ירושלים עמק רפאים בית מס 12 בית משפחת יעקב אימברג ומשפחת כריסטיאן אפינגר

עמק רפאים בית מס 12 בית משפחת יעקב אימברג ומשפחת כריסטיאן אפינגר
המבנה הדו משפחתי שנבנה בשנת 1877 ( למרות שעל שלט במרפסת בקומה העליונה מצוין בסבכת הברזל בחזית המרפסת הפרחונית העליונה שנת 1875 ).
בהתיישבות במושבות בישראל ,לא היה נהוג בבתי הטמפלרים ,לבנות יחידות דיור דו משפחתיות , כיוון שכאשר הגיעו למושבות, מטרתם הייתה לבנות בית ולגדל גידולים חקלאיים בחצרות של הבתים ,מעין יחידה חקלאית ,כפי שהייתה מקובלת בכפרים שמהם הגיעו , כדי להקים במושבות שהוקמו בארץ ,בין אם הם טמפלרים או בגלי העליות הראשונות לישראל  לכן מיוחד הבית במבנהו במושבה הגרמנית .
הסיבה המסתתרת מאחורי הרעיון המשונה הזה היה בעסקיהם המשותפים לגידול והדגרת תרנגולות ואווזים לבשר וביצים, בחלק האחורי של מתחם הבית,למעשה הלולים שהקימו וגדול במחזוריות שנתית של עופות לאורך כול השנה ,במתחם אף גדלו להקות אווזים אשר שימשו לבשר והנוצות למילוי שמיכות וכריות.
את סחורתם מכרו לתושבי העיר מחוץ לחומות ובתוך החומות ,בתקופה התורכית סיפקו לאנשי הממשל התורכי ולאחר מכן לאנגלים בנוסף לתושבי העיר, כיוון שהיו חדשניים בשיטות הגידול והצליחו מאוד מבחינת המסחר ואיסוף המצלצלים לחשבונות הבנקים שלהם.מכול רחבי הארץ באו ללמוד את השיטות והדרכים החדשניות לגידול עופות בלולים ולא בשיטה הבלדית הכפרית שהייתה נהוגה בישראל.
המבנה מהאבן נבנה בתחילה כיחידה כפולה של קומה אחת ,מרתף ועליית גג מחופה ברעפים ,לאורך התקופה נוספה קומה שנייה , בחצר נבנו מבני המדגרה והלולים והאווזים גודלו במתחמים מגודרים.
לאחר שעוברים בשער הכניסה נתקלים בגלגל עגלה ענק בעל חישוק מתכת ששימש את הטמפלרים בעגלותיהם הן במסחר והן בתעבורה מיפו לירושלים ,,במרתף המבנה נפתחו שלוש דירות מרתף שתיים בחזית משמאל ומימין ואחת מצידו השמאלי של המבנה במשאון המוליך למבנה האחורי בפינה השמאלית, חצר קוטנה ומבנה בצורת ריש, בעליית הגג של המבנה הזה נתגלו בעת שיפוץ , מדים וסמלים מהתקופה הנאצית בעת שחלק מהטמפלרים קיבלו בזרועות פתוחות את הרעיון הנאצי והקימו תנועת נוער נאצי בנוסף למבוגרים שהושפעו.
נכנסים במשעול ועולים בגרם מדרגות וצריך לבחור ,לאיזה כניסה להיכנס הימנית או השמאלית ,לאחר שנפתח שער הברזל נכנסים למבואה שרצפתה מאריחי בלטות הצבועות בצבעים שחורים לבנים , ריבועי מרצפות שמסובב אותם פס שחור עבה,במרכז המרצפת הלבנה כוכב בן שמונה מעוינים המרוכזים כפרח ,כל עלה מעוין צבוע בצבע שחור ומשנהו באפור, כאשר נכנסים מקבלים תחושה של דריכה על שטיח, מקורי משנת 1875
הכניסה השמאלית במבואה מוליכה לדלת כניסה לדירה התחתונה ,שמתחתיה דירת מרתף נוספת אחת ומבחוץ בקיר השמאלי דירת מרתף נוספת ,אותו דבר בשני חלקי הבית.
לאחר שנכנסים למבואה עולים במדרגות עף ומעקה עץ מסיבי משנת 1875 מקורי, לאחר העלייה המסתיימת בפודסט מאורך נכנסים לדירה העליונה מבעד לדלת , בשלב הזה מהלכים על רצפת העץ המקורית שנשתמרה של הקומה העליונה , הרצפה נמצאת בכול הדירה , בנקודה אחת הורחב פתח המטבח ונשבר חלק מקיר ושם הונח לוח עץ חדש אך קשה להבחין,המטבח צמוד לסלון וכולל אח מתכת עם ארובה ממתכת המסתיימת בגג בארובה בנויה.
לפני הסלון עולה גרם מדרגות נוסף לחדר השינה שמוקם בעליית הגג , את ההלם הנוסף קבלתי כאשר הוצג לי השולחן הסלוני שנבנה מהדלת המקורית ליציאה למרפסת החיצונית לכוון רחוב עמק רפאים .
הסיור במרפסת החיצונית מהווה סיור היסטורי לאחור,מעל למרפסת גג רעפים מקורי ברעפי מרסיי אדומים, משני צדדיה שבכות מעץ במקלעת ותריסי החלונות מסוג רפרפות , תריסים מקוריים מאותה תקופה,עמדתי על רצפת קורות עץ מסיבי הכלואות במסגרת אדני ברזל הכול מקורי  והבטתי לתחבורה שזרמה מתחתי ברחוב וחשתי שהזמן עמד מלכת ואני ממוקם מאה וארבעים שנים אחורה בממד הזמן.
הצצתי במרפסת ההיקפית האחורית וצפיתי למטה , על צריף העץ המקורי של דן בן אמוץ, אחד nמכמה צריפים שהובאו למושבה לאחר מלחמת העצמאות, צריף אחד היה שייך לנשיא המדינה יצחק בן צבי והועבר לאחר הירצחו של בנו ,בעת רעיית צאן בקבוץ והמשמש כמוזיאון בקיבוץ.
לצריף של דן בן אמוץ נכנסים במשעול הימני של הבית לאחר שחולפים בשתי דירות הממוקמות במרתף הבית לשעבר, מגיעים לצריף שנוספו עליו תוספות של פח ולוחות עץ.

מיקום