התחבר
בזמנו החופשי החל לעזור לרבי בינוש סלנט ויוסף ריבלין בעסקי האתרוגים , כאשר החלו לבנות את שכונת ימין משה בשנת 1890 , רכשו לו מאמציו סלנט וריבלין בהלוואת הכסף את אחד הבתים הראשונים שנבנו בשכונה , יהודה מוניש אידלביץ המשיך לשלם בעבור ההלוואה לרכישת הבית כחצי לא"י לשבוע בעבור ההלוואה .
הכסף למחייה ולהחזר ההלוואה הגיע מעבודתו בחקיקת טבלאות זיכרון בשכונות ימין משה ומאה שערים ובתי אונגרין וכמובן על מצבות שהותקנו מעל קברי נפטרים בירושלים .
אגדות הירושלמיות מספרות על סכסוך שפרץ בינו לבין הקונסול האנגלי ג'ימס ורעייתו אליזבט פיין בעת שחרט על פי הזמנה בכתב בשנת 1902, שלט זיכרון לשכונת כרם אברהם שהוקמה בידם , כיוון בעבודתו בהיותו אדם דתי הקפיד לא לחרוט על האבנים את שם האלוהים, כפי שרצו בני הזוג פין , למרות שזה היה בנוסח הבקשה, הקונסול פיין תבע את יהודה מוניש אידלביץ בבית המשפט על סירובו זה, אך בפסיקתו הוציא בית המשפט את יהודה כזכאי .
האגדה על יהודה מוניש אידלביץ , מספרת כי גם כאשר היה במצב כלכלי רע ,סירב יהודה לקבל על עצמו עבודה גדולה מטעם בית הקברות הנוצרי ביפו,עקב דרישתם לחקיקת צלב על לוחות המצבות .
אדם צנוע היה יהודה מוניש אידלביץ , ולמרות קשריו עם עסקנים ואישי רוח בירושלים סירב תמיד להצעתם להתמנות ולהצטרף למוסדות יהודיים וכך סיים את חיו בעוני .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.