התחבר
פולין גדנסק ההתיישבות היהודית בעיר
נהוג לספר ,כי היהודים הראשונים שתקעו רגל בעיר הנמל החופשית גדנסק , הניחו את היסודות לקהילה היהודית בעיר במאה השתיים עשר, למרות שבכתובים הם הגיעו במאה השלוש עשר , היהודים שהתיישבו בפרבר שוטלאנד, כישוב במחצית המאה ה 15 שמחוץ לחומות העיר, בגלל התנגדותם של סוחרי העיר גדנסק ,הם עסקו במסחר, עד המאה השמונה עשר הוקמו כחמש קהילות יהודיות על פי מפתח ארצות המוצא בעיר גדנסק.
במחצית המאה השש עשר ניתן צו מלכותי מהמלך זיגמונד הראשון המתיר ליהודים לסחור בשווקי העיר, אך האיסור על מגורים בעיר נותר במקומו חרם של היהודים על זכויות סחר ומלחמה בבנקאים בעיר ,הותיר בידם את הסחר במלח באזור , הם חדרו למסחר בתבואה ובעצים בתחילה בשווקים ולאחר מכן בנמל ולבסוף בכול שטחי העיר.
אנשי הקהילה היהודיים הקימו מוסדות קהילתיים, בתי ספר, בתי כנסת, מקוואות , שלושה בתי קברות שמהן נותר אחד בחלקו, בית הכנסת היחידי שנותר בעיר גדנסק ומשמש את שרידי הקהילה ,הוקם בתחילת המאה העשרים .
בתקופת מלחמת העולם השנייה מחבל בית הכנסת ,ולאחר המלחמה החליטו השלטונות הקומוניסטים להפכו לבית ספר עירוני , לאחר מהפיכת הסולידריות ,הוחזר המבנה לידיים יהודיות ששיפצו אותו והפכו אותו למרכז הקהילה לבית כנסת ולמוזיאון קטן.
במאה השמונה עשר החלו היהודים בחלקם להתיישב בתחום העיר ולא בשוליה, הרחוב הראשון שבו התיישבו היהודים היה רחוב שרוקה , בשנים הראשונות של המאה התשע עשר החלו גלי מהומות כנגד היהודים שמנו מעל לארבעת אלפים תושבים בגדנסק.
לאחר מלחמת העולם הראשונה שבה הוכרזה גדנסק כעיר חופשית, בזכות חתימת החוזה בידי חבר הלאומים בוורסאי, העניקו השלטונות החדשים שוויון זכויות לכול הלאומים במדינה גם מבחינה פוליטית למרות שהעיר יוצגה כחלק ממדינת פולין וחלו עליה מיסים ומכס שהיו נהוגים בתחומי מדינת פולין.
שוויון אזרחי זה גרם לפריחת הקהילה שהתפרנסה ברובה ממסחר ועסקים, את הקהילה הדתית היהודית שרתו כחמישה בתי כנסת במאה התשע עשר והעשרים, בתחילת המאה העשרים כשהנצו רוחות הקדמה באירופה ,התאחדו שתי קהילות יהודיות בגדנסק ויצרו קהילה אורתודוכסית .
צעירים יהודיים ברוח הקדמה החלו ללמוד באוניברסיטאות , חלקם התבוללו , חלקם למדו את השפה הגרמנית לא רק על מנת להשתלב במסחר אלא גם להיכנס למקצועות הרוח והפילוסופיה, חלקם החל לעסוק ברפואה ,בעריכת דין ,סופרים ועוד.
חלקם של הצעירים החלו לעסוק באומנות ,בהיסטורי ובתאטרון ומחזאות ברוח הקדמה והתקופה המודרנית, שינוי אידאולוגי זה צבר כוח לאחר שנות העשרים במאה העשרים במיוחד שזרם יהודים החל לזרום לעיר מכוון רוסייה , נוצרו קבוצות של ארגונים יהודים על פי מפתח ארצות המוצא .
ההתנגדות ליהודים ולדתם מצד התושבים הנוצרים וסוחרי העיר המשיכה לפעפע ברחבי העיר, במיוחד כאשר הזרם הקתולי נוצרי החל לעלות בקרב התושבים, ושוב החלה דחיקת היהודים ממסחר ומגורים בחלקים שונים בעיר, במאה השבע עשר ,רק עליית השלטון הפרוסי בעיר עצרה במעט את הזרם ,למרות שחלק גדול מהחוקים כנגד היהודים נותרו על כנם .
העיר הפכה בזכות הקמת מוסדות סיוע יהודיים בתחומה ,לתחנת מעבר לגלי ההגירה של יהודים ממדינות סמוכות לאמריקה, כול הזכויות של העיר החופשית, נגוזו כאשר עלו הנאצים לשלטון ובזכות הרוב של התושבים הגרמנים בעיר חוקי גזע נחקקו בעיר כנגד היהודים ומסחרם ודרכיהם הוצרו בידי הממשל הפרו גרמני.
חודש לאחר ליל הבדולח הנודע בגרמניה חוותה גם הקהילה היהודית בגדנסק ,ליל בדולח משלה , שבו נהרסו חנויות ,נבזזו בתים ונפגעו יהודים , חלקם החל להימלט מהעיר, הנותרים כשארבעת אלפים החלו את מסע ההשמדה הנאצי מיד עם תחילת מלחמת העולם השנייה בעיר גדנסק.
היחס הרע כלפי הדתות מצד הממשל הסובייטי לאחר התבססות שלטונם בגדנסק , הותיר את מתי מעט החוזרים לעיר לאחר המלחמה למיעוט שבמיעוט ,כיום קיימת קהילה קטנה המונה כמאה יהודים מכול הקהילות שהיו בעבר בעיר, בתמיכת הרב הראשי של ורשה והחל שיקום בית הכנסת היחידי שנותר בעיר ופעילות במוסדות יהודיים שהוקמו לטובת הקשישים והעניים , פסטיבל יהודי נערך בכול שנה בעיר גדנסק על מנת לעורר נשכחות ונוכחות יהודית לקהילה שהושמדה.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.