במחצית שנת 1950 החליטה עיריית ירושלים והמשטרה להילחם בהפגנות השבת של הצבור הדתי בראשות נטורי הקרתא שנערכות בירושלים, עיקר התלונות שהוגשו לעירייה הגיעו מהקונסוליות והשגרירויות הזרות בירושלים , שמכוניותיהם נפגעו שוב ושוב בירושלים במהלך הנסיעה בחיבור של מעבר מנדלבאום לכביש גאולה , דרך ששימשה למעבר מכוניות השגרירויות ,בין חלקי העיר הערבי והיהודי לצורך עבודתם .
התנהגותם של המפגינים החרדיים, גבלה בבריונות לשמה, ומעשיהם פגעו במרקם העדין של יחסי ירושלים הקדושה לכול הדתות עם מדינות העולם, החרדים המפגינים ירקו על המכוניות ,זרקו עליהם חפצים ואף עקרו דגלים וסמלים לאומיים של השגרירויות, ורמסו אותם ברגליהם.
הצהרותיו של ראש העיר דניאל אוסטר לחדול ממעשים אלו התקבלה באדישות בין האנשים הדתיים, ראשי הציבור הדתי והישיבות בשכונת מאה שערים ,הוזמנו לפגישה שכללה גם את קציני המשטרה , על מנת להרגיע את הרוחות , אלא שהם סרבו להתחייב לשקט ואף הפיצו פשקווילים לאחר הפגישה שבה קראו לאנשיהם לצאת למלחמת קודש כנגד חילול השבת בנסיעה במכוניות.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.