התחבר
גליל עליון עמק החולה הביצות (מי מרום)
עמק החולה החל לעורר את תשומת לב המנהיגות היהודית במיישבת כבר בתחילת המאה העשרים כבר בשנת 1908 ביקש פרופסור וינברג מרכשיי הקרקע הציוניים לגאול קרקעות אלו אך נכשל עקב סירובם של ראשי הציונות לרכוש את הקרקעות, רוב הקרקעות בעמק החולה היו שייכים לשלטון וחלקם עקב הביצות והמלריה ניתן היה לרכשם בסוף המאה התשע עשר במחיר מוזל .
על המציאה של רכישת זיכיון לקבלת אדמות ביצות החולה ,מידי השלטון העותמאני נכנסה משפחת סורסוק הלבנונית שהעסיקה עריסים רבים לעבד את אדמותיה לאחר ששלטה בשטחי אדמות רבים בצפון המדינה ,בזיכיון שתמורתו שלמה המשפחה כארבע מאות לירות תורכיות , בעבור שטח של כעשרים אלף דונם ,לעיבוד אדמות החולה נכלל גם חוזה ליבש את הביצות.
משפחת סורסוק החכירה חלק מהשטח לאריסים שהשתמשו בצמחי הפפירוס שצמח בימת החולה על מנת לייצר מחצלות , בהמשך נכנס יצרן אנגלי למחצלות ,וחכר ונכנס לשותפות עם משפחת סורסוק ,בחוזה לחמש שנים על מנת להשתמש בפפירוס.
מכוון שלא נענו לרצונו של האנגלי ,להחכיר את השטח לעשר שנים , נמנע האנגלי להביא מכונות ליצור המחצלות ,ושינע את הפפירוס למפעליו באנגליה , לאנגלי חברו שותף גרמני שגר ביפו ואיכר ממטולה האגדות מוסיפות שהם התפרנסו לא רע מיצור המחצלות .
מלחמת העולם הראשונה והסתלקותם של העותמאניים משטחי ארץ ישראל והעברת השלטון למנדט חסם זיכיון זה , אי לכך פנתה משפחת סרסוק הלבנונית לאחר המלחמה לארגונים ציונים על מנת שירכשו את זיכיונם באדמות החולה, בעת שאלו גאלו את אדמות עמק חפר ועמק ויזרעאל .
חנקין שפעל לקבלת הזיכיון לאדמות אגם החולה שהשתרעו על שטח של חמישים ושבעה אלף דונם מידי משפחת סורסוק ובתווך המנדט הבריטי הצליח בשנת 1933 לקבל את הזיכיון ,אך הבריטים התנו את קבלת הזיכיון בהשארת 15.000 דונם בידי הפלאחים הערביים שישבו בחלקם על הקרקע .
במשא ומתן השתתפה המחלקה המדינית הציונות בארץ ישראל שיוצגה על ידי משה שרתוק וחיים וייצמן ,בעיה נוספת הייתה איסוף הכסף הרב לרכישת האדמות ,כיוון שנבצר מהקק"ל לעמוד במטלת הכסף, פנתה חברת הכשרת היישוב לבעלי הון יהודי ברחבי העולם וחברות פרטיות שאותם ייצג סמילנסקי ובעזרתם נרכשה האדמה בזיכיון בשנת 1933.
גרסה ב'
בשנת 1964 נערכו חגיגות לרגל חצי יובל להקמת מצודות אוסישקין דפנה ודן יחדיו על אדמות שנגאלו מידי הערביים בידי הקק"ל , וגואלי האדמות : אליוביץ, נחמני ,הורוביץ ואליעזר ודב קרול האדמה נרכשה מידיו של קמיל אחסן שהצליח גם לפנות את האריסים הערביים שיישבו על הקרקע ועיבדו אותה בחלקה, כאמל חסין אפנדי .
מכוון שחברת הכשרת היישוב האמינה כי הקק"ל יכנסו לעזור ברכישה היא השקיעה חלק גדול מהונה ברכישה זאת ,כאשר הקק"ל לא הצטרפה לרכישה נכנסה חברת הכשרת היישוב למשבר כספי עמוק, משבר שמנע ממנה להמשיך במרץ לגאולת הארץ ורכישת האדמות .
כממונה על הזיכיון היהודי התמנה משה בוקשסטר ,תושב ראש פינה ששימש גם בתפקיד שמאי ממשלתי שהתקדם ומונה כראש שמאי אזור צפת ועמק החולה , מאחר ומשה שלט בערבית והכיר את גבולות אזור החולה הבלתי ברורים ואת מנהגי השבטים הבדויים שיישבו על האדמות , הכיר גם את האדמות שנלקחו לשליטת המדינה כאדמות ג'יפטליק (אדמות שנלקחו בחזרה מידי הבעלים שלא עבדו אותם כשלוש שנים רצופות).
משה גם הכיר את בעלי הקרקעות השונות בעמק החולה ואת דרישותיהם לבעלויות , אלא שהשלטונות השליכו אותו מעבודתו כשומר גבולות החולה, ומיד נמצא לו תפקיד בזיכיון היהודי שהושג בימי המנדט בעבור היהודים על השטח.
כממונה על הזיכיון היהודי התמנה משה בוקשסטר ,תושב ראש פינה ששימש גם בתפקיד שמאי ממשלתי שהתקדם ומונה כראש שמאי אזור צפת ועמק החולה , מאחר ומשה שלט בערבית והכיר את גבולות אזור החולה הבלתי ברורים ואת מנהגי השבטים הבדויים שיישבו על האדמות , הכיר גם את האדמות שנלקחו לשליטת המדינה כאדמות ג'יפטליק (אדמות שנלקחו בחזרה מידי הבעלים שלא עבדו אותם כשלוש שנים רצופות).
משה גם הכיר את בעלי הקרקעות השונות בעמק החולה ואת דרישותיהם לבעלויות , אלא שהשלטונות השליכו אות מעבודתו כשומר גבולות החולה, ומיד נמצא לו תפקיד בזיכיון היהודי שהושג בימי המנדט בעבור היהודים על השטח.
תודה לצלם הירושלמי יעקב בן דב על הסרטון.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.