התחבר
בחלקו השמאלי של מבנה משכנות שאננים מול החזית, דלתות מספר כ"ז- כ"ח,היה בית הכנסת הספרדי שהתקיים עד שנת 1948 למרות שבשנת 1892 הוקם בית הכנסת הספרדי הגדול הקיים עד היום, בבית כנסת זה ,גם היה מקווה לנשים בחצי החדר האחורי של עזרת נשים הכניסה כמו בית הכנסת האשכנזי בקצה הימני של המבנה , הן בית הכנסת האשכנזי והן הספרדי המשיכו להתקיים עד שתושבי השכונה פונו בשנת 1948 מסיבות ביטחוניות .
בית הכנסת היה מורכב מחדר גדול השמאלי ששימש כאולם תפילת הגברים ומחצי חדר קטן הימני ששימש כעזרת נשים, מאחוריו היה חצי חדר נוסף אחורי ודלת אחורית ליציאה החדר הגדול השמאלי שימש את הגברים ואילו החדר הקטן השמאלי ,שימש כעזרת הנשים, דלתות הכניסה החזיתיות לחדרים היו מופנות לכוון חומות העיר העתיקה.
לבית הכנסת הספרדי ,היו נכנסים מבעד לדלת החזיתית בחצי החדר הימני הקדמי ,ששימש כעזרת הנשים ,ומשם בדלת פנימית לתוך חדר התפילה לגברים ,כול זאת ,משום שהחלק הפנימי של דלת הכניסה החזיתית ,הוסתר בידי ארון הקודש שהוצב כשפניו פונים למזרח ,הן בית הכנסת האשכנזי והן הספרדי המשיכו להתקיים עד שתושבי השכונה פונו בשנת 1948 מסיבות ביטחוניות .
מאחורי חצי החדר של עזרת הנשים ,נבנה בחצי השני חדר מקווה לנשים הספרדיות ,לאחר הכניסה היו מדרגות שירדו לתוך המקווה ופינת מלתחה , מפתח המקווה הופקד בידי אחת מנשות משפחות הספרדים , במקווה הנשים השתמשו עד שנות הארבעים של המאה התשע עשר, אז הפך למחסן המשפחתי לאחת המשפחות.
בתקופה שלאחר מלחמת השחרור גרה בדירה משפחת בכור מאיר סדרס ורעייתו קצנא, למשפחה היו שלושה ילדים, מאחורי המבנה הקים לעצמו נפחיה קטנה ועבד כנפח המייצר מרזבים , כלים ודודים, עבד גם כגבאי בבית הכנסת עם ניסים יום טוב, בטרם עלה לישראל עבד כמנהל כולל, אחד מתלמידיו היה ניסים יום טוב.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.