שוק מחנה יהודה מלחמה בסחורה הערבית

שוק מחלנה יהודה חדירת התוצרת החקלאית הערבית בשנות השלושים

כתוצאה מהפרעות בשנים 1929-36 , הדירו רגליהם סוחרים יהודים מהשווקים בעיר העתיקה ,ועברו לשוק מחנה יהודה, שם החלו לבנות חנויות משלהם, מספר סוחרים בעלי רישיון הפעלה לחנויות בשוק ,אפשרו כהכנסה נוספת לתגרנים ערביים להקים בסטות צמוד לעסקיהם, ירקנים ערביים שהתנחלו בשוק מאזור בית לחם וחברון , חלקם סוחרים ערביים שרכשו את הסחורה משווקי העיר העתיקה, סוחרים אלו שמכרו את סחורתם במחירים זולים יותר.

כתוצאה מהתחרות הבלתי הוגנת ,ועד סוחרי שוק מחנה יהודה היהודיים הכריז על שביתה לשלושה ימים, על מנת לאלץ את השלטונות לסלקם , כיוון שלא נענו הגיעה משלחת גדולה מהם לבניין העירייה ובפגישה עם ראשי העירייה ואנשי התברואה, נתקבלה החלטה שבעל רישיון ההפעלה לשוק חייב לפנות את הפולשים במשך שבוע ,או שיאבד את רישיון ההפעלה אך הותירו לנשות הפלאחים להמשיך למכור ירקות עד השעה 15 בשוק.

מעבר לבעיית הלכלוך והתברואה הגרועה, תגרנים אלו לא שילמו מיסים ,הם מכרו את סחורתם במחירים זולים ,ובעלי החנויות שהשקיעו ממיטב כספם להקמת חנויות בשוק הלוואה וחסכון , פרנסתם נפגעה מהתחרות הלא הוגנת והם החלו לכתוב לשלטונות להסרת פגע זה, וקרבות רחוב היו מנת חלקם בניסיון לסלק את המתנחלים החדשים.

המלחמה בסחורה הערבית הזולה ,שנרכשה בידי סוחרים יהודיים בעלי חנויות התגברה לאחר מאורעות 36 בארץ ישראל, צעירים יהודיים ארבו למשאיות שהובילו תוצרת חקלאית שגודלה בידי פלאחים ערביים ובהגיעם לשוק בעת הפריקה התנפלו על המשאיות וגרמו נזקים לסחורה , מובן שהמשטרה הוזעקה ובעת פיזור המחאות נפצעו ונאסרו צעירים שמחו על הבאת התוצרת הערבית.

בפשקווילים שהופצו בשוק נקראו אנשים להחרים ולא לרכוש סחורה  מסוחרים יהודיים שעשו זאת ,דוגמא למלחמה זאת ארעה כאשר הסוחר יעקב שטרית הביא סחורה במשאית והצעירים טענו כי את התוצרת החקלאית הביא משוק רמלה .

שוק מחנה יהודה הקמת שוק הלוואה וחסכון

שנים לאחר מכן בשנת 1931 – 1929, פנה ועד העיר למען ירושלים שמזכירו היה שמואל משיוף , שנחלץ והשיג הלוואות שיועדו לבעלי דוכנים בשוק מידי בנק הלוואה וחיסכון , שדרשו בתמורה כי חלק השוק החדש יקרא  שוק הלוואה וחיסכון בתמורה להלוואות ,מיקומו בכוון מורד רחוב אגריפס ממול לרחובות האגס והתפוח.

מכירת המגרש בן השלושה דונם הכלוא בין רחובות  השקד, עץ חיים ואגריפס שבשטחם של משפחת וולרו להקמת השוק בקטע הקרוב לרחוב אגריפס בשנות השלושים , שטח שבני המשפחה ייעדו לבניית שכונה חדשה לזכרו של אביהם שנפטר, למזלם של הרוכשים התוכנית לא יצאה אל הפועל, אז פנה ועד העיר ,שגבה ועד העיר חמש לירות דמי פיקדון ,על מנת להראות כוונה רצינית לעסקה .

