התחבר
הבית ברחוב הנביאים, נרכש בידי הרופא היהודי ד"ר יצחק (גרגורי) אמציסלבסקי, שכונה (ד"ר ד'ארבלה) על שם אי קטן בזנזיבר ,שקיבל הרופא בעת ששרת כרופאו האישי של שליט זנזיבר , בביתו זה התגורר הרופא כעשר שנים .
דוקטור יצחק נולד באוקרינה למשפחה חסידית , וכבר מצעירותו התגלה כשרונו , יעיד על כן כושר למידת 12 השפות ששלט בהם ,הצעיר היהודי סיים בית ספר לרפואה ברוסיה יצא והשתלם ברפואה באיטליה ובצרפת, לאחר מכן חזר לרוסיה ושרת בצבא הקיסרי כרופא.
לאחר זמן מה עזב ועבר לשוויץ שם עבד בקליניקה לחולי שחפת, במרפאה הכיר את רעייתו הראשונה שלצערו מתה לאחר מכן ממחלת השחפת בשנות השמונים של המאה התשע עשר.
לאחר מותה עברו הרופא וישני ילדיו לאי זנזיבר, על מנת לשמש כרופאו הפרטי של הסולטאן בנוסף שימש כקונסול איטליה בזנזיבר, באחת מחופשותיו בפריז ,נפגש הרופא עם הברון רוטשילד ,ששכנע אותו לשמש כרופא במושבה ראשון לציון בארץ ישראל ,למשרה נוספה חלקת אדמה לבניית בית וכרם ענבים.
תהליך התיישבותו במושבה ,שם שימש בתחילה כרופא השני ובהמשך החליף את ד"ר מרק (מנחם) שטיין שהיה רופא המושבה עד לבואו ,התיישבותו זאת במושבה , גרמה לחלק ממשפחתו שברוסיה להצטרף לזרם העלייה, כמו אחיו יהודה לייב אמציסלבסקי שרכש קרקע במושבה ונטע כרם ענבים .
בשנת 1889 רכש ביחד עם גיסו אלכסנדר אפטקמן ובן דודו חיים יעקב קרישבסקי אדמה במושבה סג'רה שעליה נטעו מטעי שקדים, כרם ענבים וכרם זיתים ,הדודן חיים יעקב קרישבסקי שניהל את כרמי דודיו במושבה ראשון לציון ,עבר לסג'רה וטיפל ברכוש המשפחתי .
בשנות התשעים של המאה התשע עשר , עבר הרופא להתגורר בירושלים ורכש את ביתו ברחוב הנביאים 54 על מנת לנהל את בית החולים על שם מאיר רוטשילד שברחוב הנביאים 37 , לאחר שהחליף את דוקטור שוורץ בניהול בית החולים .
את הכספים לבניית בית החולים שמחוץ לחומות העיר העתיקה, הזרים מפריס מאיר רוטשילד דרך הבנק של ולירו , המבנה כלל בית אבן בן שלוש קומות בסגנון אדריכלי אירופאי, בית החולים כלל בתחילה שני אגפים סימטריים ופתח שמעליו גמלון עם כתובת חרוטה,על הכניסה הראשית מעל לשער נחקק שמו של בית החולים בשלוש שפות תורכית באותיות ערביות, עברית וצרפתית.
בית החולים שירת את הקהילה היהודית בעיקר אך גם את יתר האוכלוסיות, בית החולים צמח והגיע לתפוסה של 190 מיטות בשנת 1935 מצב זה אפשר טיפול בפצועים הרבים שהגיעו אליו בשנת 1936 בעת המאורעות.
בעת מעברו לירושלים ,נישא שוב הרופא לבתו של דוקטור שוורץ ,שאותו החליף בניהול בית החולים ובאותה תקופה נולדו לבני הזוג שלושה ילדים , בביתו החדש ערך הרופא מסיבות וערבי תרבות למען האצולה הירושלמית ,ואף התיידד עם אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית ,שגר ברחוב החבשיים הסמוך ניסיונו וידיעת 12 השפות ,עזרו לו להתערות בעזרה ליצירת השפה העברית ובהקמת ועד השפה בביתו , הרופא חקר גם את תולדות היהדות הספרדית ואף חיבר מילון עברי ספרדי.
