מסיפורם של זקני ירושלים ,כך סיפרו : האברכים השומרים על הדת ( שבאס) , שהיו עוברים בימי שישי ברחוב יפו אצל בעלי החנויות ,על מנת לזרזם לסגור את בתי העסק מפאת קרבתה של כניסת השבת, בעת שעברו היו עושים את מלאכתם בצעקות וברכות על ראשי המאחרים ,כאילו כול העולם עומד על מצוותם לסגירת העסקים בשבת, שמא יגלשו שעות הפתיחה מעבר לזמן הקובע של כניסת השבת.
והנה ,בעת מעברו ברחוב ליד קולנוע ציון ,רואה אחד הצדיקים הצעקנים כי בקולנוע ציון דולק האור לאחר כניסת השבת, מיד הזעיק את חבריו לקולנוע ציון בצעקות ,ראו קולנוע ציון משחק סינמה בזמן שבת, הגיעו האברכים הצעקנים לפתח הקולנוע ודרשו להיכנס כאשר הם צועקים חלול שבת ( סטייטש) יצא אליהם בעל הבית והסביר ,כי פקידי המנדט ושוטריה צופים בסרט כגוף צנזורה בטרם יצא אל האקרנים.
לא עזרו הסבריו לצעקנים, כיוון שכך ענה להם בעל הבית ,באם חשקה נפשכם דווקא לצפות בסרט בשבת ,הרי אתם מוזמנים בכבוד ובחינם, אך תדעו שאין אני אשם באם תראו אישה ערומה למחצה מוקרנת על המסך, נכנסו הצעקנים לבית הקולנוע בברכתו של בעליו שאמר לכה דודי לקראת כלה ,פני סינמה נקבלה.
כיסו בידיהם את העיניים ונכנסו מבעד לזוויות עינם הבחינו בשורת כפתורי הקצונה של כותפות הצופים , סבו לאחרו וברחו מהפחד,אך הכריזו כי בכוונתם לרוץ לרבם על מנת לספר לו על מעשה הפריצות הנורא,הם גם החליטו להביא את הרב על מנת שיראה במו עיניו את מעשה הנבלה, כיוון שהתקיימה מהומה התאספו יהודים רבים מקהל ירושלים לראות ההצגה הטובה שבעיר.
בינתיים הסתיימה ההקרנה , קציני המנדט יצאו מהפתח הראשי , הקצין היהודי נעלם מבעד הכניסה האחורית של המקרינים , הקהל התפזר והאברכים עד היום מנסים לשכנע את רבם להגיע ולמחות על הפריצות, אין אני יודע האם האזהרה של בעל האולם שמא יראו נשים חצי עירומות על המסך גרמה להם להיכנס לראות את ההקרנה או שבאמת ובתמים הם מחו .
תודה לוותיקים שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , תודה לספריה הלאומית ולמקורות השונים שעזרו ביצירת מאמר זה, באם שכחתי מפאת גילי המבוגר לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.