עין חרוד סיפורו של הידיד צ'ארלס אורד וינגייט ופלוגות הלילה

צ'ארלס אודר וינגייט , היה בנו של קצין צבא סקוטי בדרגת קולונל ששרת בהודו ,וקצין בזכות עצמו לאחר שהצטרף לצבא אף הוא ,עד שהגיע לדרגת ג'נראל ונספה בתאונת מטוס בבורמה ,בעת שפיקד על צבא קומנדו שהסב לצבא היפני ולמחנותיו אבדות קשות .

שושלת משפחת ויינגייט (שפרושה באנגלית שער) מתחילה בכתובים מהמאה השנים עשר בסקוטלנד, את השם וינגייט קיבלה המשפחה לאחר שאחד מאבותיה כלוחם ,עקר באחד הקרבות באנגליה ,במו ידיו שער כניסה למצודה ואפשר את כיבושה ,לכן סמל המשפחה הוא שער והכיתוב לנצח, גם המסורת המשפחתית בדבקות הדתית לעיין ולשאת ספר תנך היה   מושרש בין חברי המשפחה.

יש הטוענים כי סבו למד עברית ,אביו הקולונל ששרת בהודו למעלה משלושים שנה היה בערוב ימיו מטיף דת, אך הסברות כי אמו היא זאת שנטעה בו את האהבה לארץ ישראל כיוון שעסקה למרות היותה נוצרייה פרוטסטנטית, מעט בתורת הנסתר אולי בקבלה ורשמה ציורי קני מנורות.

לאחר סיום לימודיו לא בהברקה יתרה ,משום שמה שלא אהב לא למד ,בלימודיו נלחם בעקשנות על רצונו ודעותיו כמתבודד בין חברי כיתתו, בשנת 1921 והחליט ללכת בדרכי אביו והצטרף לאקדמיה לקצינים בצבא הבריטי, אהבתו הגדולה לסיפורי מנהיגים וטקטיקות במלחמות עתיקות ואהבתו לתנ"ך. הביאו אותו לתת הרצאות לחבריו בנושאים הללו.

עוד בטרם סיים את קורס הקצינים ,למד גם באקדמיה ללימודי המזרח ולמד ערבית בהצטיינות ולאחריהם ,נשלח בתום הלימודים והסמכתו כקצין לשרת במצרים, שם ניצל את ההזדמנות ובילה כחצי שנה בחקר האזור והמדבריות, בעורכו מסעות הרפתקניים במצרים ולוב ,שם חבר לשבטים הבדואים ולמד את הניבים והמנהגים הערביים .

במסעותיו הגיע לחרטום וביקר באנדרטה שהוקמה לזכרו של גנרל גורדון ,שלחם כנגד המהדי המוסלמי ומת במערכה זאת, ממצרים עבר לשרת כחמש שנים בסודן ,שם שוטט במדבריות וחקר אותם ואף פרסם את מחקריו בשנת 1933 בכתבי עת גיאוגרפיים.

לאחר זאת בהפלגה שהחזירה אותו לאנגליה מתום שירותו בסודן ,הכיר וינגייט את רעייתו לעתיד , לורנה הסקוטית כנערה בת חמש עשר על הספינה, שבאה ממשפחה אוהבת העם היהודי, שנתיים לאחר המפגש נישאו בני הזוג, באנגליה שם גם החלו געגועיו לפעילות ומאס בשרות הצבאי החד גווני באנגליה .

למזלו של וינגייט ,כאשר פרץ המרד הערבי בשנת 1936 כנגד הבריטים בארץ ישראל , הבינו הבריטים שהמרד לא יגמר במהרה , משרדי הצבא באנגליה חיפשו אנשים בעלי ניסיון וידע במזרחנות, ומאחר וניסיונו המוכח של וינגייט ממסעותיו וידיעת הערבית היו כלים לשרות בארץ ישראל, נשלח וינגייט אליה כקצין מודיעין במפקדה, אך אדם כמו וינגייט לא יישב על עכוזו ,ומיד החל במסעותיו להכרת הארץ ,להכרת הגאוגרפיה ומנהגי תושביה.

צ'ארלס אודר וינגייט ייזכר כאדם יקר וידיד בעמנו , אדם בן הדת הנוצרית הפרוטסטנטית שהושפע מסיפורי התנ"ך ,בעת שלמד את עברם של היהודים וסיפורי הלחימה והגבורה היהודית, וינגייט היה בן 34 בעת שהייתו בארץ ישראל מטעם הצבא הבריטי ,שבה הבין את כמיהתו של העם היהודי להתיישב , להגן ולהקים מחדש את מולדתו .

וינגייט עצמו ,ראה בפועלו הצבאית המיוחדת, בלוחמה הזעירה (הגרילה) המקורית והשונה בארץ ישראל , ובהמשך בחבש ובורמה ,כמגויס עצמי מטעמים אידאולוגיים טהורים לעזרת עמים נדכאים ,יש הטוענים כי וינגייט ניחן בכוחות מיסטיים, שלדבריו הנחו אותו לתת לעם היהודי ,את עזרתו כנגד מנהיגי האומה הבריטית ,שהתכחשה להבטחות שנתנה לעם היהודי להקמת ישוב יהודי בארץ ישראל.

וינגייט נשא תמיד את ספר התנ"ך בכיסו ,ומשם נהג לצטט ולספר על הגיבורים היהודים בעת המרצת חייליו בארץ ישראל ובלחימתו בחבש ובבורמה, אחד הספרים נתרם בידי אלמנתו לורה , ונמצא כיום במוזיאון חיים שטורמן בעין חרוד מאוחד (המקורי נשרף עמו כאשר מטוסו הופל בבורמה) .

מיקום