התחבר
תחילת הספור שכאשר שואלים את זקני הקבוץ מה הביאה ההתיישבות שלהם במדבר הצחיח מיד ישיבו זקני הקיבוץ אנו הבאנו את פרחי הסייפן ,מיד עולה בראשנו כי החום הכבד והשמש היוקדת צלה את מוחם , כי הרי הגאווה שלהם הייתה אמורה לספר על ימי העלייה היהודית על הקרקע בנקודה הדרומית ביותר דאז בארץ ישראל ,או אולי את סיפורי הגבורה של הלוחמים בהגנת הישוב ,טרם מלחמת העצמאות ובמהלך המלחמה בהגנם מפני פלישת הצבא המצרי, אך התשובה המוצקת היא אנו הבאנו את הסייפנים .
תחילת האגדה קשורה לשנת 1946, בטרם הגיעה משלחת האו"ם לחקר התיישבות היהודים בארץ ישראל , משלחת זאת הגיעה לארץ ישראל במטרה ברורה האם לאפשר ליהודים להתיישב ולהקים ישובים בשטחי ארץ ישראל.
בתחילת 1946 עלה רעיון קודח במוחות שני חברי ההתיישבות לגדל סייפנים בשטחי החקלאות המדבריים של קבוץ רביבים, לצורך זה עלו לירושלים על מנת לקבל תקציב לרעיונם,למזלם לא היו מדרגות במשרדי הסוכנות כי קרוב לוודאי שהיו נפגעים מהשלכתם ורעיונם מחוץ לבנין .
שני החברים העקשנים יצאו לחממות קבוץ גבעת ברנר הקבוץ הוותיק שאימץ את התיישבות רביבים ,לאחר מסע שכנוע ארוך נכנעו אנשי החממות ומסרו לידיהם שני ארגזי פקעות בהוסיפם מאחורי גבם ,תנועת סיבוב אצבעות על מוחם ,כסימן לאי שפיותם של שני הצעירים מרביבים .
שבו שני הצעירים להתיישבות הכשירו חלקה בת חצי דונם הטמינו את הפקעות והחלו להשקותם ולטפח את גידול הפקעות, לאחר תקופת מה והרי זה פלא ,החלו לבקוע פרחי הסייפן , עד שהיו מוכנים לשוקם לחנויות במרכז ארץ ישראל, אלא שלא היה רכב משא להפיצם והפרחים נשארו לפרוח בחלקה.
לקראת סיום של ביקור המשלחת מהאו"ם בארץ ישראל שוכנעו חברי המשלחת לבקר בנקודה הדרומית ביותר המדברית של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, עייפים וצרובי עיניים מהאבק ומחום המדבר השתרכו חברי הקבוצה וראו את מפעל אגירת המים שייבש בקיץ בזמן ביקורם ,ראו את הצעירים ואפילו העזו להתקרב לסוסת החריש ופרת החלב הבודדה .
בנקודת זמן זאת החליטו חברי המשלחת לסיים את ביקורם, אך המתיישבים הצעירים ביקשו לראות עוד משהו מן ההתיישבות ,לאחר הליכה קצרה ומאחורי תלולית חול נתגלה לעיני חברי המשלחת שדה הסייפנים הפורח ,לאחר שהשיבו את רוחם למקומה, רץ האגרונום שבחבורה שחשב לעצמו כי השתילים ניטעו יממה לפני בואם על מנת להטעות את חברי הקבוצה ,לאחר שעקר מספר צמחים וראה כי מערכת השורשים של הפקעות אמתית הוא הבין כי ניתן לגדל גידולים חקלאיים במדבר .
אחרית דבר חברי משלחת האו"ם שביקרו ברביבים ,התיישבו בחדר האוכל וכתבו דוח מהלל המספר ,שמה שלא הצליחו הבדואים הפלאחים במדבר לעשות באלף שנה עשו היהודים בשנים ספורות, לכן החליטו כי שטחי הנגב יהיו של היהודים, ומכן מגיעה תשובתם של ותיקי הקבוץ כי מה שהם נתנו למדינה היו פרחי הסייפן .
ותיקי הקבוץ נוהגים לספר כי ההחלטה בין המייסדים הייתה כי בהתיישבות יתפרנסו לא רק מחקלאות אלא גם מיצור תעשייתי של שימורים, לכן הובאו לקיבוץ דגים מעקבה ליצור הסרדינים, הביאו בשר תרנגולות וייצרו נקניקיות, הכינו שימורי ירקות מתובלנים , אלא שקשיים של תובלה בהתקרב מלחמת העצמאות יצרו מחסנים מלאים בסחורה אל ללא יכולות להעבירה לנקודות המכירה במרכז הארץ, כתוצאה מכך בעת שפרצה מלחמת השחרור ,התפקעו המחסנים במזון שומר, שאותו חילקו ליישובי הסביבה ובכך עזרו במזון לתושבי הנגב בעת המצור.
המתיישבים העקשנים בקבוץ רביבים עמדו אף בגבורה כנגד פלישת הצבא המצרי בדרכו לכבוש את המדינה הצעירה שרק הוכרזה כמדינה באו"ם, לאחר מלחמת השחרור והדיפת הצבא המצרי מהאזור ,החל הקבוץ בדרכו החדשה תוך קבלת הכשרות של גרעיני נח"ל ואנשי הפלמ"ח שקדמו להם,למרות קשיי המדבר והמחסור במים חיים , עד שחובר לקבוץ צינור המים ממפעל המים הגדול המוביל הארצי להנחת צנרת מים מהצפון לנגב בשנת 1957 ,אז החל שלב הפיתוח וההרחבה של הקבוץ.
תודה לאתר קבוץ רביבים על העזרה בהכנת המאמר
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.