התחבר
על אוסטר שהיה בן 42 שנה בשנה זאת, הופעלו לחצים כבירים מבחירי העדות בירושלים על מנת שיחזור בו מכוונתו להתפטר מהמועצה ,ואכן לאחר ימים ספורים ,לקח אוסטר את מכתב ההתפטרות בחזרה והסכים לסגנות יהודית לראש העיר הערבי.
האגדות מספרות כי אצל היהודים כהרגלם, תוצאה אחידה לאיחוד איננה מתקבלת , האגדה ממשיכה ומספרת, כי מפלגת מפא"י ובראשם מר בן צבי וראשי הסוכנות שנפגשו עם מושל ירושלים הבריטי על מנת להתנגד למינוי ראש עיר יהודי בירושלים , אנשי מפאי אף דרשו להשאיר את המצב שבו יהיה סגן יהודי לראש עיר ערבי, דבר שתקע טריז במגמת האיחוד העדתי בירושלים .
הלך הרוחות הווכחני הציגו המפלגות בירושלים שלוש עמדות שהן : עירייה משותפת יהודים ערבים, עירייה נפרדת לכול עדה ,או עירייה יהודית לצד עירייה ערבית, לכן הייתה חשיבות במעלה הראשונה לאיחוד עדתי יהודי לריצה משותפת לייצוג יהודי הולם לכוחם בירושלים.
דניאל אוסטר הואשם בידי בכירי מפא"י ,כי הוא זה שהדליף את מגמתם למנוע את ראשות העיר ליהודים ובכך עצר את התהליך של הקמת מועצת העיר בירושלים ,דבר שהוכחש על ידו בעיתונות מיד , האמת היא שאוסטר דרש את התפטרות כול ששת חברי המועצה היהודי על מנת שתתגשם בקשתו למינוי ראש עיר יהודי לירושלים .
חברי המועצה הנוצריים בעירייה, אף הציעו שתהיה רוטציה עדתית בירושלים לראשות העיר שתתקיים בכול שנה, שבה יכהן ויוחלף לאחר שנה על פי מפתח עדתי ראש עיר חדש לירושלים ,אלא שהנציב הבריטי העליון היה באותה תקופה באנגליה ולא ניתן היה לערוך שינוי בהרכב השלטון המקומי בירושלים .
למהומה הצטרף רעיון נוסף, שהמשנה מר הול לנציב האנגלי בירושלים, ימנה קצין בריטי למועצת העיר ,עוד בטרם תתכנס המועצה לישיבתה הראשונה, על מנת שיהווה דמות שלטונית מפקחת על עבודת העירייה בירושלים, מובן שחברי המועצה מכול העדות הגישו ערערים לבית המשפט כנגד הרעיונות שהועלו לדיון .
במרץ 1938 הגיע הנציב העליון החדש סר הארולד מק מיכאל ,הנציב לארץ ישראל ולממלכה האשמית במקביל הוא התקבל בטקס מרשים בנמל חיפה שאליו הגיע באוניית מלחמה בריטית ,לאחר מכן נסע ברכבת לירושלים שם נערך טקס בתחנת הרכבת בנוכחות נבחרי הציבור היהודיים , הערביים ונציג הממלכה האשמית של המלך עבדאללה,לאחר מכן נערך טקב באולם בארמון הנציב שבו נכחו מוזמנים רבים כולל דניאל אוסטר כסגנו של ראש העיר , במקום הוקרא נוסך ההשבעה של הנציב באנגלית, עברית וערבית.
החלטתו הראשונה הייתה לדחות את ערעורו של נאששיבי ,לקבלת ראשות העיר בחזרה , בבחירות החדשות נבחרו כראש העיר בספטמבר 1938 מוסטפה כאלדי (החליף את אוסטר דניאל שהיה ראש עיר לתקופה של עשרה חודשים ) ולסגנו הראשון וממלא מקומו היהודי נבחר שוב אוסטר דניאל וסגנו השני הנוצרי יעקב אפנדי פרא'ג ,בישיבה הראשונה נחקק חוק עירוני, שבו הוחלט שניתן לקיים אספת המועצה ולקבל החלטות עירוניות רק בהשתתפות של חמשה חברי מועצה מתוך כלל חברי המועצה.
החלטה זאת סתרה את רצון מפא"י בראשות בן צבי והסוכנות בראשות שרתוק ,למנות את מר חיים סלומון למשרת סגן ראש העיר מטעמם, מחלוקות אידאולוגיות בין הציונים הכללים שאוסטר נמנה עליהם ,לבין חברי הסוכנות היו מחלוקות שנגעו בצורת ההתנהלות הפנימית היהודית בישוב והציונות.
בעת שעלה לנאום ביום הקמת מועצת העיר ציין דניאל אוסטר כי במשך חמש שנים לא היה ייצוג נבחרי ציבור יהודים שעבדו בעיריית ירושלים ,למרות שבתקופה זאת עלה מספר התושבים היהודים בעיר לשישים אחוז ,עוד הוסיף אוסטר כי בשלב הזה שבעירייה ישרתו 12 חברי מועצה יהודיים המצב ישתנה .
במחצית 1944 ארע מעשה מבדח כאשר מחלקת הבוחרים לקהילת ירושלים ,החזירה את כרטיסו של דניאל אוסטר כאזרח שאינו ידוע למחלקה ואזרח שאיננו תושב ירושלים , לאחר ברור הנושא ,התברר כי פקיד חדש שעלה לארץ ועבד במזכירות ,החזיר את כרטיס הבוחר למשרד, מאחר ולא הכיר את דניאל אוסטר .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.