התחבר
למעשה אבקת חלב הגיעה לשווקים וחולקה בירושלים לילדים בסביבות שנת 1944 ,בימי מלחמת העולם השנייה האבקה באה לפתור את בעיית ההובלה והאחסנה של חלב טרי שנבצר להביאו לשווקים ממחסור במשאיות וממקומות קירור לאחסנתו, המוצרים הגיעו מבריטניה בעת המצור של הגרמנים על האי ,יש להתייחס אליו כתחליף לחלב טרי כמו אבקת הביצים או אבקת הפירה מתפוחי האדמה, שנוצרו גם כן כפתרון תחליפי לאוכל טרי שאינו בנמצא בימי מלחמה .
שפן הניסיונות לאבקת החלב היו ילדי ירושלים בבתי הספר שם סופקה כוס חלב לכול ילד, על מנת לעודד את צריכתו החל אגף המזונות המנדטורי לדחוף את השימוש בו, על מנת להכינו נדרשה כוס אבקת חלב אחת ביחס של 12 כוסות מים, דרך ההכנה הייתה להרתיח מים לחכות להפשרה חלקית, כמו שמכינים בקבוקי חלב מאבקות לילדים כיום, את המים מכניסים לכלי עם האבקה ומערבבים לבל יצרו גושים ,לבסוף מעבירים במסננת וקדימה ללגימה למבוגרים ניתן להוסיף קפה או קקאו לתערובת.
אגדת לחמניות החלב ממלחמת השחרור
הראש הציוני ממציא פטנטים כך מילות השיר המפורסם,על לחמנית החלב הירושלמית אני רוצה לספר,תחילת האגדה בלחמנייה שהייתה מורכבת מקמח ובמקום מים התווסף לקמח אבקת חלב מהולים במים , משקל הלחמנייה היה בן 60 גרם ורבע ממשקלה היווה רבע כוס אבקת חלב בלחמנייה ,משקל אבקת החלב ששולב בלחמנייה ,זקני העיר מספרים כי הפטנט לצרוך פחמימות ועמילן ביחד ,מצא חן בעיני הירושלמים כמו המעורב הירושלמי מאוחר יותר עד שכול ירושלמי עסלי צרך כלחמנייה ביום בממוצע ( במשקל היום יומי אצל ילדינו לחמנייה ושוקו).
נתקנאו תושבי תל אביב בירושלמים ומיד אימצו את הפטנט , עד כדי כך שנמכרו ביום מעל 70.000 לחמניות בירושלים ובתל אביב, התקנאו שאר תושבי המדינה ומיד החלה מכירת לחמניות החלב בכול רחבי הארץ, במהרה הועלה משקלה של הלחמנייה והיא ומשקלה הועלה ל 75 גרם , נוספו צורות שונות ללחמניות ומחיר נקבע ל 10-12 פרוטות,קפצו על העגלה האופים והחלו לאפות עוגות חלב ומוצרים נוספים כמו חלות שבת , במקביל המשיכו לייצר את הלחמניות מקמח רגיל ללא תוספות אבקת חלב .
אלא שלרבנות הסתבר במהרה כי אנשים בבתים ובקיוסקים אכלו לחמניות חלב עם נקניקיות, או שילדים נשלחו לבתי הספר עם כריך לחמניית חלב ופרוסת נקניק תחובה בה חלק מבעלי הקיוסקים טענו להגנתם ,כי לקוחותיהם דרשו את השילוב הזה והם מכרו מוצר על פי דרישה .
בקיצור אנשים התייחסו ללחמניית החלב ,כעוד סוג של לחמנייה, בלא לשם לב להיותם עשויות גם מאבקת חלב, אך הרבנות ערכה מלחמה של ממש ,שתפסק הכנת חלות לשבת בשלוב אבקת חלב ,כיוון שארוחת יום שישי הייתה לרוב ארוחה בשרית, וחלות אלו נחשבו כעירוב חלב עם בשר ,כתוצאה מכך הופסקה אפיית חלות חלב לשבת.
בשנת 1950 בשנת הצנע ,הוחלט עקב המחסור שבירושלים ,תתבצע חלוקת מנת חלב רק לתינוקות, בשנת 1953 מספרים זקני ירושלים, כי על העיר עברו ימי חמסין נוראיים ,כתוצאה מכך ירדה תפוקת החלב מהפרות לממדים קטנים, אי לכך במקום לחלק כשלושים וחמישה אלף ליטר בירושלים ,במקום זאת חולקו רק ששת אלפים ליטר לתינוקות, בסניף תנובה בחנויות ובחלוקת החלבנים.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.