ירושלים רחוב הנביאים 82 בית החולים האנגלי

תחילתו של המתחם בין חומות העיר העתיקה,בשנת 1843 – 1862 ,כאשר המוטו של בית החולים היה לספק טיפולים ,תרופות ומזון שהוקפד עליו שיהיה כשר ,כן סופקו בגדים לנצרכים בשם ההומניטריות באשר היא , פעולות אלו סופקו לכול העדות והאמונות בחינם,.
בשנת 1894 החל תכנונו מחדש ברחוב הנביאים 82 ,לאחר שאת הקרקע קנו בשנת 1863,ומיד הוקם במקום בית החלמה לעובדי הכנסייה ולצליינים שנזקקו לעזרה רפואית בשעת הביקור בירושלים, בתקופת העלייה הראשונה של יהודים מרוסיה הם הועסקו בנטיעת עצים בתמורה לאוכל ולינה במקום.
המתחם כלל שבעה מבנים במבנה של חצי קשת, עם מעבר מקורה בין המבנים,לכול מבנה הוצמדו ברזי מים ושירותים נפרדים לכול אגף וחימום חדרי לכול חדר ,כמו כן בכול מבנה היה מטבח ומחסני מזון נפרדים, בית החולים החדש אוכלס בשנת 1898 ופעל במתכונתו עד שנת 1948 הטיפול שניתן במקום היה בעבור כל הדתות .
מבנה נוסף שהיה שייך למיסיון היה בסמוך לבית החולים ברחוב הנביאים פינת רחוב פינס בית ספר המיסיונרי לבנות יהודיות או בשמו השני בית הדגל משום שעליו הונף דגל המדינה לאחר הקמתה כיוון ששימש כבסיס למשטרת ישראל, מבנה זה נחרב ובמקומו נבנה בית המלון מרכז .
כיוון שבתחומי בית החולים התקיימה פעילות מיסיונרית רבה מרגע שנפתח ברחוב הנביאים הוחרם בית החולים בידי היהודים אך חרמה זאת התמוססה לאורך השנים, בשנת 1948 אוכלסו המבנים בידי בית החולים הדסה שירד מהר הצופים.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה לקחו התורכים את המתחם והפכוהו לבית חולים לחולי הכולרה, כאשר כבשו האנגלים את ירושלים חזר בית החולים לתפקודו הרגיל כבית חולים כללי, עד מלחמת השחרור שאז עקב עזיבת בית החולים הדסה את המתחם בהר הצופים עברו חלק ממחלקותיו כולל בית הספר לרפואה, לבית החולים האנגלי ברחוב הנביאים 82 עד אשר נבנה ואוכלס בית החולים הדסה עין כרם בשנת 1962.
לאחר עזיבת מחלקות הדסה את המתחם ,המבנים הועברו בחזרה לידי המיסיון האנגליקני שהפכו לבית הספר האנגליקני לילדי חוץ ,ילדי כוחות האום ולנספחים זרים,נציגים של מסחר בין לאומי וכשלושים אחוז ערבים עד עצם היום, במתחם בית הספר לומדים כשלוש מאות תלמידים ,בבית הספר שפת הלימוד היא אנגלית , בסגל המורים עובדים גם מורים יהודיים דתיים וחילוניים.

מיקום