בית החרושת שהיה ליצור בגדים היה ברחוב ויגירסקה 10 Wegiegierska בכיכר פודגורסקי 3 על פי חוקי הגזע שהנהיגו הנאצים במדינות שנכבשו על ידם ,יהודים לא היו יכולים להיות בעליהם של בתי חרושות או מנהלי בית חרושת.
על שלל הירושה של המפעלים והחנויות הנטושים, קפצו אזרחים בעלי תעודות זהות אריות,שנקראו ( טייהאונדר ) ,חלקם של הבעלים החדשים ,שילמו לבעלים היהודים בעבור הרכוש והמפעלים סכומים מגוחכים בעבור המפעלים,חלקם קבלו את הרכוש בחזקת יד וללא תמורה, וחלקם המועט התייחס ליהודים בחמלה והשתדלו להעסיק מספר רב של יהודים על מנת שלא ישלחו להשמדה כבלתי שימושיים .
יוליוס (יוליאן) מדרידז (גרמני ממוצא הונגרי) היה אחד היוצאים מהכלל,ובעת ניהול המפעל לבגדים,השיג כרטיסי עבודה רבים לפועליו היהודים,השיג כרטיסי מנות מזון ולחם מעל לצרכיו,כאשר חוסל גטו קרקוב והמפעל שהיה בתחומי גטו נסגר
מדרידז העביר את המפעל לתחומי מחנה פלשוב שבניהולו של הצורר אמין,ובעצם הפעיל והמשיך להציל יהודים ממשלוח להשמדה בזכות רישיונות העבודה לעובדים יצרניים שהשיג לעובדיו היהודי במחנה ,עד שמחנה פלשוב בעצמו התחסל, על מפעל חיים זה שעשה בהתנדבות וללא תמורה ,זכה לתואר חסיד אומות עולם.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.