התחבר
ירושלים הר הצופים אנשי מלך ההר
בטרם אספר את סיפורם של אנשי המלך הרשו לי לספר אגדה ירושלמית של סוף מלחמת השחרור המספרת כך:
סיפורה של התעלה לכוון האוניברסיטה בהר הצופים.
בימי בקרבות בירושלים במלחמת השחרור, כאשר מתחם הר הצופים נותק מירושלים והוקף בחייל הלגיון הערבי והכנופיות, החל מבצע למצוא דרכים נסתרות להגיע לכוחות נצורים במובלעות באזור ירושלים , המשימה הוטלה על גדוד מוריה שהגיע לירושלים בתקופת ההפוגה השנייה במחצית אוגוסט על מנת לשפר עמדות עקב הפרות הסכמים שהיו מצד הערבים.
הגה מי שהגה את הרעיון להסתייע בתעלות הביוב העירוניות ובתעלות שנחפרו בתקופות קדומות יותר, אחד הרעיונות הראשונים היה לנסות להגיע בתעלת הביוב שהוליכה מכוון שכונת בית ישראל לכוון וואדי ג'וז, חלק מהתעלה היה יבש וחלקה פעילה, התעלה בחלקה הייתה רחבה וגבוהה ובחלק ממנה נדרשה זחילה.
מפקד הפלוגה רומק בגדוד מוריה, בלווית שני סיירים החליט לבדוק מעבר זה ,לאחר מסע של ארבעים דקות הגיעו הסיירים לפתחה של התעלה בוואדי גוז, השלושה המשיכו לכוון הר הצופים כאשר עקפו את שכונת שיח ג'ראח, ובתעלה הפתוחה שהוליכה לכוון הר הצופים הגיעו לנצורים ,למחרת בחשכה חזרו באותה הדרך ובזאת נפתחה דרך נסתרת להובלת מזון ונשק לכוח הנצור.
ספורם של אנשי המלך
קמצוץ סיפורים שאולי מותר שיסופרו אודות יחידה מצוף 2.4.7 כאשר מחברים את סכום המספרים מתקבל יחידת מס 13 שסימלה קיפוד , על שם שלוש עשר עמדות קיפודי ההגנה מסביב למבני האוניברסיטה העברית בהר הצופים.
ביחידה שרתו אנשים קבועים שנקראו אנשי המלך ומעליהם מלך ההר וסגנו, וכמובן אנשי יחידות המשטרה, שאנשי האום והלגיונרים זיהו אותם על פי חבילות הסיגריות האופייניות ליחידות השדה השונות בצה"ל באותם הימים , שנתגלו בחיפוש השגרתי בקיטבגים טרם העלייה להר, רמז סיגריות אסקוט גולני וכדומה , בסך הכול שרתו בכל תקופה כ 88-90 שוטרים ( תוסיפו לבד את קריצת העין ) ו30 אזרחים אנשי האוניברסיטה לצורך עבודתם השוטפת לשימור הציוד והמעבדות, אין אני מציין שמות מפאת הצורך לשמר את חשאיות שמם .
בכניסה לאוניברסיטת הר הצופים בירושלים, הוקמה בשנים האחרונות פינת זיכרון לזכר פועלם של שוטרי חיילי צהל ביחידת מצוף ,שאיישו את מובלעת הר הצופים לאחר מלחמת השחרור, בעזרת תרומה של הורי יהודה כהן מחיילי המלך במשמר.
הרבה סיפורים סופרו ועוד יסופרו על אנשי היחידה שידעו שהם מגנים בגופם על המובלעת וחשו כבוד לשרת במקום ללא מורא אלא בגאווה לאומית ובדבקות שלא תתואר תקופות ארוכות שנעו בין שבועיים ויותר מנותקים מהמשפחה ומהעולם, ידידויות רבות צמחן מאותה תקופה וחברויות לכל החיים.
למשרתים בהר ניתן היה להעביר בקיטבג האישי מעט דברים ,שלושה מכל סוג גופיות, תחתונים וגרביים לכאורה דרישה ירדנית למניעת שהייה ארוכה של אותם שוטרים במובלעת , החיילים הובאו למחנה צבאי ירושלמי להשתלמות בת שבועיים למדו להתלבש נכון ומצוחצח כיאה לשוטרים ,למדו לא לומר רב סמל למפקד ,למדו את הפקודות והסלנג המשטרתי ,צוחצחו גולחו ונשלחו למשימותיהם.