לאחר גביית פקדון הרצינות פנה הועד לאחים יעקב גבריאל וניסים  וולרו ,והחל משא ומתן עמם לבין נציגי הסוחרים היהודים שבשוק אליהו יעקב בנאי ועזרא אג'אי , שייצגו  38 משפחות בהמשך גדל המספר לשמונים ואחת ,לחוזה צורף תשריט וחלוקת החנויות, החוזה שנערך והוכן בידי עורך הדין מרדכי אליאש נחתם ביולי 1922 לחוזה צורפה מפת מדידה מוסדרת.

בשוק הלוואה וחיסכון נמנים הרחובות השקד , האגוז ,החרוב והתות, כאשר מתבוננים במפת השוק , נראות 81 חנויות שגודלן 16 מטר ורוחב הרחובות חמישה וחצי מטר.

יש לזכור הלוואות אלו שיועדו לבעלי הפחונים והצריפים , על מנת לאפשר להם בניית מבנים חדשים ומבני קבע ,כמשקל נגד להריסת הישן , חלק מהסוחרים רכשו בהלוואות הללו ,מבנים חדשים שנבנו באזורים אחרים בשוק, במקביל החלו מלחמות ,בין בעלי החנויות ובעלי הבסטות , שלא נדרשו לפיקוח ולשלם מיסי עירייה ,ולכן יכלו למכור את מרכולתם במחירי היצף שגרמו לבעלי החנויות המסודרות הפסדים קשים .

בין הסוחרים שרכשו חנויות בשוק הלוואה וחסכון היו : מוכרי הטקסטיל ומוצרי טריקו אנקונה עובדיה ברחוב האפרסק 17,אנקונה עובדיה נפטר בשנת 1967 בן יוסף יוחנן באפרסק 3,מזרחי רחמים האפרסק 4 ,עוד סוחרים בטקסטיל היו בטיש לוי שאול, דיין דוד ברחוב הראשי וגאני יחזקאל, אפילו החייט יוסף זיתוני פתח חנות חייטים לא שכמו השפן הקטן ,שכח לכבות את המגהץ החשמלי, שהדליק את החנות ועוד שתי חנויות סמוכות.

סוכנות היבוא של האחים ויתקין האחים טובי בעלי מקור השקים לשקיות מנייר, ספרים ומוצרי קרטון, רוטמן יעקב סיטונאי לסחורות למכולות רקובסקי מ. סיטונאי להספקת מצרכי מזון וכלי בית.

עוד בין הרוכשים היה רחמים מזרחי ,שהפעיל חנות לירקות סיטונאות ששימשה בתקופת הצנע של שנות החמישים ,כנקודת חלוקת בצל ולימונים ,בעיקר למוסדות לילדים ומוסדות רפואיים ,ולנשים הרות ,כאשר מנת הבצל הייתה קילוגרם אחד לנפש במחיר 44 פרוטות , בהמשך עברה החנות לרחוב יפו לבית השרוף .

לאחר הקמת שוק הלוואה וחסכון פנו 22 סוחרים נוספים באמצעות ועד העיר למען ירושלים, לבניית עוד חנויות ולצורך זה  נרכשה עוד חלקה ממשפחת וולירו שמיקומה מערבית משוק הלוואה וחסכון , בקרבה לרחוב יפו אגודת הלוואה וחסכון עזרה לסוחרים במימון באמצעות הלוואה.

אלא שלאחר בניית החנויות בשוק הלוואה וחסכון , החלו לצוץ ליד חלקה הדרומי בשוק הלוואה וחסכון ,בסטות שבנו רוכלי העיר ותגרניה בסטות עם סככות ודוכנים מתחת לכיפת השמים.

תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים  שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.