התחבר
הכולבו הירושלמי שטוב, שנוסד בתחילת שנות הארבעים במאה העשרים, כילד בשנות החמישים זוכר אני את עצמי, נשרך אחרי אימא לקניית בגדים במוסד שעבר הכלך מן העולם הלבשה תחתונה ,גרבים ומעיל ,והכול במוסד של בני משפחת שטוב, שעלו לארץ בשנות השלושים בעקבות עליית הנאצים לשלטון ,הם עזבו מאחורי גבם את חנותם הגדולה בעיר פרנקפורט ופתחו כדוגמתה ,חנות בצומת האיקסים שבין רחוב יפו, שטראוס (צ'נסלור ) וקינג ג'ורג.
בשנת 2008 בעקבות התעייפות המשפחה מהעיסוק במסחר ,החליטו היורשים לשמר את המבנה ההיסטורי ולהקים מעליו מבנה בן 10 קומות שישובו בו ,מגורים, מסחר וחנויות ממש במרכז הירושלמי שבמשולש הירושלמי.
בסמלה של המשפחה מופיע האלמנט של מעיין ,אגדות זקני ירושלים מספרות, כי אבי המשפחה יהודה אלכסנדר שטוב יצא בצעירותו את עירו ללמוד בבית מדרש בגרמניה, לפרנסתו שימש כרוכל המוכר סדקית, בתחילה נשא את סחורתו בידיו והיה מהלך בין בתי היהודים למכור את סחורתו, עד שרכש עגלה העמיס עליה את סחורתו ומשם הדרך הייתה קצרה לדוכן ברחוב.
ממשיכים זקני העיר ומספרים כי באחד הלילות חלם יהודה כי מתחת לרצפת חדרו ,נבע מעיין שבו שטו דגים, בחלומו עמד יהודה ודג משלל הדגים, חלום זה נשא עמו לבית הרב בעיירתו כאשר חזר לביקור בעת החגים, כאשר שח לרבו את חלומו וביקש את פישרו ,סח לו רבו כי הדגים מסמלים למזל והמים מרמזים על שפע קרב.
כשחזר לבסוף יהודה לעירו לאחר לימודיו, החליט יהודה שטוב לפתוח חנות קטנה ,שצמחה לאורך השנים עד שהגיע לחנות ענקית שיש הטוענים כי הייתה השנייה הגדולה בעירו פרנקפורט ,שמה של החנות נקבע על פי חלומו "המעיין של שטוב" ,את רצף ההצלחה גדעה המפלגה הנאצית שזכתה בשלטון בכוח בשנות השלושים ולאחר שנטפלו לחנותו ,ארז יהודה שטוב את משפחתו ועלו לארץ ישראל בשנת 1934 .
כיוון שהצליחו להבריח חלק ממונם, השקיעו את כספם בשכירת חמש חנויות ממשפחת חיים וולירו בעלי הקרקעות שלאורך רחוב יפו, כסמל החנות נקבעו האותיות ש והאות האנגלית אס המסמלות את האות הראשונה בשם משפחתם בעברית ולועזית ,סילוני מים יוצאות מהאותיות כלפי מעלה כסמל המעיין הנובע כסימן לשפע.
ליד בית המסחר היה טרנספורמטור שפוצץ בשנת 1945 בעת שהבריטים הכריזו על עוצר לתושבי ירושלים , יושרם והגינותם בתוספת הניסיון הקמעוני שהביאו אתם בני המשפחה מגרמניה ,בתוספת חושים מסחריים יצרו לחנות ביקוש רב הן לדתיים והן לחילונים, בחנות השכילו להביא תלבושות ובגדים לכול גיל ולכול אופנה, מחירי החנות היו נמוכים יחסית בהשוואה לחנויות דומות והאפשרות לשלם בתשלומים ,דבר שביסס את מעמדם המסחרי והפך אותם לאייקון של הביגוד בירושלים.
על מנת שלא לשכוח את המוסד הירושלמים החליטו הצאצאים לפתוח ממול למבנה ההיסטורי חנות לבגדי נשים בלבד המשרת את הציבור הדתי בעיקר אך גם את החילוני.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.