ימין משה ספור הפינוי הכפוי של תושבי השכונה בשנת 1948.

כאשר נטשו התושבים את השכונה בשנת 1948 בצו פינוי של שלטונות ירושלים, עקב הקרבות במלחמת השחרור , כמאתיים בתי האב שפונו מנו מעל לאלף שלוש מאות תושבים, התושבים פונו למשך חודש וחצי לבית הספר אליאנס ומחצית התגוררו בבית האבות הספרדי ברחוב יפו.
לאחר מכן הועברו התושבים לבתים נטושים בשכונת ליפתא , בתים דולפים,שכונה ללא תשתיות תברואתיים ללא כבישים ,בתים ללא חדרי שימוש ובעיקר מים שנאספו בימי הגשמים והציפו את הרחובות .
צרה נוספת למתיישבים בליפתא ,הגיעה מהתנהלותו של מוכתר התושבים מטעם הממשל העירוני בירושלים , אשר שלשל לכיסו כספים שדרש מאנשי שכונת ימין משה , כתנאי לקבלת דירות גדולות ומרווחות בליפתא,שהיו מיועדות למשפחות בעלות מספר נפשות רב, כאשר לא שולמו לו השלמונים שדרש,הוקצו למשפחות הללו חדר במבנה למגורים.
אנשי השכונה התלוננו בפני פקידי משרד נזקי המלחמה , כאשר החלו לחקור ,נתברר כי במסגרת תפקידו לקבלת תלושי המזון לחלוקה ,הוסיף שמות נוספים של תושבים דמיוניים וקבל בעבורם תלושי מזון, כמובן שהוא נעצר והודה במעשיו .

מיקום