
וותיקי הקבוץ, נוהגים לספר כי ההחלטה בין המייסדים הייתה כי בהתיישבות יתפרנסו לא רק מחקלאות ,אלא גם מיצור תעשייתי של שימורים, לכן הובאו לקיבוץ דגים מעקבה ליצור הסרדינים ,הביאו בשר תרנגולות וייצרו נקניקיות, הכינו שימורי ירקות מתובלנים , לא לשכוח כי חלק מהמייסדים היו עולים מגרמניה .
אלא שקשיים של תובלה בהתקרב מלחמת העצמאות יצרו מחסנים מלאים בסחורה בלא יכולות להעבירה לנקודות המכירה במרכז הארץ, כתוצאה מכך בעת שפרצה מלחמת השחרור ,התפקעו המחסנים במזון שומר, שאותו חילקו ליישובי הסביבה ובכך עזרו במזון לתושבי הנגב בעת המצור .
המתיישבים העקשנים בקבוץ רביבים עמדו אף בגבורה כנגד פלישת הצבא המצרי ,בדרכו לכבוש את המדינה הצעירה שרק הוכרזה כמדינה באו"ם, לאחר מלחמת השחרור והדיפת הצבא המצרי מהאזור ,החל הקבוץ בדרכו החדשה תוך קבלת הכשרות של גרעיני נח"ל ואנשי הפלמ"ח שקדמו להם, למרות קשיי המדבר והמחסור במים חיים , עד שחובר לקבוץ צינור המים ממפעל המים הגדול המוביל הארצי להנחת צנרת מים מהצפון לנגב בשנת 1957 ,אז החל שלב הפיתוח וההרחבה של הקבוץ .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.