שוק מחנה יהודה טופלינו מסעדה איטלקית שנפטרה בדמי ימייה (כיום תל אביב בשם לוקה ולינו)

מסיפוריו של פייטוש
הפולנייה רמזה לילדים שביום הנישואין השנה ,תעדיף במקום זר פרחים מפואר באגרטל הביתי ,איזו פינה חמה במסעדה טובה ,לרגל השנים הארוכות שהפולני שצמוד אליה כדין דת וישראל שיתמוגג ( הרי מקומו מובטח לו בגן עדן ).
הכפפה הורמה וכירושלמים ילידי הפרובינציה ,אצנו רצנו במצוות הילדים ,לפגוש את המאמה יונה במסעדתה טופולינו בשולי מחנה יהודה ,להגנתי אומר כי סאגת המסעדות במחנה יהודה ,מנביט פטריות רבות במקום דוכני רוכלי הירקות,לכן יצא לנו בשנים האחרונות כירושלמים הבאים לחוות את יום הקניות וההתבסמות לבקר ולטעום, טעמים שונים ממאכלי עדות ישראל שנפתחו במתחם הזלילות החדש ,אך באיטלקייה לא ביקרנו מפאת שנחבאה בשולי שוק מחנה יהודה  ..

מה שלא צפנו זה לפגוש מקום קטן וצנוע , שמאכליו בטעמם המקורי והחומרים הנכונים שבושלו ביד אוהבת ,חלקם אף טובים מאלו שאכלו בארץ המגף כאשר חרשנו אותה , בכניסה קיבלו את אוזנינו נעימות איטלקיות משנות השישים והשבעים ,נקודת פתיחה מעולה הובלנו לשולחן שעליו הונחה מפת בד פשוטה עם קישוט אדום ,הונחו בפנינו התפריטים וייאללה לעבודה.

מי אמר איטלקית ולא קיבל את המאמה, הפולני החליט להזמין בקבוק יין כיאה למאורע החגיגי יום הנישואין ( האמת בסך הכול רציתי לישון בלילה בשלום) על השולחן ,הונחה צלחת שכללה לחם שחור כפרי ומטבלים וקערית זיתים שחורים, שיועדו  לפתיחת התיאבון, את הלחם השארנו לדגים ששטו באקווריום  , כדברי אבי עליו השלום שלימדני בשיעור הפתיחה לארוחה במסעדות ,כי את הלחם משאירים לאחרים ומתרכזים בעיקר.

עמדה מולנו עלמת חן והחלה להסביר על המנות והרכבן ,לדיון הצטרפה המאמה יונה ואז הנושא לובן לעומקו בפרטי ההזמנה ( אל תגלו למאמה יונה ,כי בבית דרך האינטרנט הכנתי שעורי בית ,ישראלי לא?) דבר נוסף לא לגלות לחברה, שיש מנות שאינם רשומות בתפריט אבל כול אחת מהם מקבלת דרוג גבוה בענף היהלומים .

החלטנו להזמין כמנות פתיחה מנת כיכר קממבר ,שחלק מתוכנה הוצא החוצה ולגבינה בפנים הצטרפו החברים שום קלוי ודבש טוב ,לאחר מכן סוגרים מחדש את הכיכר וטומנים בתנור עד שהמעטפת מקבלת הקרמה , הפולנייה הזמינה את מנת הבית סרדינים שנפתחו הוצאו מהם שדרית העצמות ,הונחו על מצע עשבי טיבול ושקדים עברו טיגון קצר ונאפו מתחת ללבנים לוהטות .

שעה שההזמנה עברה למטבח ,נמזג היין שנבחר ,הקשת הכוסיות לרגל היום הגדול, נשמעו מבעד לקירות הכנסת ממול על ההר, המטבלים עברו בחיך לביקורת ראשונה, ואז התחלנו להבין כי הגענו למטמון, לאחריהם הוגשו מנות הפתיחה שהזמנו ,כבר בביס הראשון הבנו את העיקרון ,חמשת החושים החלו לעבוד, ביס אחר בים עם אתנחתא בינם הם שהראו לנו מהו אוכל איטלקי במיטבו ,כאשר לא מנסים לעגל פינות בחומרים ,ונהנים ממזון טרי ובתזמון מדויק של הבישול.

מבטה הנלהב של הפולנייה סיפר את הסיפור האמתי , החלו הוויכוחים על הטריטוריות בכמות החלקים שהחליפו צלחות , כמו שעורכי הדין מציינים הצד שכנגד , צקצוקי שפתותינו העידו על החוויה ועל מנת להעצימה ,הונחה על השולחן מנה מאלה שלא רשומות ,כבד דג לוקוס עטוף בדף פילו מלווה בפלחי תאנים וריבת שום  ,  המזלגות שעטו למשימה ומיד לאחר הטעימה נרשמה מנת מה של עילפון , חברים זה אמיתי .
לאחר שנרגענו מעט הסדרנו את הנשימה, הוגשו המנות העיקריות , הפולני הזמין קנלוני ממולא בגבינת גורגונזולה ומקצפת ריקוטה ומסקרפונה ,המשולבת בשמנת על המנה בשברי אגוזים המפוזרים בנדיבות גם על המנה, הפולנייה העדיפה מנה עם חריפות קלה והזמינה את הניוקי א לה רומנה ,שטבלו ברוטב עגבניות ומעליהם שתי פרוסות מוצרלה משובחת, עם שום ובזיליקום , מי צריך גן עדן למעלה, כאשר הוא קיים במסעדה האיטלקית טופולינו ברחוב אגריפס.

ממש שהחגורה העיקה בקו הכרס ,הגיע הקפה המריר האספרסו לפולניה והפולני כאיש העולם הגדול הזמין לטה ,לקפה צורפו מנת הקלוני צינור בצק ממולא במקצפת מסקרפונה בשלוב הטעמים חמצמצה ומתוקה והקינוח השני היה עיגול גבינת ריקוטה הטבולה במטבל פטל , בקיצור עילפון וכמו שאמי עלייה השלום אמרה נדרש היבר (מנוף) לגרור אותנו בסיום לרכב.

בקיצור נמרץ האוכל יותר ממשובח , בשימוש בחומרים כשרים אוף ישראל ,ההגשה וההסבר למנות מעולה ,הניקיון מצוין והחומרים ששימשו לבישול אמיתיים איטלקיים ללא כחל וסרק, כיוון שכך התקיימה שיחה ביני לבין מנהל הבנק למחרת בקשר למינוס בבנק .

העובדות היבשות להשלמה :
כתובת רחוב אגריפס 62 ,ממש לפני תחילת רחוב מחנה יהודה ,(נסגרה 2016)
המסעדה הייתה פתוחה בימי א-ה בשעות 12:00-23:00, ביום שישי בשעות 08:00-15:00 שבת סגור .
בעבר הומלץ להזמין מקום בטלפון 02-6223466 ,משום שהם מלאים ושטח המסעדה קטן בסגנון הביתי   .

ביקרו ונהנו פייטוש ופייטושית
במחצית שנת 2015 הפכה המסעדה פניה לאיטלקית בשרית , במקום מוגשות מנות צמחוניות, מנות בשריות, מנות דגים, מנות איטלקיות, כמנת הדגל הסרדינים הממולאים בעשבי תיבול (מעדן),בקיצור אותה הגברת עם אומץ לשינוי במטבח בלא לפגוע ברמת המזון.

תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים  שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.

מיקום