התחבר
שוק מחנה יהודה חנות הפיצוחים והקטניות יאס נג'אח
פינה קטנה לחנות הקטניות והפיצוחים של משפחת יאס ובנו נג'אח
משפחת אבו נג'אח (שפרושו מצליח) עלו לארץ ישראל בשנת 1950 מעירק, מיד לאחר עלייתו רכשה המשפחה את החנות בשוק מחנה יהודה במרכז רחוב מחנה יהודה 21 חנות גדולה ורחבה אחת מהגדולות שבשוק, בחנות מכולת נמכרו בתחילה : קטניות ,קוואקר, כוסמת ,אורז ,קמח ,פירות יבשים ,תבלינים, חלב ומוצריו , מרגרינה דגים מלוחים ולחם , בשנות השבעים הורידה החנות מספר פריטים והתרכזה רק ביבוא וממכר ,פירות יבשים קטניות, ותבלינים, החנות נסגרה לאחר שבעים שנות מסחר.
משפחת סלים ושמחה יאס עלו לישראל בשנות החמישים מבגדד,עם שבעה ילדים , הסבא סלים היה בעלים של ארבע חנויות בבגדד, בנו אלי נגאח למד בבגדד שתי שנים מנהל עסקים ובזמנו החופשי ,ניהל את מערכת החשבונות של אביב סלים בבגדד, לפני שעזב סלים את בגדד ,הוא העביר למשמורת את רכושו לעובדו הנאמן מוחמד בריסה.
מיד לאחר עלייתם הגיעו למחנה שער העלייה ,שהו בו יום ,ומיד בקשו להצטרף לאחותם שעלתה והתיישבה בירושלים בשנת 1945 בשכונת בית ישראל ,אבי המשפחה ששלח עם אחותו כעשרת אלפים לירות לארץ ישראל, נגש מיד לאחותו לקח ממנה את הכסף ,ורכש מיד חנות ברחוב מחנה יהודה ,בחמשת אלפים לירות בדמי מפתח , מאליישיב דוד ,שמסר את ניהול העסקים בייפוי כוח בשוק לבן משפחת וולרו , שעבד כעורך דין והיה נשוי לביתו .
על החנות נתלה שלט נאג'ח ובנו ,וזאת למה ? מכיוון שחוק רכישה בדמי מפתח לתקופה קצובה ,מאפשר לבעלים לקבל את הנכס בחזרה בתשלום מועט, וכאשר מת הבעלים ,יכול בן משפחה מדרגה ראשונה ,לשמר ולהמשיך להחזיק בנכס ,בתנאי החוזה של דמי המפתח ,בשני תנאים : 1. שהוא גר או השתמש בנכס בששה החודשים האחרונים של החותם (הוריו) , התנאי השני מאפשר את המשך שימוש במבנה במידה ושם היורש כתוב בחוזה, אי לכך רוני היה יכול להמשיך להחזיק בנכס לאחר מות אביו , את העצה שניתנה לאביו לפני החתימה על החוזה נתן להם יוסף לוי בעל קפה איטליאנו .
סבא סלים מצא דירה שכורה בשכונת ובנו אלי נאג'ח רכש דירה ברחוב בחנות עבדו סבא סלים סבתא נעימה ,הבן אלי נא'גח ועזרו ששת ילדיו שהגיעו בשעות הפנאי לאחר הלימודים ,האמא הצטרפה בשנת 1957 וטיפלה בתקופת הצנע בתלושים. רוני עצמו הצטרף בשנת 1978 לחנות .
בתחילת דרכם החנות שימשה כמכולת לכול דבר, נמכרו בה חלב שאוכסן בחבית ונמזג בעזרת ברז ,לכלים שהביאו הנשים בשכונה החבית מוקמה במקרר ,עוד נמכרו בחנות : גבינות כמו גבינת כנען ,לבן ושמנת ,דגים מלוחים, לקרדה לחם, אורז, ביצים ,חלבה מרגרינה ,כוסמת, אורז, חומוס עדשים ,קמח ושאר פיצוחים וקטניות.
חלב הפרות הגיע לידיו של החלבן חיים יורי, מתנובה או מטנא נוגה למחסנו שברחוב בית יעקב 2 ,לאחר מכן היה החלבן יורי היה מניח 6 מלאים בחלב בכדי מתכת ברחוב אשכול בירידה לרחמו , ליד בית הקפה בשקביץ ,ומתחיל למזוג לתושבי השכונה חלב לכליהם, שלאחר כך היה לו סבוב קבוע לחלוקת חלב על פי שעות ,בשכונת כנסת ישראל ומזכרת משה, סדור זה פעל עד שנת 1964 שאז החלב התחיל להגיע בבקבוקים.
את הפסקת מכירת החלב בחנות ,ביצע רוני בשנת 1978 בהשליכו את המקרר של החלב מחוץ לחנות ,הסיבה הייתה שנמאס לו לקום כול בוקר בארבע בבוקר להביא חלב בבקבוקים וגבינות מהחנות של תנובה שמנהלה היה מאיר שלום ומהחנות של טרה שמנהלה היה שפירא יונה.
במקביל לחלבן יורי בשוק מחנה יהודה, נמכר חלב עיזים בידי הפלחיות בשוק שהובא מעין רפא ואבו גואש על גבי הטרקטור של סעיד ועגלה בכול יום .
תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.