התחבר
בישיבתה בחודש ספטמבר 49 הכריזה מועצת העיר, כי תקציב העירייה לשנה זאת יהיה בסכום של שני מיליון לירות ,פי שניים מהתקציב שלפני שנה ,תקציב שיגיע מגביית מיסים ומכספים שיגיעו מהממשלה , בישיבה גם הוכרז על סיפוח שכונות בחלק הדרומי של העיר בנוסף לסיפוח שנעשה לשכונות בחלק הצפוני של העיר, נושאים נוספים שעליהם הכריז ראש העיר היו שיפור מערכת הביוב העירוני ,סלילת כבישים ועוד.
השלמת חלוקת כרטיסי הקיצוב למזון ,לכמאה אלף תושבי ירושלים ,הסתיימה בנובמבר 1949 ,באותה העת הצהיר אוסטר כי בירושלים היהודית מתגוררים כאלפים חמש מאות תושבים שאינם יהודים .
האבטלה בירושלים הפריעה לניהולה התקין של העיר ,במועצת העיר הועלה רעיון להגדיל את מספרם של המועסקים דרכה בעבודות ציבוריות מארבע מאות עובדים לשבע מאות על מנת להקל על המצוקה , מספרם של מחוסרי העבודה הירושלמים נע מעל לאלף שלוש מאות פועלים רשומים.
בסוף יוני 1950 בישיבת מועצת העיר התקבלה החלטה שהגזברות תחדל לשלם פנסיה לחברי הוועדה הקרואה האנגלית , עקב עבודתם בוועדה בשנים 1938-48 , סכום הפנסיה שולם דרך בנק ברקליס לטענתם על פי הוראת העירייה, דניאל אוסטר ראש העיר טען כי נתן הוראה לשלם פנסיות אלו ,והורה לגזברות לחדול לשלם לבנק את תשלומי הפנסיה.
לטענתו טען אוסטר כי מדינת ישראל ועיריית ירושלים הסכימו לשלם פנסיה רק לפקידים בריטיים שהמשיכו לגור בישראל עד שנת 1950 ,פקידים שלא עזבו את ארץ ישראל בעת שהבריטים עזבו את ישראל בשנת 1948.
משרד האוצר הישראלי קבע חד משמעית בשנת 1950 ,כי עיריית ירושלים היהודית ,איננה חייבת בתשלום פנסיה לעובדים לשעבר הן הערביים והן פקידי המנדט ,ובאם שילמה בעבר לחלק מהם ,עליה להפסיק לשלם מתקציב העיר העברית אגורה שחוקה אחת נוספת.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.