עין חרוד נקודת העלייה הראשונה והתימנים

בשטח העלייה הראשונה של קבוץ עין חרוד ליד המעיין נותרו צריפים מט נפול ,ששימשו חבורות להכשרה בטרם עלו על מקום הקבע, כמו קבוצת חוגים שהקימה את קבוצת בית השיטה ,קבוצת זרעים שהקימה את קבוץ דברת ועוד עד ההכשרה האחרונה שחבריה הסתלקו מהמקום מפאת התנאים, הקבוצה האחרונה שהגיעה לנקודה, בתחילת שנת 1950 היו עולים שעלו מתימן בעליית מרבד הקסמים ,שהשמועות בעמק היו שבמקום יוקם כפר העובדים גלבוע של העולים מתימן, שייעודו בסוף להצטרף לתנועת המושבים,.
בנקודה הישנה הוקמו עוד שבעה צריפים נוספים ,שכללו שני חדרים ומטבחון ,התוכנית המקורית כללה רעיון לשכן במקום מאה משפחות, בתחילה השתכנו במקום כארבעים משפחות, גם צרכנייה הוקמה במקום ולפרנסתם הגברים עבדו בעבודות דחק של הקק"ל כמו ייעור נוסף ביער שנטע לזכרו של וינגייט   הקק"ל , לנקודה נשלחו תשמישי דת לבית הכנסת המאולתר בחדר האוכל הישן ,ששימש גם כאזור לינה עם מיטות , מדריך חקלאי וחברתי נשלחו לנקודה על מנת לגבשם.
לנקודה הובא מורה שילמד את 60 ילדי המשפחות ,בבית הספר שנפתח בבית השומר (ביתו הלבן של יהושוע חנקין) שליד קבר יהושוע חנקין ורעייתו, בחדר אחד מלמד מורה מאחד הקיבוצים את הבוגרים ובחדר השני מעיין כיתת גן מלמדת קיבוצניקית ועוזרת תימניה את הטף, ילדים אלו זכו בשתי ארוחות יומיות מפאת המחסור הכספי בביתם.
בתחילה בישלו הנשים על מדורות את האוכל עד שנלמדו כללי העבודה לשימוש בפרימוסים, יישובי הסביבה מיהרו להגיש עזרה במצרכים ,בגדים, נעלים וכלים לשימוש יום יומי לקבוצת עולי תמן שהועלו לרץ קר עם בלויי הבגדים שעטו על גופם.
הרפת הישנה ששימשה את קבוצת זרעים שהקימו את קבוץ דברת ,הפך לדיר בעבור הכבשים והעיזים שגודלו בידי אנשי העדה, ליד הצריפים ובשולי הנקודה החלו התושבים להקים גני ירקות לתערוכתם , לאנשי הכפר ניתן למסוק מטע זיתים קרוב, על מנת שיוכלו להשתמש בשמן שיופק לאחר המסיק לטובתם.

מיקום