כאשר אסר הלגיון הירדני ומנע העברתם של חוטי תיל לצורך הקמת הגדרות מסביב להר נפתרה הבעיה של יצור מקומי במעבדות האוניברסיטה ומחומרים שהיו במקום מרעיון ודרך יצור שהעביר אליהם אריאל חפץ שאת סיפורו ספרתי במוזיאון הרכבל במלון הר ציון בירושלים.
לצורך הגנת המקום נחפרו תעלות הגנה מיד זעקו חיילי הליגיון כי זאת הפרה של ההסכם ,הגיעו אנשי האו"ם לחקור וקיבלו את ההסבר כי מתקרב חג הפסח וישנה הבעיה של הגעלת הכלים ,נו ואיך מגעילים אותם , לוקחים את הסירים והמחבתות ומכים בהם 40 דקות ורק בלילה ואז הם מוכנים וכשרים לסדר וכמובן שלא מספיקים בלילה אחד והתהליך לוקח מספר ימים ולכן יש רעשים מן ההר, מאחר ואלו הם טיעונים הקשורים לדת קבלו אנשי האו"ם את ההסבר.
בהסכמי שביתת הנשק היה איסור חמור להכנסת נשק נוסף בנוסף למה שנשאר בהר לאחר הלחימה ובמיוחד נשק כבד, אך הוא הועבר בדרכים נפתלות ושונות ומעיד על כך קרב יריות לילי שנערך בשנת 1958 כתגובה לאש הופעל בהר מקלע כבד,מיד נזעקו אנשי האום באו ומצאו תרמיל כדור 0.5 ,חברה לא מתקופת רפול ואיסוף התרמילים, ההסבר שקיבלו היה כי התרמיל צמח בגינה ונשאר מתקופת חודש מאי בשנת 1948 במבצע יבוסי לכיבוש אוגוסטה ויקטוריה .
למעשה בהר היה נשק מסוגים שונים כולל שלושה ג'יפי תולר שהוחבאו במעמקים, מרגמה כבדה שהוחבאה במערת קבורתם של פינסקר ואוסישקין וקודם לכם מוקש האזור היטב לאחר חדירות מהאזור ההוא להר, סיפורם המיוחד של העלאת הגיפים בחלקים להר , טמונים בתקרה כפולה באוטובוסים שהעלו את השוטרים להר ופעילותם של אנשי סיירת מטכ"ל שנשאו את התותחים על הכתפיים .
ישנם עוד סיפורים לנושא הנשק אך מוטב שלא יסופרו, דרך אגב הספרייה הלאומית באוניברסיטה בגבעת רם נוצרה על בסיס הספרים שהורדו בשיירות החוזרות מהר הצופים בהסכמה , אגדה ירושלמית משנת 1913 מספרת על רצון אנשי השימור לגלות לאיכן נעלמו שלושת התולרים ,ובמהלך החיפוש נתגלה אחד מהם שנמכר ממחסני הגרוטאות בחצר בית בעיר שכם, לאחר משא ומתן נרכש גיפ התולר והתותח ,שופץ ומוצג במוזיאון גבעת התחמושת.
בתאריך 3.5.48 ערב הכרזת המדינה נעשה ניסיון במבצע יבוסי בשיח גראח ,סן סימון, ואוגוסטה ויקטוריה לשפר עמדות ולתפוס שליטה בין היתר על הכביש המוליך מהבקעה לירושלים ולמניעת כניסת כוחות לגיון לשטח מירדן, אלא שהמזל אינו מאיר עיניים תמיד, מסביב לאוגסטה ויקטוריה היו שתי גדרות תיל ואחת שלא הייתה ידועה עצרה את הכוחות של גדוד הפלמ"ח החמישי שעלה מכוון שייח גארח בדרכם עברו ביער וורבורג .
כאשר ניסו הכוחות המתקיפים ,להפעיל את הדווידקה להפגיז את השטח התפוצצה המרגמה וגרמה להריגת צוות המפעילים נחום הזז בנו של הסופר, ליכטנשטיין ויעקב יעקוביץ ממשפחת יעקוביץ ששלושת האחים נהרגו במלחמת השחרור ,כישלון הכיבוש קבע את שטח המובלעת לימים ליד האמפי שלמעשה הוא תאטרון בגלל מבנהו.
השטחים של מובלעת הר הצופים נקבעו בעזרת השטחים המפורזים מסביב להר הצופים וגבולות השטח הם בית הקברות הבריטי, חורשת בין הברושים שכיום ממוקם עליה מגרש הספורט והבריכה, שביל העיירה כיום עיסוויאה והאמפי.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.