התערותו בחיי היהודים באופן פעיל גרמו לו להשתתף בקונגרס הציוני בבזל ואף להיפגש עם הרצל ולכתוב מספר מאמרים בזכות הרעיון להקמת מולדת ליהודים בארץ ישראל, במקביל המשיך הרופא יצחק , לנהל את בית החולים היהודי הדתי מאיר רוטשילד .
לאחר ביקור הקיסר הגרמני בארץ ישראל והקמת מחנה האוהלים למענו ,במגרש של בית ספר אורט ברחוב הנביאים , אוכסנו הציוד והאוהלים מהמחנה במחסני בית החולים רוטשילד בתקופת המאורעות , נוצר מחסור בבדים לתחבושות ומדים לסגל הרפואי ,אי לכך נתן הרופא יצחק מנהל בית החולים , הוראה להוציא את האוהלים ליצור תחבושות סדינים ומדים לחולים ולעובדים ,מוטות האוהלים שימשו כחומר הסקה בתקופת החורף.
אלא שעל הבדים היו סמלי צלב של הממלכה הפרוסית וכיתוב נוצרי , כאשר נודע לרוטשילד המקרה ,אילץ הוא את דוקטור יצחק להתפטר מניהול בית החולים היהודי הדתי ומגודל הבושה עזב הרופא את ביתו בירושלים בשנת 1889 ,ועבר להתגורר עם משפחתו לאיטליה שם נדד למספר ערים ,כתוצאה מהאכזבה להתנהגות הממסד היהודי הדתי כנגדו, על רקע הומניטרי שעשה שנבעה ממחסור בחומרי חבישה בבית החולים רוטשילד , החליט הרופא כי הוא נוטש את היהדות והתנצר , בסיום חייו עבר להתגורר בתוניס שם גם נפטר.
לאחר מלחמת השחרור רחוב הנביאים חולק בהסכמי שביתת הנשק בין ישראל לירדן, ביתו לשעבר של הרופא הפך לבית תמחוי שנקרא בית התבשיל והכנסת אורחים אליאך , לאחר מלחמת ששת הימים כאשר השטח נכבש ורחוב הנביאים חזר ליידינו ,הושכר המבנה שהיה בידי כונס הנכסים לשורה של מסעדות שהתחלפו בתדירות .
במחצית שנות התשעים ,נרכש המבנה בידי משפחה ירושלמית שפתחה בו מסעדה , בעת השיפוץ נתגלה בור המים התת קרקעי ,שאליו נחפר מעבר של מדרגות ונפתח בו מסעדת גורמה שנקראה הנביאים 54 .
במבנה שנבנה בסגנון אוריינטלי הכולל קמרונות החליטו הבעלים כי ברצונם להפכו למלון בוטיק ,אי לכך פנו לעירייה ובקשו לשפצו ולהוסיף קומה וחצי ,על שתי הקומות הקיימות במבנה, תוך הקפדה על שימור ושיפוץ מאחר ולמבנה ,צורף מבנה נוסף בסמוך למבנה המקורי בשנות העשרים ,ששימש את עובדי המבנה המקורי, וברבות השנים חוברו שני המבנים בתוספות .
בעת התכנון מחדש של המבנה והתאמתו לבית מלון בוטיק , הוחלט לשמר את המבנה הישן המקורי ולהשתמש באלמנטים הייחודיים של פתחים ,דלתות ברזל וחלונות וקירות המבנה ושימור מעקות הברזל של מרפסות המבנה , מעל למבנה המקורי הוגשה בקשה להוסיף קומה וחצי שנבנתה תוך התאמתה בסגנון למבנה הישן, כיום לאחר השיפוץ משמש בור המים הישן כבר במלון כיום במלון וילה בראון 24 חדרים שמתוכם 11 חדרים במבנה הישן.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.