התחבר
שמו של המבנה המסיבי שנבנה בשנות השלושים,לאחר מאורעות הדמים בשנת 1929,ניתן לו, כקיצור שמו (אש תעשיות מתכת), מטרת הקמתו היה להגדיל את חיי המסחר בעיר ולנסות לשפר את כלכלת העיר,מיקומו נקבע על גבול הרובע היהודי והרובע המוסלמי.
המבנה שהוקם בשולי הרובע היהודי ,בסגנון מבנה מבוצר מאבן ובטון, המבנה הגדול נתמך בעמודי בטון יצוקים ,המבנה נבנה מתרומות של יהודים אמריקאניים,את בניית המבנה עשתה חברת סולל ובונה,בעזרת פועלים יהודיים,אלא שבהמשך בכדי להוזיל את העבודה, נלקחו גם עובדים ערביים לעבודה,מעשה שקומם את הציבור היהודי בארץ ישראל.
למרות שצורתו המסיבית ,הייתה שונה מסגנון הבניה המסורתי בעיר צפת,קבלו תושביה היהודים של צפת את מראה מבנה כיוון שהעניק להם בטחון ומחסה עתידי ,למקרה של פתיחת מאורעות חדשים מהציבור הערבי בעיר.
בתחילה שימשו שתי קומות המבנה למפעלים ,כמו מפעל ליצור כלי נחושת, וחנויות מסחריות,בקומת הקרקע ניצב חלל גדול שלא אוכלס והפך בהמשך בשנת 1943 לאולם קולנוע ,שבעליו השותפים היו ערבי ויהודי,על מנת לאפשר לכול סוגי האוכלוסייה שבעיר צפת,לצפות בסרטים המוקרנים,הובאו להקרנה סרטים דוברי אנגלית,ערבית ושפות אירופאיות.
רחבת מרכז המבנה שימשה כשוק ליהודי העיר,משום זיכרון הרע שנותר אצלם והימנעותם ללכת לשוק הערבי,למרות שאחרי שהמצב נרגע חזרו החיים למקומם והיהודים חזרו לקנות בשוק הערבי,מסביב לרחבה היו החנויות שנפתחו במבנה,בקומה השנייה נפתחה מרפסת לצפייה בנוף ,אך החלק הדרומי הפונה לכוון הרובע המוסלמי,נאטם מלכתחילה על מנת למנוע פגיעות ממנו עתידיות.
בעת שהחלו לנשב רוחות מלחמת העצמאות,בנוסף להתגברות השנאה בין יהודים לערבים נסגר בית הקולנוע,הבית ששימש למפעלי יצור ומסחר,הפך עקב מיקומו לעמדה צבאית לצרכי הגנה ,מיגונו ומיקומו עמד לו ,בעת הניסיונות של צבא השחרור הערבי ,במחצית מאי עד מחצית יוני בשנת 1948 ,לכבוש את העיר צפת, ולכן ניתן לראות את סימני פגיעות הכדורים על קירות המבנה.
אחרי המלחמה חזרו מספר מפעלים למבנה כמו מפעל המתכת "אש תם",מוסך,חנות לתיקוני מכשירי חשמל ועוד.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.