר

איך להגיע בנסיעה על הכביש היוצא ממערב העיר לכוון התוואי לאורך הגבול המצרי ,נסיעה של כשמונה קילומטר עד לשילוט,ניתן ל חנות את ה רכב  בחניון הר עמרם ולטפס לאוכף בין ההרים ומשם  עד הרכס המשך טיפוס בשביל כחול דרך ערוץ צר ותלול , עד שנפגשים בפיצול שבילים ,הסימון הירוק מוליך לנחל מפלים הנקרא גם נחל בת שבע , השביל השחור שמגיע מהר יהורם וממשיכים בעלייה להר שלמה בסימון הכחול  לנקודת התצפית.

אפשרות להקלה במעט לטיפוס היא נסיעה עד הר יהורם העשוי מאבן גרניט שצבעה צהבהב ומשם בשביל המסומן בשחור לחלקו המזרחי המשמש כנקודת תצפית ראשונית לסביבה , בהמשך הליכה דרך האוכף בין ההרים ,בקיצור זה הגענו לגובה של בערך 550 מטר מהאוכף ממשיכים לפסגת הר שלמה בסימון הכחול .

מידע

הר שלמה הינו חלק מגוש הררי הממוקם מעל אילת, צבעו כהה ומשונן בקצהו כול סלע בהר מורכב מסוג אחר של מינרלים ולכן צבעם מבריק או מט בהתאם לסוג התרכובת , גובהו 705  מטר, ונחשב לאחד הגבוהים והזקנים באזור , ההר קרוי על שם שלמה המלך, מההר ישנה מערכת שבילים המחברת אותו להר יהורם הסמוך אליו בשרשרת ההרים.

בנקודת התצפית בראש ההר ,ניתן לראות את העיר אילת, מפרץ עקבה וערב הסעודית וכמובן את השטח המצרי בחצי האי סיני ,קשה אך שווה הסיור בכללותו נמשך מעל לשש שעות .

מההר ניתן לרדת בשביל המסומן בכחול בדרך נחל מפלים כאשר עוברים כחמש עשר מדרגות מקטעים שחלקם גובהם כשבעה מטר, לצורך הירידה התקינו האנשים הירוקים לעזר בירידה מעקות, יתדות ואמצעים להיאחז כולל כבלים וחבלים משם ממשיכים מהסימון הכחול לסימון ירוק לנחל נטפים ולנקודת האיסוף הרכבי שנקבע מראש .

תכונות פילטר לוח

• מתאים לכל המשפחה
• מתאים לקבוצות

מיקום